"זה נראה שאנחנו מדברים עם עצמנו. כולנו רוצים להעדיף תעשייה ישראלית אז למה זה לא קורה? זה לא קורה כי מי שהיה צריך להיות פה זה שר האוצר שבמשרדו לא נותנים לזה יד ומקלקלים. הגיע הזמן שהוא יאסוף את הפקידים ויאמר להם 'עד כאן'", כך אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים אתמול (שלישי) בדיון מיוחד בנושא אכיפת חוק העדפת תוצרת הארץ בוועדת הכלכלה בכנסת. ברוש הוסיף כי יקיים מפגש עם שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן במטרה ללחוץ על השר לדאוג כי פקידי המשרד יפסיקו לדחוף לאי-עמידה בחוק.

בישראל קיימות תקנות שנועדו להגביר את רווחיותם של מפעלים ישראליים בשוק המקומי, על אף התחרות עם ייבוא זול. בשנת 1995 נוספו תקנות לחוק חובת המכרזים, הנקראים תקנות העדפת תוצרת הארץ, אשר קבעו כי כל גוף ממשלתי מחויב לרכוש מוצרים מתוצרת ישראל, גם אם הם יקרים יותר בעד 15% מהמוצר המיובא. פעמים רבות מדובר בעסקאות בקנה מידה גדול, אשר עשויות להוות חלק משמעותי מרווחיו של עסק כלשהו. כדי לחסוך בהוצאות, רשויות מקומיות רבות מעדיפות לרכוש מוצרים מיובאים, שנוטים להיות זולים יותר, ולעתים בעלי איכות ירודה יותר.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, נואם בכנס התעשיינים (צילום: ספי שילה)

עם זאת, פעמים רבות תקנות אלו אינן נאכפות בפועל במכרזים של גופים ממשלתיים. לטענתם של התעשיינים הישראלים, גופים ממשלתיים מעדיפים לעיתים קרובות למצוא פרצות בחוק כדי לאפשר ייבוא של מוצרים במחיר זול יותר על פני ההוצאות הגבוהות יחסית של רכישת תוצרת ישראל. ח"כ איילת נחמיאס ורבין שניהלה את הדיון אמרה כי ראשוני מפרי התקנות בעניין העדפת כחול לבן הם הממשלה ומוסדות המדינה, וכי מה שקורה הוא בגדר שערורייה. "אנחנו נחושים לגרום לכך שהממשלה תקיים את חובותיה", אמרה.

לטענתו של ברוש, ישנם גורמים במשרד האוצר שדוחפים לעקיפת החוק, כך שניתן יהיה לייבא מוצרים זולים מחו"ל גם בפרוייקטים ממשלתיים. "יש פקידים במשרד האוצר, חלקם יועצים משפטיים, חלקם חשבים, שלא דואגים למלא את החוק הזה" אמר ברוש ל'דבר ראשון'. "החוק קובע כי גוף ממשלתי מחויב לתת העדפה לתוצרת הארץ בהזמנת טובין (מוצרים) – אבל פקידי האוצר מצאו דרך לעקוף את הדרישה הזאת, אם זה על ידי זה שקונים באמצעות חברות ולא ישירות דרך הממשלה, אם מתחכמים והופכים את המכרז במקום לאספקת טובין לשירותים, פשוט לא עומדים בחוק" הוא אמר. "אם אתה כגוף ממשלתי רוצה לקנות מיזוג אוויר, במקום לקנות אותו אתה קונה 'שירותי קירור'. או במכרז של מעקות ביטחון על כבישים מהירים אז באים ואומרים שהמכרז הוא על ההתקנה, ולא על רכישת המעקה עצמו, ואז זה לא נופל תחת חוק העדפת תוצרת הארץ".

לדבריו, הפקידים "עושים כל מני תרגילים כדי להתחמק מהחוק הזה. זה לא המדיניות של שר האוצר, ואני מאד מקווה שנצליח להכניס את הפקידים לתוך המסגרת שצריך לקיים. יש חוק – וזו גם המדיניות של השר, אגב, וצריך שכולם ילכו וימלאו את זה" הוא הוסיף.

לדבריו של ברוש, מדיניות זו "מופצת" ממשרד האוצר למשרדים אחרים שעליהם מופעל לחץ לקיים את המלצות פקידי האוצר. "משרד האוצר הוא זה שקובע, באמצעות החשכ"ל ובאמצעות גופים אחרים. הם קובעים את צורת ההתנהלות של כולם".

משרד האוצר (צילום: דבר ראשון).

ראשי מפעלים ובעלי עסקים רבים שהשתתפו בדיון סיפרו על הקשיים מול רשויות מקומיות ועסקים אחרים, שמעדיפים לקנות מוצרים זולים יותר ממדינות זרות כמו טורקיה. נשיא התאחדות בעלי המלאכה, יוסי אלקובי, סיפר כי קיבל הזמנת רהיטים ממלון בירושלים, שביטל אותה והזמין מוצרים זולים יותר מטורקיה. "החלטתי לסגור את שערי העסק, עמדו לי דמעות בעיניים כשכינסתי את עשרים העובדים שלי. אם אפילו הכיפות בכותל מיוצרות בסין זה אומר הכל", אמר.

גם נציגי הרשויות המקומיות, שמקיימות בפועל חלק גדול מהמכרזים, נכחו בדיון. ראש מועצת רמת ישי, עופר בן אליעזר, אמר כי ראשי הרשויות מעדיפים תוצרת כחול לבן, אבל טען שהדבר מהווה לחץ תקציבי לעיתים אותן הרשויות מתקשות לעמוד בו"אם אני צריך 15% מהתקציב שלי להוציא על העדפת כחול לבן במקום להוציא על חינוך אז זו בעיה. אם המדינה רוצה לעודד את התעשייה היא צריכה לשלם את אותם 15%, אבל היא לא עושה זאת", הוא אמר.