"תשמרו את הטענות שלכן למקרים יותר חשובים", הפציר השבוע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט קובי ורדי, בארגוני הנשים שביקשו לחזק את ההחלטה של עיריית ת"א למנוע אירוע של חב"ד בכיכר רבין בשל ההפרדה שתוכננה בין גברים לנשים. "זה הציבור שזו ההלכה שלו, וצריך לכבד את זה", הוא הסביר.

"צריך לכבד את זה", זה משהו שחוזר על עצמו תמיד כשמדובר בגברים שמבקשים להזיז הצידה נשים. גם כשארבעה גברים חרדים עלו על טיסת אל על וסרבו לשבת ליד נשים, היו לא מעט קולות שתהו מה הסיפור בכלל – למה כל כך קשה לכבד את הרצון והאמונה ופשוט לקום ולפנות להם מקום. זה גם מה שקרה בפועל, למקרה שהיה לכם ספק – אחרי משא ומתן מביש ומתרפס שניהלו אנשי הצוות במטוס (הדיילים ולא הדיילות כי איתן הגברים סרבו לדבר בכלל), קמו שתי נשים שלא יכלו לסבול עוד את העיכוב בטיסה ופינו את מקומן.

"צריך לכבד את זה", אמרו לא מעט אנשים, כולל עיתונאים בכירים (גברים כמובן) כשהאוניברסיטאות החליטו לפתוח קורסים לגברים חרדים בלבד עם מרצים גברים בלבד. זה המחיר שצריך לשלם אם רוצים לראות יותר חרדים בשוק העבודה, הם הסבירו, ולעזאזל המחיר שישלמו המרצות רק משום שהן נולדו נשים. לעזאזל גם עם ההנחה הסבירה שהאוניברסיטאות יעדיפו מעתה לקלוט מרצים על פני מרצות, כי עם המרצות יהיה קשה יותר למלא את השורות.

ההבנה וההכלה כלפי הפרדה והדרה מגדרית נעלמת ברגע, כשמדברים על צבע עור ולא על מגדר. מספיק לראות את הזעם (המוצדק) שהתעורר לאחר החשיפה של ערוץ כאן 11, במסגרתה התברר כי ביקב של יינות ברקן החליטו להעביר מתפקידם את העובדים האתיופים כדי שחלילה לא יתקרבו ליין, בשל דרישות הבד"ץ של העדה החרדית. איכשהו נדמה שאם מדובר היה בנשים, לבנות כמובן, הדבר היה נסלח יותר. אפשר היה להגיד שמשגיחי הכשרות לא יכולים לעבוד לצד נשים, ובזה נגמר הסיפור. כי אנחנו רוצים שגברים חרדים ילכו לעבודה, כי זו האמונה, ולא יקרה כלום אם נשים יעבדו במקום אחר. איך אמר השופט? "זה הציבור שזו ההלכה שלו, וצריך לכבד את זה".

אירוע חב״ד בכיכר רבין בהפרדה בין נשים לגברים (צילום: יהודה חיים / פלאש 90).

עכשיו בואו נדבר על המרחב הציבורי. איכשהו נשכח ההבדל בין מנהג ואמונה שמקיימים בתוך כותלי הבית, בחיק המשפחה או בבית הכנסת הקהילתי, לבין המקום שבו כולנו יכולים וצריכים להיות חופשיים בלי חומות ומגבלות. המקום הזה הוא כיכר רבין בת"א, אבל הוא גם צריך להיות רחבת הכותל בירושלים. ההפקעה של המקום הזה לטובת קבוצה אורתודוקסית שמכתיבה הפרדה בין נשים לגברים, בין ילדות לאבות, צריכה להכעיס את הציבור החילוני לא פחות.

"לא יכולתי לאשר את מתווה הכותל באופן שהיה פוגע בסדרי עולם", הסבירה ביום רביעי מירי רגב את התנגדותה להצעה שתאפשר תפילה משותפת לגברים ונשים באזור מיוחד ברחבה. יש לי חדשות לשרת התרבות: במסגרת "סדרי עולם", ממש עד לא מזמן, נשים שחורות לא הורשו לשבת במושבים הקדמיים של האוטובוס באזורים מסוימים בארה"ב. כאן אצלנו, בישראל, הומואים ולסביות מחוץ לארון נחשבו עבריינים על פי חוק. בסעודיה נשים לא הורשו לנהוג ובאיראן לא נתנו להן להיכנס לאצטדיון כדי לצפות במשחק כדורגל. לפעמים, השרה רגב, לא צריך "לכבד" סדרי עולם – צריך לשנות אותם.