"תחילת שנות ה-70 היו עידן הסינגר-סונגרייטרס. בתקופה הזו חברות תקליטים, משני צידי האוקיינוס האטלנטי, החתימו אמנים בניסיון למצוא את הבוב דילן הבא. רוב האמנים האלו ננטשו לאחר שלא נחלו הצלחה מסחרית. אבל מוזיקה טובה מוצאת דרך להישמע.
למרות שלא הופיע ולא הוציא אלבום חדש 40 שנה, ביל פיי הפך לגיבור קאלט.
ב-2012 פיי חזר עם אלבום חדש שזכה לשבחים מכל העולם.
אולי הדבר היחיד שיותר מקסים מהמוזיקה שלו הוא הסיפור שלו."
"למצוא את ביל פיי", סרטו של כריס גרין.
את הסרט עצמו לא תוכלו לראות. הוא לא קיים. כריס גרין הוא תלמיד תיכון שנחשף למוזיקה ולסיפור של ביל פיי ויצר את הטריילר הזה כעבודה בבית-ספר. גרין עלה על משהו. את הסיפור של ביל פיי צריך להפוך לסרט.
בחיים האלה אנחנו לא תמיד יודעים איך משהו שאנחנו עושים עכשיו ישפיע עלינו או על העולם בהמשך. לפעמים, קורים מקרים מדהימים בהם אדם מגלה כיצד פעולה מעברו משנה את ההווה והעתיד. כך קרה לביל פיי, מוזיקאי נשכח שזכה לתואר "'הסוד השמור ביותר של אנגליה". הסיפור שלו הוא כל כך מיוחד שידעתי שזה רק עניין של זמן עד שאכתוב עליו. האמת, אני מופתע מעצמי שלקח לי כל-כך הרבה חודשים עד שהגעתי אליו. אבל כנראה שאיטיות היא שם המשחק כשמדברים על ביל פיי. מוזיקאי שכל-כולו נשימה עמוקה ומרגיעה.
לאחר אלבום בכורה ב-1967 של הפסנתרן/זמר/יוצר הלונדוני ושניים נוספים בתחילת שנות ה-70 חברת התקליטים שלו זרקה אותו. הכישלון המסחרי הכריע את הכף וביל פיי הצעיר נאלץ לנטוש את חלום המוזיקה. בשביל להתפרנס הוא עבד במה שמצא – שומר בקניון, אחראי מחלקת דגים בסופרמרקט ושנים ארוכות הוא עבד במפעל. לקראת גיל 70, ארבעים שנה לאחר צאת אלבומו האחרון – הוא חזר, לגמרי במקרה, לאותו החלום הישן שנראה היה כי נשכח לחלוטין ונשאר הרחק בעבר.
"התודה הגדולה ביותר שלי וכנראה החשובה ביותר, היא לאדם שאני כלל לא מכיר. האלבום הזה לא היה קורה אלמלא אדם בשם ג'יימס הנרי שהשמיע את השירים שלי לפני כל-כך הרבה שנים לבן שלו, ג'ושוע. אז תודה ענקית לך, ג'יימס."
ג'ושוע הנרי, מפיק אמריקאי צעיר, הוא האדם שהעלה את ביל פיי מהאוב.
המוזיקה של פיי שאביו השמיע לו כילד בשנות ה-70 נכנסה עמוק עמוק לנשמתו. בבגרתו החליט ג'ושוע שהוא יברר מה עלה בגורלו של אותו זמר עליו הוא גדל. הוא גילה שביל פיי כבר ארבעה עשורים לא בעולם המוזיקה. ג'ושוע איתר את המספר של ביל והתקשר אליו. בשיחה עם גיבור ילדותו הוא הציע לו, בלי לחשוב פעמיים, להוציא אלבום חדש.
"שיחת הטלפון הזאת היתה שוק טוטאלי עבורי. אני זוכר שבסוף השיחה ג'ושוע אמר לי שהוא יכול להשיג את אולפני אייבי רואד, צחקתי ואמרתי לו על מה אתה מדבר.. הוא אמר לי: ביל, אתה לא חושב שאתה ראוי לאולפני אייבי רואד..?"
תהליך היצירה החל ללא שהות. ביל פיי התיישב לכתוב. למען האמת, הוא אף פעם לא הפסיק. רק שהפעם היה סופסוף מי שרצה לשמוע. הוא דיבר עם כמה חברים ותיקים איתם הוא ניגן בסוף שנות ה-60 וביקש מהם להיפגש וליצור מוזיקה יחד. החברים התייצבו, הם חזרו לאולפן ובעבודה של עשרה ימים הופק האלבום החדש של ביל פיי. לאחר ארבעים שנה במדבר.
Life Is People הוא אלבום מושלם, מתחילתו ועד סופו, ללא מעידות והפסקות. אלבום שהוא לאונרד כהן פינת ניק קייב. 12 שירים יפים עד כאב שמגיעים לקרשנדו עוצמתי בשיר הלפני אחרון, השיר אשר האלבום קרוי על שמו מדבר על הקוסמיות של הקיום בעולם הזה, הניסים היומיומיים שקורים בו ושבסופו של דבר מה שחשוב בחיים זה האנשים. נשמע בנאלי? אם תקשיבו לשיר עצמו – ולאלבום השלם כולו – לא תעמדו באמת הפשוטה והגדולה שיש בו.
ביל פיי אמר בראיון נדיר ש"אני אף פעם לא עזבתי את עולם המוזיקה, עולם המוזיקה עזב אותי". אבל הפעם העולם כולו לא נותר אדיש ליצירה המופלאה הזאת. ביקורות מהללות ונפעמות כאילו מתחרות ביניהן בסופרלטיבים שהן חולקות להתעוררות המאוחרת וכולם תוהים האם ארבעים השנים מחוץ לעולם המוזיקה הן אלו שהבשילו בביל פיי את היצירה החד פעמית הזאת או שמא איבדנו המון אלבומים נוספים שהיו יכולים לבוא לעולם אם הדלתות היו מסתובבות קצת אחרת עבור פיי לאורך השנים.
ביל פיי לכשעצמו, אדם מבוגר שכבר עבר כמה דברים בחיים, הגיב באופן מתון לחלוטין לבאזזז שנוצר סביבו. הוא החליט שהוא לא מעוניין להתראיין יותר מדי, בטח לא לקדם את האלבום וגם את כל ההכנסות הוא תרם לצדקה. הרעש שנהיה סביבו בבת אחת היה משונה לו אבל הוא נשאר בדיוק אותו אדם פשוט שהוא היה, פועל ואיש משפחה שנולד בצפון לונדון ושם בילה – ומבלה עדיין – את כל חייו. על הופעות בכלל אין מה לדבר, הוא לא מעוניין. למעשה, זה הוידאו היחיד שקיים של ביל פיי מופיע:
The never ending happening
The never ending happening
Of what's to be and what has been
Just to be a part of it Is astonishing to me
The never ending happening
Of waves crashing against the cliffs
The falling seed the wind carries
The never ending happening
Souls arriving constantly
From the shores of eternity
Birds and bees and butterflies
Parade before my eyes
The never ending happening
Of the four winds changing direction
Nightfall stars sun rise again
Birdsong before the day begins
For some it's like tight-rope walkin'
Blind-folded and shaking
On either side fear and pain
For some it's like tight-rope walking
The never ending happening
Of war evermore and sore famine
Yearning for the day to be
When God will roll his stone away
The never ending happening
Of what 's to be and what has been
Just to be a part of it
Is astonishing to me
הקיום הבלתי פוסק
הקיום הבלתי פוסק
של מה שיהיה ומה שהיה
מדהים אותי להיות חלק מזה
הקיום הבלתי פוסק
של גלים המתנפצים על צוקים
הזרעים הנופלים שהרוח נושאת
הקיום הבלתי פוסק
נשמות תמיד מגיעות
מחופי הנצח
הקיום הבלתי פוסק
ציפורים ודבורים ופרפרים
חוגגים אל מול עיני
הקיום הבלתי פוסק
של ארבעת הרוחות המשנות כיוון
כוכבי בין הערבים
שמש זורחת וציפורה שרה לפני שהיום מתחיל
לפעמים זה כמו הליכה על חבל דק
בין פחד וכאב
בעיניים עצומות ורעד
לפעמים זה כמו הליכה על חבל דק
הקיום הבלתי פוסק
של מלחמה תמידית ורעב כואב
מתחנן ליום שבו אלוהים יגלגל את האבן
הקיום הבלתי פוסק
של מה שיהיה ומה שהיה
מדהים אותי להיות חלק מזה
בתוך הגלגול הזה של החיים, הקיום הבלתי פוסק על היפה והמכוער שבו, ביל פיי התגלה בסופו של דבר והוא מתגלגל ושר לנו שירים מנחמים ומרפאים.
"יש לי ערימה של שירים בראש ובמגירה. מה שאני מתכנן לעשות בשנים הקרובות זה פשוט לשבת ולנסות לכתוב ולכתוב."
מזל שג'ושוע הנרי הרים לו את הטלפון.
האזנה (חובה) לאלבום המלא:
