ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא מהנמוכות בקרב מדינות ה-OECD. כך עולה מדו"ח מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD לשנת 2015, המבוסס על דו"ח ארגון ה-OECD העוסק בנתוני הבריאות של המדינות החברות בו. הדו"ח הישראלי שפרסם מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות נכתב על ידי מאיר ברוכים ודן קיני והוא עוסק בכ-40 מדדים מהם ניתן להבין את מצבה של ישראל ביחס למדינות החברות בארגון ה-OECD. עוד עולה מהדו"ח כי מספר הרופאים והאחיות בישראל נמוך ביחס לממוצע במדינות החברות בארגון וכך גם מספר מיטות האשפוז.

פחות הוצאה ציבורית, פחות אנשי רפואה

שיעור ההוצאה על בריאות מהתוצר בישראל עומד על שיעור יציב של 7.3% (נתון שמקביל לנתון של 7.4% שמפרסם הלמ"ס), והוא עדיין נמוך מבקרב מרבית מדינות ה-OECD (מקום 27 מתוך 35 בדירוג המדינות) ומהממוצע העומד על 8.9%. שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות מתוך כלל ההוצאה הינו מן הנמוכים ב-OECD ועומד על 63% לעומת 74% בממוצע ב-OECD (מקום 30 מתוך 35 בדירוג המדינות). ישראל נמצאת במקום השלישי בקרב מדינות ה-OECD באחוז המחזיקים בביטוחי בריאות וולנטריים.

שיעור הרופאים המועסקים בישראל לאלף נפש נמוך מממוצע ה-OECD. בישראל יש 3.1 רופאים לאלף איש והממוצע של ה-OECD עומד על 3.3. לטענת משרד הבריאות, בשל קצב גידול האוכלוסייה שנותר גבוה, וקיומה של קבוצה גדולה של רופאים מבוגרים שפורשים בעשור הנוכחי, ללא נקיטת צעדים מצד משרד הבריאות, השיעור היה צפוי לרדת, אך בזכות הצעדים הוא צפוי להישמר.

ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג (מתוך דוח מערכת הבריאות 2016 בראי ה-OECD)

אצל האחיות הפער מהממוצע של ה-OECD גדול יותר. בישראל יש 5.0 אחיות לכל אלף איש ואילו הממוצע של ה-OECD הוא 9.3. שיעור האחיות בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD ואף מצוי במגמת ירידה. לדברי משרד הבריאות, הוא פועל להרחבת מסגרות ההכשרה לאחיות, ובשנה האחרונה הגיע מספר האחיות המוכשרות לשיא של יותר מ-2,500 אחיות בשנה. על פי הנתונים, בשנת 2016 סיימו בישראל 21 בני אדם את לימודי הסיעוד למאה אלף איש, כשהממוצע של ה-OECD הוא 48.8 למאה אלף איש.

שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (חמישי מתחתית הרשימה) ועומד על כ-2.3 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.6 במדינות החברות ב-OECD. יש לציין כי ההגדרות שונו לפני מספר שנים וכעת מיטות לבריאות הנפש נכללות בהגדרה של מיטות כלליות. שינוי זה משפיע גם על הנתונים בנוגע לשהייה הממוצעת ולשיעורי התפוסה. תפוסת המיטות בישראל עומדת על 93.8% והיא השנייה בגובהה ב-OECD.

שיעור רופאים פעילים לאלף נפש (מתוך דוח מערכת הבריאות 2016 בראי ה-OECD)

שיעור אחיות לאלף נפש (מתוך דוח מערכת הבריאות 2016 בראי ה-OECD)

שיעור מכשירי ה-MRI למיליון תושבים בישראל עלה גם השנה ועומד על 4.9. למרות ההגדלה המשמעותית של מספר המכשירים, ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד לעומת ממוצע ה-OECD העומד על 15.8. רק במקסיקו והונגריה שיעור נמוך מזה שבישראל. בישראל מבצעים 36 בדיקות MRI לאלף תושבים לעומת 64 ב-OECD. מספר בדיקות ה-MRI בישראל ביחס לאוכלוסייה עלה בשנת 2016. מבחינת מכשירי CT, הממוצע של ה-OECD למיליון איש הוא 24.7, בישראל למיליון איש יש 9.7 מכשירי CT.

שיעור מסיימי לימודי רפואה למאה אלף נפש (מתוך דוח מערכת הבריאות 2016 בראי ה-OECD)

ולמרות זאת, חיים יותר

תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה-OECD. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי עלתה בשנה האחרונה והיא גבוהה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה-OECD (בישראל 80.7 לעומת ממוצע של 78.1). תוחלת החיים של הגברים היא הרביעית בגובהה בכל מדינות הארגון. בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על כשנה (84.2 לעומת 83.4). תוחלת החיים של הנשים בישראל הינה במקום ה-12 בקרב מדינות הארגון. תוחלת החיים הכללית באוכלוסייה עומדת על 82.5 שנים והיא השישית בגובהה ב-OECD. חשוב להזכיר כי תוחלת החיים נגזרת לא רק מאיכות הרפואה, אלא משלל סיבות כמו חינוך, אורח חיים ועוד.

שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2015 על 3.1 פטירות לאלף לידות לעומת ממוצע של 3.8 בקרב מדינות ה-OECD.

שיעור ההתאבדויות בישראל עומד על 4.1 ל-100,000 אנשים לעומת 12.4 ב-OECD והוא השני הנמוך ביותר בכל מדינות ה-OECD.

שיעור הפיריון בישראל הוא הגבוה ביותר ב-OECD ועומד על 3.1 לידות לאישה לעומת 2.2 במקום השני (מקסיקו) לאחר ישראל ו-1.7 בממוצע ב-OECD.

בתגובה לדו"ח ציין סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן: "ה-OECD מראה שוב שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. מספר רב של מדדים משתפר וניתן לראות את התוצאות של הגידול בהשקעה במערכת הבריאות הציבורית. אני בטוח שגם בשנים הבאות נמשיך ונראה מגמת שיפור.

בתגובה לדו"ח ציין מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב: "נתוני ה-OECD מציגים תמונה מורכבת של מערכת הבריאות. תוצאי הבריאות הם בצמרת ה-OECD, אך בנושאי תשתיות ומשאבים נדרש שיפור משמעותי מעבר לשיפורים שביצענו בשנים האחרונות. האתגרים של מערכת הבריאות, כפי שעולים בדו"ח מחייבים תשומת לב יתרה במיוחד לאור מגמת ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה.

יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר זאב פלדמן, מתריע מזה זמן רב על המצב האקוטי של מערכת הבריאות הציבורית ודו"ח זה הוא עוד הוכחה למצב הקשה. "המצב במערכת הבריאות הציבורית הוא פיגוע המוני ואסון לאומי! כל האזהרות והמקרים המצערים המעידים על חומרת המצב לא מביאים את הממשלה להתייחס לנושא ברצינות ובבהילות הנדרשת. המסדרונות העמוסים, תמותות מזיהומים, המחסור במיטות, התורים הארוכים ומקרי המוות שיכולים היו להימנע, הם רק קצה הקרחון לאסון הלאומי שפוקד אותנו".