כל יום בחודש האחרון התחלתי לכתוב. התחלתי לכתוב תשובה להוא ממשרד האוצר שאמר שהמדינה לא צריכה "להציל" אנשים ש"בחרו" להיות עניים. התחלתי לכתוב על כך שבחירה לא תיתכן כשהאפשרות לבחור אינה קיימת. כתבתי גם על כך שנכות זו לא בחירה, כך גם זקנה, כך גם עוני, ועוני בגלל נכות או זקנה זה מחדל של הממשלה, של משרד האוצר, שלך.
התחלתי לכתוב גם להוא ממשרד הבריאות שקרא לי עבריינית, רק כי אני צורכת קנביס רפואי באופן קבוע, כי זה הדבר היחיד שבאמת עוזר. העבריים האמיתיים הם משרד הבריאות עם רפורמת הקנביס, שלוקח צמח נפלא, מכניסה אותו לגלולה לגבות עליו פי 4 ממה שאני משלמת עליו היום. הפושעים האמיתיים הם אלה שרואים במחלות, בכאב, רווח אישי שלהם, ועוד משליכים את העברות שלהם על אחרים.
התחלתי לכתוב גם על המאבק של ענבר גופר בת השמונה להצלת הטלויזיה החינוכית, ואיך המאבק של הנכים נתן השראה למאבקים נוספים, ושהאמת מתפשטת לאט ובשקט, כמו אדוות במים. בלי צונאמי הרסני שיקבור אותנו תחתיו.
התחלתי לכתוב גם על כך שמאבק הנכים נמשך ויימשך עד שיושבו לנו זכויותינו. עד שהציבור כולו יתעורר ויעמוד לצידנו. התחלתי לכתוב על שיקום והחלמה. התחלתי לכתוב על כך שהחדשות מתחלפות מהר מדי, שההיסטוריה חוזרת בגלים, שהזכרונות בפייסבוק מראים שדבר לא השתנה.
בכל פעם נקטע לי חוט המחשבה, נעצרתי ולא המשכתי.
הפחד שלי מהתקף נוסף, מהחמרה נוספת, מלהישאב חזרה לתוך הקלחת של המאבק, לחוש שוב את הזעם על הממשלה, היה חזק מהצורך שלי לכתוב, מהצורך שלי להיאבק על קצבה ראויה. ההנאה שחוויתי מלראות את הילדים שלי שמחים ומאושרים רק כי אמא שלהם נמצאת נוכחת ומבלה איתם די הטתה את הכף לטובת פרישה מהמאבק.
התחלתי שיקום. הרבה פיזיותרפיה. הרבה מאמץ לגוף ולנפש. האנרגיות שלי גם ככה מוגבלות. העדפתי להתרכז בשיקום, בילדים. היום הם סיימו את שנת הלימודים וכולנו מתכוננים לחופש הגדול. מאבק הנכים נמשך ויימשך גם בלעדי, אני מזכירה לעצמי כל הזמן, עשית מספיק ושילמת כבר מחיר.
אמשיך לכתוב. אמשיך להסביר את האבסורד של מצב הנכים, מצב הקשישים, אפליית הנכים הקשישים שלא מקבלים כפל קצבאות וקיבלו רק 235 שקלים תוספת, על הטעות בחישוב של משרד האוצר, שגרמה לכך שנקבל 30 שקלים פחות ממה שהובטח. אמשיך להסביר את שקר הקח"ן, שכבר לא קוראים לו קח"ן והוא כביכול נכנס לתוך קצבת הבסיס, אבל למעשה סכום קצבת הבסיס נותר בעינו – לראייה קצבת נכי עבודה שמקבלים קצבת נכות כללית עודנה 2,350 שקלים, קצבאות נוספות כגון שר"ם ותלויים המחשבות באחוזים מקצבת הבסיס לא עלו אף הן. אמשיך ללחום עם הנכים אבל בשקט. אפיץ אמת כמו אדוות במים. אמשיך לכתוב את האמת.
לנצח.
