מדינת אנגולה ידועה כמדינה עשירה במרבצים של אוצרות טבע כגון נחושת, זהב, ברזל ויהלומים. עם ההכרזה על עצמאותה, פרצה בשנת 1975 מלחמת אזרחים עקובה מדם. המלחמה נמשכה 27 שנים והותירה את אוכלוסיית אנגולה פצועה וכואבת: מיליון הרוגים, ארבעה מיליון עקורים, מאות אלפי יתומים, עשרות אלפי קטועי גפיים ונכים, ערים שלמות הרוסות ורעב גדול עקב שדות רבים שלא עובדו ולא הניבו יבול. עשרות אלפים מתושבי אנגולה הצליחו לברוח משדות הקרב אל המדינה ששלטה בה במשך מאות שנים – פורטוגל.
בין אלפי המהגרים הגיע גם השחקן החשוב ביותר בקישור של נבחרת פורטוגל ויליאם קרבאליו. הוא נולד לגדות הנהר קוואזנה בשכנת סמביזנגה בעיר הבירה לואנדה, למשפחה ענייה. בילדתו, היה משחק כדורגל שעות על גבי שעות ברחבות השכונה. כשהיה קטן מאוד אביו עבר לפורטוגל כמהגר עבודה והוא נשאר להתגרר עם אימו באנגולה.
דודתו, מריה דה סילבה שעדיין גרה בשכונה, סיפרה לאתר הספורט הפורטוגלי, 'maisfutebol' על ילדותו: "מאז שהוא היה ילד קטן הוא היה משחק עם הילדים הגדלים בשכונה. כשאני הייתי קוראת לו לבוא, הוא היה אומר לי שהוא עדיין משחק עם הבנים. הילדים הגדולים כמעט ולא היו משתפים אותו במשחקים והוא היה יושב בצד ומחכה. אני תמיד הייתי מעודדת אותו שהוא כמו אס במשחק קלפים ויום אחד הוא יהיה הרבה יותר טוב מכולם. הוא היה ילד שמנמן, אבל כל הזמן שיחק כדורגל בחצר. הוא כל כך אהב את המשחק, אפילו היה הולך לישון עם הכדור במיטה".
האהבה הטהורה שלו למשחק הגיעה לו בירושה משום שגדל במשפחה של כדורגלנים. סבו ודודו שיחקו בקבוצת Progresso de Sambizanga מהליגה האנגולית, אביו היה אוהד שרוף של ספורטינג ליסבון. כשהיה בן 10, אביו הצליח לסדר לאימו עבודה בפורטוגל והמשפחה התאחדה מחדש. קרבאליו היה ילד יחסית שמנמן שלא בלט תחילה במגרשי הכדורגל, כאשר הוא הגיע לפורטוגל, הילד הקטן הגיע עם מזוודה מלאה בחלומות ותשוקה אדירה להצליח יום אחד להפוך לכדורגלן בעל שם עולמי.
את הצעדים הראשנים שלו ככדורגלן הוא החל בקבוצת הנערים Desportivos de Algueirão, אחרי שנצפה מכבב במשחקי כדורגל ברחוב. למרות שהוא היה קטן בגיל, הצטיינתו במגרש ומבנה הגוף הפיזי עזרו לו לשחק עם שכבת גיל של 3 שנים מעליו ולהמשיך להצטיין. בעקבות יכולתו הטובה, עבר הקשר בקיץ 2004 לקבוצת מריה סינטרה, שם הוא המשיך לשחק עם נערים הגדולים ממנו במספר שנים, אבל במקביל נבחר גם לקפטן הקבוצה.
מאמנו בקבוצה ברונו רודריגס סיפר על הנער השקט והצנוע ל'גארדיאן' הבריטי: "הוא היה תמיד מאוד צנוע, ילד שקט אבל בוגר. במריה סינטרה הוא היה שנתיים קטן יותר משאר הנערים, אבל הם בחרו בו לקפטן שלהם והוא היה המנהיג שלהם בחדר ההלבשה. הוא היה פותר את הבעיות בין הנערים שהגיעו לקבוצה משכונות יריבות, במקום שיריבו ביניהם".
לאחר שנה בקבוצה הגיעו הקבוצות הגדולות בפורטוגל לצפות בכישרון הגדול. כאשר שתי הקבוצות של העיר ליסבון, ספורטינג ובנפיקה, הציעו לו להצטרף אליהן. לקרבאליו ואביו לא היה לרגע ספק איפה הם מעדיפים שהוא ישחק. בגיל 13 הוא הצטרף לאקדמיה המפורסמת של ספורטינג ליסבון שאחראית על פיתוח של שחקני על ברמה העולמית כמו כריסטיאנו רונאלדו,לואיש פיגו, ז'ואו מוטיניו, נאני ורבים נוספים.
באקדמיה התפתח קרבאליו לקשר הגנתי אדיר יכולות ומימדים. את הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת הוא ביצע בגיל 18. בעונה לאחר מכן הושאל הנער הכישרוני לקבוצת פטימה מהליגה השניה בפורטוגל, לאחר שלא מצא את מקומו בקבוצה. עבר בחורף לסרקל ברוז' שהייתה באותו הזמן בליגה הבכירה בבלגיה. במהלך עונה וחצי הצטיין בליגה הבלגית כקשר אחורי בלתי עביר ובעקבות ההצלחה החליטו בספורטינג להחזיר את הכוכב הביתה.
בגיל 20 בלבד הפך קרבליו לעוגן בקישור של ספורטינג, הוא ניחן ביכולת נפלאה ללמוד את ההתנהלות המשחק של הקבוצות היריבות, לדעת מתי לעצור ואיפה להתמקם כדי לשבור את המעבר של היריבות מההגנה להתקפה. בתוספת ליכולת מסירה טובה וראיית משחק איכותית בהנעת כדור מדויקת להתקפה, הפכו אותו לאחד הכוכבים עולים של הכדורגל הפורטוגלי. בסיום העונה נבחר לפריצת העונה וזומן לנבחרת הצעירה של פורטוגל.
Do início ao fim à procura de um objetivo, GANHAR! ISTO É SPORTING!!! ⚽️???????? pic.twitter.com/82UbjwwWgI
— William Carvalho (@wllmcarvalho14) February 11, 2018
בנבחרת הצעירה המשיך להצטיין והיה שותף להגעה לגמר אליפות אירופה עם הנבחרת. בעונה הבאה זכתה ספורטינג בגביע המקומי וקרבאליו התחיל למשוך תשומת לב גם מהקבוצות הגדולות ביבשת. בנבחרת אנגולה ניסו לשכנע את הכוכב הצעיר להצטרף לנבחרת, אבל קרבאליו היה משוכנע שהוא יצליח להפוך לכוכב בנבחרת הפורטוגלית וחיכה בקוצר רוח לזימון הבכורה.
את זימון הבכורה שלו הוא קיבל לצמד משחקי פלייאוף המונדיאל 2014 מול נבחרת שבדיה ולקח חלק בדקות הסיום של המשחק השני בהתמודדות שהבטיחה לפורטוגל את כרטיס העליה היוקרתי. במונדיאל ב-2014 בברזיל הגיע כשחקן ספסל בן 22, לאחר שהנבחרת הובסה במשחק הראשון ע"י גרמניה 4:0, הוא עלה כמחליף במחצית התיקו 2:2 מול ארה"ב. במשחק האחרון במונדיאל מול נבחרת גאנה הוא כבר פתח בהרכב הנבחרת והיה שותף בניצחון 1:2 שלא עזר לפורטוגל להימנע מהדחה מוקדמת בשלב הבתים.
גם בטורניר יורו 2016 הוא לא שותף במשחק הראשון, אבל לאחר שמאמן פרננדו סנטוס החליט לתת את המפתחות לקישור לכוכבה של ספורטינג ליסבון, החלה התקדמות משמעותית בצורת המשחק של פורטוגל. סנטוס המאמן הפורטוגלי שאימן קודם לכן את נבחרת יוון והוביל את הנבחרת היוונית המפתיעה, אך הלוחמת, לרבע גמר אליפות אירופה בשנת 2012 ושמינית גמר אליפות עולם ב-2014.
בנבחרת פורטוגל מלאת הכישרון והאכזבות, סנטוס בנה את המשחק שלו בצורה דומה לנבחרת יוון, נבחרת עם המון כוח רצון ולחימה הגנתית שמפנה בהתקפה את כריסטיאנו רונאלדו לעשות קסמים מול השער. השילוב של קרבאליו בנבחרת של סנטוס היה מושלם והצליח להפיק את המיטב לשני הצדדים.
פורטוגל הציגה משחק הגנתי וקשוח והצליחה לזכות לראשונה בתולדותיה בתואר אלופת אירופה, הרבה בזכות משחק הקישור העצמתי של קרבאליו. בשנתיים שעברו מאז הזכייה, הפך הקשר לבונקר בהרכב פורטוגל ולשחקן החשוב השני של הנבחרת. הוא כמובן לא נוצץ כמו כריסטיאנו רונאלדו, אבל היהלום מאנגולה הוא הלב הפועם של הקישור של אלופת אירופה.
???????? #3Pontos #TodosJuntos pic.twitter.com/2jW3nBPGFq
— William Carvalho (@wllmcarvalho14) June 20, 2018
החשיבות הקריטית שלו להצלחת הנבחרת נראתה באופן ברור במהלך המשחק האחרון בשלב הבתים מול נבחרת איראן. לאחר שליטה ומשחק מבריק של פורטוגל במחצית הראשונה בהתמודדות, במהלכה משחק ההתקפה זרם באופן כמעט מושלם. החליט מאמן היריבה, קרלוס קירוש הפורטוגלי, לשלוח שמירה אישית על קרבאליו והצליח למנוע ממנו לנהל את משחק המעבר של הנבחרת, כתוצאה מכך הנבחרת הפורטוגלית החלה לשחק באופן שבלוני ומבולבל וכמעט הפסידה את המשחק.
בשמינית הגמר נבחרת פורטוגל תפגוש את אחת הנבחרות החזקות בטורניר, נבחרת אורוגוואי שמשחקת עם שני קווי ההגנה מברזל וקישור שכמעט כולו מבוסס על הגנה ופיזיות. בפורטוגל יצטרכו את קרבאליו ואת רונאלדו בשיאם כדי להתמודד עם אתגר שעוד לא היה לנבחרת בשנתיים האחרונות מול נבחרת סופר הגנתית והתקפית מהטופ העולמי. לארוגוואי יש כמובן גם את צמד החלוצים היעילים לואיס סוארס ואדינסון קבאני והיא הנבחרת היחידה שלא ספגה עדיין בטורניר.
