"נשים כמוני לא אמורות לרוץ לתפקיד ציבורי", אמרה אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, שבגיל 28 בלבד הצליחה להביס בשבוע שעבר את אחד מהפוליטיקאים החזקים ביותר במפלגה הדמוקרטית. אוקסיו-קורטז הביסה את ג'וזף קראולי המכהן מזה 20 שנה כחבר קונגרס מטעם אזור הבחירות מס' 14 בניו-יורק. כך הפכה אוקסיו-קורטז לסמל להתחדשות המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, עם עמדות שמאליות בהרבה מאלו של מרכז המפלגה. האישה הלטינית הענייה והצעירה תגיע ככל הנראה לקונגרס בבחירות הקרובות בנובמבר.
אוקסיו-קורטז היא אכן דמות לא אופיינית בכלל בפוליטיקה האמריקאית. שנה טרם הניצחון ההיסטורי שלה, אוקסיו-קורטז עוד עבדה כברמנית בפאב בניו-יורק, כהשלמת הכנסה לעבודה המרכזית שלה – מדריכת נוער. בנוסף, הייתה מעורבת בקמפיין הבחירות של ברני סנדרס, וחברה בארגון "הסוציאליסטים הדמוקרטים האמריקאים".
כבת לאם מהגרת מפוארטו ריקו וכמי שגדלה בשכונות העניות של ניו-יורק, אוקסיו-קורטז מציגה רשימה של הצעות שמוכחות כפופולריות בקרב ציבור המצביעים, אך נראות הזויות בשיח הפוליטי האמריקאי: בריאות ציבורית בחינם, חינוך גבוה הממומן על ידי המדינה, דיור ציבורי, העלאת שכר המינימום והתחייבות של הממשלה לדאוג לתעסוקה הוגנת לכל אזרחי ארה"ב. אמנם, כחברת קונגרס בודדה אוקסיו-קורטז תתקשה מאד לקדם משהו מהרשימה הזאת, אך העובדה שנבחרה מעבירה מסר למפלגה הדמוקרטית – הציבור מרגיש שנבחרי הציבור לא מקדמים את האינטרס שלו, ואפשר להתאגד ולהחליף את נבחרי הציבור.
הממסד
"אני רוצה להיות ברורה לגבי הנקודה הזאת – זה לא הסוף, זו רק ההתחלה", אמרה אוקסיו-קורטז בנאום הניצחון שלה בפאב שכונתי בניו-יורק. אוקסיו-קורטז מייצגת בעבור רבים בשמאל האמריקאי את האפשרות לשנות מבפנים את המפלגה הדמוקרטית, שנתפשת בעיקר בקרב המצביעים העניים שלה כארגון סגור לגברים לבנים ועשירים עם הרבה קשרים בוול סטריט ומעט רצון לדחוף לשינוי משמעותי בחייהם.
הדימוי הציבורי של אוקסיו-קורטז, ואופני הפעולה שהביאו לניצחונה פורץ הדרך, הם שונים בתכלית מאלו של הממסד הדמוקרטי. לעומת הקמפיין של ג'ו קרולי, שגייס שלושה מיליון דולר מתורמים עשירים ואנשי וול סטריט, גייס הקמפיין של אוקסיו 300,000 דולר בלבד מתושבי השכונות ומארגונים קהילתיים.
It's time for a New York that works for all of us.
On June 26th, we can make it happen – but only if we have the #CourageToChange.
It's time to get to work. Please retweet this video and sign up to knock doors + more at https://t.co/kacKFI9RtI to bring our movement to Congress. pic.twitter.com/aqKMjovEjZ
— Alexandria Ocasio-Cortez (@AOC) May 30, 2018
זו הסיבה שניצחונה של אוקסיו-קורטז מעוררת הדים רבים כל כך במפלגה הדמוקרטית. אוקסיו-קורטז מגיעה מחוץ למרכז המפלגה, וממוקמת משמאל למרבית חברי הקונגרס מטעם המפלגה.
כאמור, העמדות השמאליות של אוקסיו-קורטז בפני עצמן לא מהוות איום על מרכז המפלגה הדמוקרטית. כחברת קונגרס בודדה, לא צפוי לאוקסיו-קורטז כוח גדול מדי, וככל הנראה היא תידרש לפשרות רחבות אם תרצה לקדם חלק כלשהו מהבטחותיה ברמה הלאומית. עם זאת, היבחרותה של אוקסיו-קורטז מצביע על אפשרות שמועמדים נוספים ממרכז המפלגה יודחו על ידי מועמדים חיצוניים.
הממסד של המפלגה הדמוקרטית היה מורכב בעבר על ידי נציגים עם קשרים ישירים לארגונים חברתיים ואיגודי עובדים. לאורך חלק גדול מהמאה ה-20 היו אלה האיגודים שהיה בכוחם למנות את נציגי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס. הממסד של המפלגה הדמוקרטית היה כלי עוצמתי מאד של אוכלוסיית העובדים בארה"ב לקדם מדיניות שמיטיבה איתם. באופן הזה הצליחו ארגוני העובדים לדחוף להישגים משמעותיים לטובת מרבית הציבור האמריקאי.
עם זאת, מאז שנות ה-80 הולך ונחלש כוחם של איגודי העובדים בארה"ב, וכך גם נחלשה כוחם במפלגה הדמוקרטית. את מקומם של הארגונים הדמוקרטיים תפסו בעלי השפעה אחרים – בעלי הון וקבוצות כוח שונות, המשקיעות כמויות גדולות של כסף כדי "לקנות" מועמדים. את השינוי אפשר לראות במדיניות המפלגה כיום – בנושאים חברתיים וכלכליים רבים, המפלגה הדמוקרטית מחזיקה בעמדות שנחשבו בעבר לימניות.
עם זאת, כל עוד יש בארה"ב זכות בחירה שווה, יש לאוכלוסיות שלא מיוצגות בבתי הנבחרים את האפשרות התיאורטית להכניס נציג לקונגרס. למעשה, זה היה אחד המסרים המרכזיים של הקמפיין של אוקסיו-קורטז – "לנו יש אנשים – להם יש כסף". המסר של אוקסיו-קורטז היה פשוט. בעוד בעבר המפלגה הדמוקרטית, שנשלטה על ידי האיגודים המקצועיים, עודדה הצבעה בקרב תומכיה כדי לקדם את המועמדים שידאגו לזכויות העובדים, הממסד הדמוקרטי היום מעוניין דווקא בשיעורי הצבעה נמוכים. כך אפשר יהיה לדאוג לכך שהמועמד "הנכון" יבחר.
אבל מה שהקמפיין של אוקסיו-קורטז מוכיח, לצערם של אותם חברי הממסד הדמוקרטי, הוא שזכות הבחירה לכל אזרח נותנת בכל זאת כוח גדול לציבור הרחב, בתנאי שהציבור הזה מתאגד.
הקמפיין
"הקמפיין שלנו התמקד במסר ברור: צדק כלכלי, חברתי וגזעי לאמריקאים ממעמד העובדים, וביחוד אלו שבקווינז וברונקס", אמרה אוקסיו-קורטז בראיון לרשת MSNBC, מספר שבועות לפני הבחירות. הפעילים שהריצו את אוקסיו-קורטז היו אנשי השכונה ועסקו במשך חודשים בארגון חוגי בית ובמעברים מדלת לדלת בשכונה. המסר של אותם פעילים היה – סוף סוף יש מועמדת מהשכונה, שתדאג באמת לצרכי תושבי השכונה. "התחלתי את הקמפיין הזה מתוך שקית נייר. היו לי פלאיירים ופשוט עברתי מדלת לדלת ודיברתי עם אנשים. אמא שלי ניקתה בתים ונהגה באוטובוס, ואבא שלי היה תמיד על סף פשיטת רגל. אז התחלתי לעבוד בפאב. אני מבינה את הכאב של העניים באמריקה כי חוויתי אותו" אמרה אוקסיו-קורטז בראיון.
הקמפיין התבסס על עבודת שטח של רשת פעילים בהתנדבות שהלכה והתרחבה ככל שהקמפיין המשיך. המתנדבים ארגנו שיחות ציבוריות בהן נאספו תלונותיהם של תושבי השכונות, ובאופן הזה הצליחה אוקסיו-קורטז לנצח עם תקציב קטן פי עשרה מיריבה.
הקמפיין של אוקסיו-קורטז מציע אפשרות לשינוי עמוק בעמדותיה של המפלגה הדמוקרטית. השכונות אותן מייצגת אוקסיו-קורטז מאוכלסות ברוב של עובדים עניים, רובם לא לבנים. רבים מאותם אנשים נאלצים לעבוד ביותר ממשרה אחת כדי לעמוד בהוצאות, וסובלים מהוצאות כבדות על תחבורה, בריאות וחינוך. חלק גדול מהם נשאר בלי כלום לאחר תשלום שכר הדירה בלבד.
לכן, לא מפתיע שהצעותיה של אוקסיו-קורטז, רדיקליות ככל שיהיו בפוליטיקה האמריקאית, מוכיחות עצמן בקרב ציבור הבוחרים הזה. עבור רבים, שירותי בריאות וחינוך חינמיים ושכר מינימום גבוה יותר עשויים להוות את ההבדל בין עמידה על הרגליים לבין נפילה לחובות. כך, ובאמצעות תמיכה של ארגונים חברתיים שפועלים באותן השכונות, הצליחו פעיליה של אוקסיו-קורטז להביס את המועמד המועדף על וול סטריט. כפי שאמר אחד מתושבי השכונה שהצביע לאוקסיו-קורטז בראיון לוושינגטון פוסט: "כשאתה מנסה משהו לאורך שנים ושום דבר לא משתנה, אתה מנסה משהו אחר".
ישראל
אוקסיו-קורטז הגיעה לכותרות גם בעקבות עמדותיה הבעייתיות כלפי ישראל. כאשת שמאל אמריקאי, וכנציגה של אזור בחירות עם שיעור גבוה של מצביעים מוסלמיים, אוקסיו-קורטז התבטאה בעבר נגד ישראל ובעקבות הרג המפגינים הפלסטיניים על ידי צה"ל בהפגנה האלימה לפני חודש וחצי צייצה אוקסיו בגנות ישראל.
"זהו טבח. אני מקווה שלשותפים שלי יהיה האומץ המוסרי לקורא לו כך" כתבה אוקסיו- קורטז, וזאת על אף העובדה שחמאס הודה כי 50 מהמפגינים ההרוגים היו למעשה חברי הארגון. בראיון לאחר מכן טענה אוקסיו-קורטז שהשורשים הפורטוריקנים שלה עזרו לה "להתחבר למפגינים הפלסטינים".
