'משוגע', 'מולק ראשי עטלפים' , 'שטניסט', 'מפלצת ממוסחרת'. אלו הכינויים שבכל תקופה, במידה מסוימת של צדק, נתלו וייתלו באוזי אוסבורן. אבל כיום, אחרי חמישה עשורים של פעילות כמעט ללא הפסקה, בין אם זה על במות ענק עם עשרות עד מאות אלפיי מעריצים בכל מופע, דרך כיכוב בסדרת ריאליטי על משפחתו בה הוא משחק את תפקיד חייו (תרתי משמע) ועד לפרסומות למשחק המחשב World Of Warcraft, אנחנו עומדים מול שירת הברבור של נסיך האופל – סנדקו ללא שום עוררין של ז'אנר המטאל הכבד. האיש שבלעדיו לא היו מגיעות לעולם לא מטאליקה, לא פנתרה, לא איירון מיידן, לא סלאייר וגם לא נירוונה. וכשחושבים על זה לעומק, ניתן לזקוף לזכותו כל להקה עצבנית ארוכת שיער שמנגנת מוסיקה כל כך רועשת, שכאשר מדליקים אותה בחדר אחד – רועד לו כל הבניין.

ג'ון מיכאל 'אוזי' אוסבורן כבר לא צעיר, ובדצמבר הקרוב יחגוג את יום הולדתו ה 70. אחרי מסע הופעות אחרון בהחלט (שלצערנו דילג על ישראל) של להקתו האגדית, בלאק סאבת' ('השבת השחורה'), איתה פרץ לתודעת העולם אי שם בסוף שנות השישים, החליט אוסבורן בסוף 2017 לצאת למסע הופעות אישי, גם הוא אחרון בהחלט, שיציין את הקריירה בת עשרות השנים שלו, בין אם זה כסולן ופרונט-מן של בלאק סבאת', ובין אם כיוצר פרטי ששילב סגנונות שונים על קשת המטאל שהתפתחו לאורך שנות השבעים, השמונים והתשעים. מסע ההופעות האחרון של הלהקה עמד בצל מאבקו הממושך במחלת הסרטן של גיטריסט ומקים להקת בלאק סבאת', טוני יואמי, הנאבק מזה שנים במחלה שפגעה קשות בבריאותו. ייתכן שהזדקנות החברים, והזדקנותו של אוסבורן עצמו, גרמה לו להגיע להחלטה שהפעם זה הסוף.

לנגן לצלילי מפעלי הפלדה

בלאק סבאת (שבת השחורה) הוקמה בין השנים 1968-1969 בעיר התעשייה הבריטית בירמינהגם. המרד כנגד החינוך הנוצרי-אנגליקני הנוקשה ומלחמת וייטנאם שהתרחשה ברקע, במשולב עם חוויית חיים של עיר הידועה במפעלי הפלדה והברזל שלה וטכנולוגיה הולכת ומתפתחת של ציוד מוסיקאלי, הביאה לעולם להקה שהפיקה צלילים כבדים במיוחד, לצד כתיבת שירים גותית המתארת בין שורותיה וצליליה את עלילותיו של השטן. בלי טיפת הגזמה, ניתן לקבוע שאוסבורון ובלאק סבאת' ביקשו להביא לעולם המוסיקה בכלל, ולעולם הרוק בפרט, חוויה חדשה לחלוטין – של אימה, כובד וכעס.

למרות שאוסבורן הצהיר מספר פעמים שהוא המעריץ מספר 1 בעולם של ג'ון לנון, ורק כאשר הקשיב לראשונה בגיל 14 לשיר 'She Loves You' הוא החליט (לטענתו באותו הרגע) שהוא הולך להיות מוסיקאי – אוסבורן וחבריו יצרו את ההפך הגמור משירי אהבה פשוטים וקלילים. אלבומם הראשון של סבאת', הנקרא כשם הלהקה והשיר הפותח אותה יצא, איך לא, ביום שישי ה13 (הידוע כיום שישי של האימה)  של פברואר 1970. המסר והחוויה של סבאת עברו בשנייה הראשונה. השיר הראשון של הלהקה לווה בצלילי רעמים, גשם ופעמוני כנסייה. על עטיפת האלבום מופיע אוסברון, נראה כמו מכשפה, וברקע כנסייה נטושה ביער אפל.

להקת בלאק סבאת' 1973 (צילום מתוך ויקימדיה)

לאורך השיר הראשון ניגן יואמי 'ריף' חוזר המתקרא גם הצליל של 'החיה' – הוא השטן. את הצליל הזה, לפי האגדה, מנגנים סוגדי השטן כדי לקרוא לו לארצנו. הבס הכבד ברקע, הגיטרה הרועשת, התופים הכבדים ובעיקר שירתו של אוסבורן על השטן שבא לחולל הרס וחורבן בעולם עשתה את שלה, והלהקה זכתה כמעט בין לילה לגל מעריצים שהחל בבריטניה, נמשך לארה"ב והתפזר בכל העולם – מברזיל ועד יפן. במקביל לכך עמדה הלהקה במרכזה של ביקורת מתמדת מצד החלק השמרני-נוצרי בבריטניה וארה"ב, בטענה שהמוסיקה של בלאק סבאת' מעודדת נוער לסגוד לשטן.

במובנים רבים, המוסיקה של בלאק סבאת' היתה בעצם בלוז וג'אז אמריקאי (שהשפיע על הרבה אומנים עולים באותה תקופה כמו לד זפלין ופינק פלויד), עם הרבה אפקטים שהפכו את צלילי הגיטרה והבאס לכבדים במיוחד, נתנו מקום משמעותי לתופים, ותוספת השירה העגמומית והמאיימת ליטשה את התבנית הבסיסית של הז'אנר: כועס (לעיתים אף מאיים), רועש, ובעיקר – כבד.

לפי אחד המיתוסים שמתגלגל סביב הלהקה, באחת ההופעות הראשונות שלה המוסיקה הפחידה את הקהל עד כדי כך, שחלקם ברחו החוצה מהמועדון. אך כנראה שלאט לאט הציבור למד לאהוב את המופע של אוסבורן וחבריו, ואלבומם השני, 'מטורף' (Paranoid) הפך אותם לשם דבר בעולם. בסך הכל הוציאה בלאק סבאת' בהשתתפות אוסבורן שמונה אלבומים שנמכרו בעשרות מיליוני עותקים, הספיקה להופיע מסביב לעולם מספר פעמים, ובעיקר גידלה דור שלם של ממשיכי דרך, שלקחו את הצלילים הכבדים, הגבירו את הדיסטורשן, כוונו עוד יותר נמוך את הבאס ונתנו לתופים להשתולל.

עשור של פעילות שחשף לעולם את ה'מטאל' במלוא עוצמתו הסתיים ב-1979, כשאוסבורן עזב את הלהקה, או נכון יותר לומר – הועזב ממנה על ידי חבריו. הרקע היה מריבות בלתי פוסקות והתנהגותו 'הלא-שגרתית' – הוא התמכר לסמים ולאלכוהול (כמו יתר חברי הלהקה), ונהג להשתולל לא רק על הבמה. את מקומו בלהקה תפסה אגדת מטאל אחרת – רוני ג'יימס דיאו.

לעיר בירמנגהם מקום חשוב בסיפורה של בלאק סבאת', המאפשר להתבונן בה גם מנקודת מבט מעמדית. כילדים לאבות ואמהות עובדי מפעלים, כל חברי בלאק סבאת' עבדו בתקופה כזו או אחרת באחד ממפעלי הברזל והפלדה של העיר, וציינו שהעבודה לצלילי מכות הפטישים בברזל החם היוו השראה משמעותית למוסיקה שלהם. שם הז'אנר שיצר אוסבורן עם חבריו; המטאל (מאנגלית: פלדה) הפך לשם דבר לתיפוף כבד, נגינה כבדה ושירה שהפכה עם השנים עצבנית יותר ויותר. באופן טבעי ומתבקש, הופעת הפרידה של הלהקה נערכה בפברואר 2017 בבירמינגהם, שבה הכל התחיל בסיומו של מסע ההופעות שנקרא, בפשטות, 'הסוף'.

לנבוח על הירח – שנות ה-80 העליזות והפחות עליזות

אוסבורן עזב את בלאק סבאת' כשהוא כעוס, שבור ומכור. לדבריו, הוא היה בטוח שהוא חוזר לבירמנהגם, שם יבזבז את כל הכסף שצבר בעשור ההופעות עם בלאק סבאת על קוקאין ואלכוהול, ויחיה מדמי אבטלה. אך במקום זאת, ובזכות הדחיפה הרבה שקיבל ממנהלם של הסאבת', דון ארדן (ואביה של שרון, שנישאה לאוסבורן ב1982), אוסבורן פתח בנסיון של קריירת סולו תחת כינוי חדש: 'סופת השלג של אוז' (Blizzard of Ozz), כינוי המתכתב עם שם הסרט 'הקוסם מארץ עוץ' (The Wiz from Oz) ושמו הפרטי – אוזי. האלבום הראשון בקריירת הסולו הארוכה של אוסברון (15 אלבומים) נקרא בכינוי החדש וזכה להצלחה.

ההצלחה בקריירת הסולו לא רשומה לזכותו של אוסבורן בלבד. 'סופת השלג' היתה פרי יצירתם המשותפת של אוסבורן וגיטריסט צעיר ומוכשר באופן יוצא מן הכלל בשם רנדי רואדס, שהביא סגנון חדש לשירתו של אוסבורון. נגינתו של רואדס אפיינה צליל חדש שהלך ותפס את ז'אנר המטאל, ומזוהה מאוד עם שנות ה80 – נגינה מהירה מאוד בסגנון 'ניאו-קלאסי', שכללה ריפים מהירים בבתים, שירה בקול גבוה, והדובדבן שבקצפת – סולואים מהירים מאוד שאופי נגינתם המהיר זכה לכינוי 'שרדינג' (מאנגלית: רמיסה). אוסבורן ורואדס יצרו ביחד שני אלבומים ( Blizzard of Ozz , Diary of a Madman) שהובילו בתורם לשניים מהלהיטים הגדולים ביותר של אוסבורן ובינהם Crazy Train ו-Mr. Crowley  המזוהים עמו.

רנדי ראודס בהופעה. 1980 (צילום: Andrew King/ ויקימדיה)

גאות ושפל

שני אירועים שהתרחשו בהפרש זמן קצר יחסית מדגימים את עוצמת הקוטביות בחייו של אוסבורן עצמו, והמהירות בה הידרדרו מגאות לשפל. בינואר 1982 הופיע אוסבורן באיווה, והימם את הקהל כשהצליח למלוק בשיניו ראש של עטלף כשהוא על הבמה. עם השנים, הפך האירוע לאחד מסימני ההיכר המזוהים ביותר עם אוסבורן, ולמיתוס מכונן בעולם הרוק בכלל – שיא הטירוף, המוזרות והשטניות ברגע אחד בלתי צפוי מול אלפי צופים נדהמים. מאוחר יותר התברר שהעטלף היה חי והספיק לנשוך את אוסבורן בחזרה – מה שגרם לו להזדקק לטיפולים מיוחדים נגד זיהומים בעקבות 'התקרית'.

חודשיים לאחר מכן, כשהקריירה של אוסבורן ורואדס עלתה על הגל והמשיכה לנסוק אל על, נהרג רואדס בתאונה במהלך מסע ההופעות של השניים. טייס המטוס הקל שליווה את מסע ההופעות ביצע מספר טיסות נמוכות מעל האוטובוס שהסיע את הצוות, כדי להפריע להם לישון. באחת ה'צלילות' שלו נתקעה כנף המטוס בחלק מהאוטובוס, והמטוס נכנס לסחרור והתרסק לא רחוק מהאוטובוס. רואדס, הטייס, המאפרת והמלבישה של מסע ההופעות נהרגו במקום. המשך מסע ההופעות בוטל, ואוסבורן שקע בדיכאון כבד שנמשך מספר חודשים. לאחר מותו, רואדס הוכתר ע"י מגזין הרולינג סטואן כאחד הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים.

לאחר ההתאוששות ממותו של רואדס, לקח אוסבורן את הגיטריסט ג'ייק אי.לי., וביחד הקליטו את האלבום השלישי והמצליח Bark at the moon (נביחה על הירח), שכלל גם את את אחד השירים המוכרים ביותר של אוסבורן בשם הזה. אי.לי עבד עם אוסבורן עוד מספר שנים, ואז הוחלף בגיטריסט זאק ויילד, שליווה את אוסבורן שנים ארוכות ונחשב לממשיך דרכו של רואדס.

אוסבורן זכה לקחת חלק באירוע היסטורי שהפך לאחד מסמלי ההיפתחות בין מזרח למערב: הוא הופיע ב'קונצרט השלום' במוסקבה באוגוסט 1988, בו השתתפו גם הסקורפיונס ומוטאלי קרו. מטרת הקונצרט הייתה 'להפשיר את הקרח' של המלחמה הקרה, ולקרב מצב של שלום בין שתי היריבות הוותיקות ברה"מ וארה"ב לאחר עשור של איומים מחודשים מצד שני הצדדים, כולל איומים גרעיניים משותפים.

אוזי אוסבורן באוזפסט 2007 (צילום: s_bukley / Shutterstock.com)

פסטיבל שכולו אוזי (ולא רק)

בשנות התשעים הקים אוסבורן מפעל מוסיקאלי המתקרא לשם OzztFest, או 'פסטיבל אוזי'. הרעיון של הפסטיבל, שנערך בכל שנה במקום אחר בעולם, היה להביא את אמני המטאל הגדולים ביותר להופיע יחד על אותן הבמות, ובמקביל לתת במה ללהקות מטאל צעירות ומקומיות במקומות בהם נערך. בסתיו 2010 ה'פסטיבל של אוזי' הגיע לישראל, ואוסבורן הופיע כאן לראשונה. כמו צעיר בן 20 שלא איבד קמצוץ מהאנרגיה, מתיז מים מצינור כיבוי על הקהל, אוסבורן נתן מופע מדהים ובלתי נשכח. ואגב ישראל, בחתונת הכסף שלו עמד אוסבורן, חבר בכנסייה האנגליקנית, תחת חופה ולצידו של רב. זאת מכיוון שאשתו שרון היא יהודיה, והזוג החליט לציין ולתת מקום לצד היהודי של אחת המשפחות המשוגעת על פני כדור הארץ.

אוזי אוסבורן בהופעה בישראל. 28 בספטמבר 2010 (AP Photo/Dan Balilty, file)

אז, על הבמה בפארק הירקון ברמת גן לפני כמעט עשור, צעק אוסבורן לקהל "אתם האנשים שלי", והבטיח שהוא עוד יחזור. והנה, הוא חוזר – אבל הפעם, זו תהיה הפעם האחרונה.