מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה סמוך לשעה 1:00 בלילה את חוק הגיוס החדש, ברוב של 63 ח"כים דהצביעו בעד לעומת 39 מתנגדים.
החוק עבר בעיקר בזכות חברי "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד שהצביעו יחד עם הקואליציה, בטענה כי החוק "דומה מאוד" למתווה המקורי שהובילו בכנסת הקודמת – טענה שלא עולה בדיוק עם המציאות לאור העובדה כי החוק הנוכחי אינו כולל בין היתר סנקציות פליליות. לפיד הסביר במליאה כי מדובר בחוק "מתון, מדורג ולא מתלהם", כזה שיביא עם הזמן לשילוב החרדים בצבא ובשוק העבודה.
שר הביטחון אביגדור ליברמן ביטא את שביעות רצונו מתוצאות ההצבעה:
הכנסת גילתה אחריות ואישרה את חוק הגיוס בקריאה ראשונה. לפני 4 חודשים טרפדנו חוק גרוע שעשה צחוק מהשוויון בנטל. הלילה התייצבה רוב הכנסת מאחורי החוק של מערכת הביטחון. הממלכתיות ניצחה את הספינים והמחלוקות. אני מקווה שהחוק יאושר, ככתבו וכלשונו, בקריאה שניה ושלישית עוד במושב הזה.
— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) July 2, 2018
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) הבהיר אמש כי סיעתו תפרוש מהקואליציה אם הכנסת תאשר את החוק בקריאה שנייה ושלישית, אולם נראה כי בפועל החרדים מרוצים מהחוק הנוכחי ומקווים בעיקר למקצה שיפורים נוסף. למעשה, הח"כים החרדים יצאו מהמליאה לפני ההצבעה וחזרו להצביע נגד רק אחרי שקיבלו אינדיקציה ודאית לכך שההתנגדות שלהם לא תפיל את החוק. במקביל לדיון במליאה, מאות חרדים הפגינו במרכז ירושלים. 'הפלג' חסמו את צומת בר אילן לאחר העצרת נגד חוק הגיוס שנערכה בעיר, והתעמתו עם נהגים.
החוק החדש גובש בהתאם להמלצות הוועדה של משרד הביטחון, והוא קובע יעדי גיוס שנתיים לחברה החרדית בשנים הקרובות, כשבמידה ולא יעמדו בהם יוטלו על הישיבות סנקציות כלכליות – אך לא פליליות כפי שהיו במתווה המקורי. בהתאם להחלטת בג"ץ הממשלה מחויבת לאשר חוק גיוס חדש עד ספטמבר, וכעת לאחר אישור החוק בקריאה ראשונה צפויה הממשלה לבקש הארכה לחקיקתו הסופית.
לפיד ספג אתמול ביקורת קשה דווקא ממקורבו שי פירון, איש "יש עתיד" לשעבר ומי שכיהן כשר החינוך מטעמה. בראיון לגלי צה"ל אמר פירון כי העברת חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית "היא בוקר עצוב למדינת ישראל". לדבריו, אם היה מדבר עם לפיד היום הוא היה מנסה "לשכנע אותו להצביע נגד. אבל אני לא אומר לו בשידור חי מה לעשות".
סיכום ההצבעה: pic.twitter.com/nabhJu2xNY
— מירב בן ארי????Merav Ben Ari (@Meravbenari) July 2, 2018
עוד אמר פירון כי "אנחנו הופכים את הסיפור למכסות ומרמים את עצמנו כאילו כל החברה הישראלית שותפה לדבר הזה. אנחנו הולכים לתת תשובות לבג"ץ אבל לא לעם ישראל. איך יכול להיות שרק חצי מהחברה הישראלית משרתת ותורמת את חלקה? איך יכול להיות ש- 47% לא תרמו כלום למדינה כש- 53% נותנים הכל; שירות לאומי, צבא והתנדבות. זהו בוקר עצוב. כי החברה הישראלית שוב מחמיצה הזדמנות לשלב את כולם בחברה הישראלית".
"שלא יהיה ספק, אני מכיר בערך התורה. זהו ערך עצום" אמר פירון, "אבל למה שלפני שאברך הולך לכולל הוא לא ילווה ילד שנזקק לו לבית הספר או לגן? אנחנו מבקשים שלא יהיה אזרח אחד במדינת ישראל שלא יתרום תרומה מוסרית לחברה הישראלית".
החוק החדש קובע מתווה יעדים לעשר השנים הקרובות לגיוס חרדים לצה"ל: בתור התחלה הוא מניח "צילום" של המצב הקייים, וב-2018 קובע יעד של 3,100 מתגייסים חרדים, כ-100 יותר מהשנה החולפת, ן-600 משרתי שירות לאומי, גדילה של 70. בשלושת השנים הקרובות קובע החוק עלייה של 8% מדי שנה במספר המתגייסים, בשלוש השנים שלאחר מכן עלייה של 6.5% ובחמש השנים הבאות עלייה של 5%, זאת מתוך הגיון שככל שיגדל שיעור המתגייסים מתוך החברה החרדית פוטנציאל הגידול ילך ויפחת.
בנוסף מציע החוק להוריד את גיל השירות הלאומי מ-21 ל-20 לחרדים נשואים, ולהוריד את גיל הפטור משירות צבאי לחרדים שאינם מתגייסים מגיל 26 ל-24, וזאת בעיקר כדי להקל על שילובם בשוק העבודה.
בצד הסנקציות, קובע החוק סנקציות כלכליות על תקציב הישיבות במידה ולא יעמדו ביעדי הגיוס כפי שנקבעו. כדי לאפשר תקופת הסתגלות, בשלושת השנים הראשונות לא יוטלו סנקציות על הישיבות. לאחר מכן, אי עמידה ב-95% ביעד הגיוס כפי שנקבע בחוק תביא להטלת סנקציות כלכליות על כל הישיבות, מלבד כאלה שיעמדו ביעד גיוס מיוחד, ואי עמידה של ב-85% מיעד הגיוס תביא אוטומטית לביטול החוק.
