במסגרת יום מיוחד שיזמה הכנסת, הגיעו היום (שני) 12 משרדי ממשלה לוועדות הכנסת על מנת לתת לחברי הכנסת דין וחשבון על פעילות המשרדים. אבל האמת היא שפיקוח לא באמת היה שם היום, וגם לא דין וחשבון, אלא רק הצגה אחת גדולה שכל אחד מהשחקנים שיחק בה את תפקידו הידוע מראש, חוץ מקבוצה אחת של נכים – שחזרו הביתה בלי להבין מדוע טרחו להגיע לכנסת.

הדברים החיוביים

אחרי דברי פתיחה קצרים של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין על חשיבות האירוע דאג יו"ר ועדת הכספים משה גפני להרגיע את כחלון: "אני אדבר רק על הנושאים החיוביים", והוסיף "מצב המשק הישראלי הוא מצויין. מבחינת החוזק שלו והאבטלה שיורדת. אנחנו מרגישים כמו מעצמה כלכלית. אני זוקף לזכותך את העובדה שבתקופת עבודתך כשר אוצר המשק במצב מצויין. יש גם ביקורת, אבל זה לא להיום".

כחלון בוועדת הכספים (צילום: עמר כהן)

כשתורו הגיע, סקר שר האוצר כמה מההישגי הכלכלה הישראלית בחמש דקות, "אנחנו נמצאים פה אחרי שהעברנו חמש שנות תקציב בשלוש הצבעות. היעד שלנו הוא להצמיח את המשק בחמישה אחוז. כרגע אנחנו עומדים על שני רבעונים של 4.4. צמיחה של חמישה אחוז תיתן לנו לעזור לעסקים קטנים, לנכים, למגן את הצפון וכולי וכולי". אמר כחלון והוסיף "מבחינת נתוני המאקרו ההנהלה של המשרד תדבר על זה. אנחנו במצב הכי טוב מבחינת דירוגי אשראי מעולם, החוב גם האבטלה גם".

אין איך להכחיש את זה, לכחלון יש במה להתגאות – הנתונים הכלכליים הבסיסיים ביותר של המשק הישראלי נמצאים במגמה חיובית. את דבריו חתם שר האוצר כשהתייחס לעצם הישיבה ואמר "אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה על שיתוף הפעולה. תמיד יש מתח בין רשויות שופטת מבצעת ומחוקקת אבל גם את הויכוח הזה אנחנו מקבלים באהבה. בסוף בסוף הריבון הוא הכנסת. לכן אני שמח להיות פה היום".

אחרי דברי הפתיחה, העביר יו"ר הועדה את רשות הדיבור לחברי הכנסת. כל אחד בתורו מילא את תפקידו בטקס וספק שאל ספק נאם על נושא הקרוב לליבו. את הביקורת שלהם דאגו חברי הכנסת לתבל במחמאות לשר האוצר החברתי. ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), שאל על יישום תוכנית 922 שהבטיחה תקצוב מתקן לחברה הערבית ועל נושא הריסות הבתים בכפרים שבהם אין תב"ע מאושרת. החזית החקלאית של ח"כ וקנין (ש"ס) וברושי (המחנה הציוני) שאלו על התמיכה בחקלאים, מצב הפטם והפיצוי בגין הבצורת, חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנ"צ) דיברה על שקיפות ושאלה מדוע לחברי הועדה אין גישה למערכת המרכב"ה שבה מנוהל תקציב המדינה ומדוע מנכ"ל משרד האוצר אינו נענע לדרישה להגיע לועדת השקיפות שבראשה היא עומדת. בכל פעם שחבר כנסת קיבל את רשות הדיבור, נעמד אחד מעוזריו בצידו השני של החדר עם הטלפון הנייד, והנציח את הרגע.

רושם רושם

שר האוצר רשם את שאלותיהם של חברי הכנסת. כשהסתיים סבב השאלות הגיב כחלון לנושאים השונים, כשהוא מונה סכומים של סעיפי תקציב חדשים לטיפול בצרות ישנות ומבטיח כי יש נושאים שעוד דורשים טיפול ויטופלו בהמשך. ביחס לחלק מהשאלות, שהיו בעלות אופי ממוקד יותר, הבטיח כחלון שבכירי המשרד ישיבו.

אחרי תשובתו של כחלון לחברי הכנסת, היה מצופה כי מנכ"ל המשרד או אולי השר בעצמו יסקרו את התוכנית השנתית של משרד האוצר שהוגשה לממשלה, היעדים והמטרות המצויינות בה ויתארו את העמידה בהם. היה מצופה כי הממונה על התקציבים, שהגיע לדיון, יתאר את העמידה בתקציב 2018 עם חלוף שישה חודשים מהתחלתו. יתאר אתגרים של האגף ומענים שניתנים להם.

בפועל, לאחר שהשיב לח"כים, כחלון קם לצאת מהחדר, ויחד איתו יצא יו"ר הוועדה. חברי הוועדה האחרים לא המתינו אפילו דקה נוספת, וכך נשאר לבדו ח"כ וקנין שהתבקש למלא את מקומו של גפני. חברי הכנסת לא המתינו לקבל מבכירי האוצר תשובות לשאלות ששאלו, הרי זה לא היה העניין.

בשלב הזה סימן מנכ"ל משרד האוצר לממונה על התקציבים, "אנחנו לא נשארים כאן, חבל על הזמן, שהסגנים ישארו". אבל לפני שהספיקו השניים לצאת הבין ממלא המקום את המסר ונעל את הישיבה.

גם חברי הכנסת וגם אנשי האוצר היו מרוצים מהישיבה. היה חגיגי וקליל, יש מה לדברר. מכאן הולכים כולם להתכונן להצגה השניהי שתתקיים בהצבעה על חוק הגיוס במליאה. מי שנשארו המומים היו קבוצה של נכים, שקיוו להזדמנות להציב בפני השר שאלות קשות באמת. שאלות שלא ישאלו רק לצורכי הטלוויזיה אלא לשם קבלת תשובות. הם חזרו הביתה בלי לראות את הריבון.