מחקר שפירסם בנק ישראל הודף את הביקורת על מדיניות ההתערבות במט"ח לשמירה על ערך השקל: במחקר מקיף שפורסם היום (שני) מסיקים חוקרי הבנק כי ה'התערבויות' – רכישות מט"ח בלתי צפויות בהיקפים גדולים שמבצע בנק ישראל – גורמות לפיחות מיידי בשער השקל מול הדולר במעל 90% מהמקרים.

מטרת מדיניות ההתערבות של הבנק היא לבלום את ייסוף השקל – כלומר עליית ערכו של השקל, שגוזרת ירידה בשערי הדולר והאירו מול השקל. מצב כזה פוגע אנושות ביצרנים הישראלים, שמייצרים בישראל בשקלים, אבל מוכרים את התוצרת בחו"ל במטבע זר. היצרנים הישראלים מנהלים בשנה האחרונה קמפיין הקורא להתערבות נרחבת יותר של בנק ישראל בשוק המט"ח כדי להביא לפיחות בערך השקל. לפני מספר חודשים התקיים כנס חירום בארגונה של התאחדות התעשיינים בנושא "משבר שער הדולר".

 

כדי לבלום את הייסוף החלו בבנק ב-2009 לרכוש מעת לעת כמויות גדולות של דולרים מבלי להודיע על כך מראש, ובכך להעלות את ערך הדולר מול השקל.

רבים מהמבקרים את מדיניות ההתערבות של הבנק טוענים כי ההתערבות אינה מביאה לתוצאות, ומהווה "עיוות" של השוק החופשי. עם זאת, כותבי המחקר טוענים שלא רק שהמדיניות עובדת, היא גם מורידה את ערך השקל לטווח ארוך למדי. "השפעה מיידית זו מתמידה במשך 40-60 ימי מסחר", כך נכתב במחקר.

עוד טוענים החוקרים כי ללא התערבות הבנק, היה ערך השקל עולה בקצב גבוה עוד יותר. "בין 2013 ל-2017 פחיתו ההתערבויות את שער החליפין בכ-2%-3% בממוצע, וכל התערבות השפיעה בהתאם לעוצמתה", נכתב בדו"ח. כותבי המחקר מעריכים כי בתקופות של התערבות אינטנסיבית ההתערבויות הפחיתו את ערך השקל ב-6%. עם זאת, מדיניות ההתערבות אמנם לא הצליחה למנוע את ייסוף השקל מול הדולר מאז 2015.

לטענת החוקרים למדיניות ההתערבות ישנה השפעה נוספת מעבר להתערבות הישירה: עצם ההכרזה של הבנק המרכזי על מדיניות התערבות בלתי צפויה מרתיעה ספקולנטים מהימורים על השקל – אחד הגורמים המשמעותיים לייסוף.