הרשויות הערביות והחרדיות אינן מנצלות את מלוא התקציב שהוקצה להן לבניית מעונות יום חדשים, ומשרד העבודה והרווחה ייאלץ להחזיר כ-100 מליון שקלים לקופת המדינה – כך חשף אתמול (שני) השר חיים כץ בדיון בכנסת. חברי הכנסת הערבים והחרדים שנכחו בדיון בוועדת העבודה והרווחה הלינו על מחסור בקרקע וגרירת רגליים של המדינה באישור תכניות מתאר, שיאפשרו את בניית המעונות.

"לצערי החלוקה היא מאוד קשיחה – 25% הולך לערבים, 15% לחרדים, 15% לפריפריה, ו-45% הולך 'למגזר הכללי'", הסביר השר כץ את חלוקת התקציב לבניית המעונות בין המגזרים השונים. לדבריו, בניגוד לתקציבים אחרים, תקציבי בניית המעונות אינם מותנים ב'מאצ'ינג' שמשקיעה הרשות המקומית מתקציבה. עם זאת טען כי "לצערי החרדים והערבים לא מממשים את הפוטנציאל שיש להם, ואנחנו לא יכולים להסיט את הכספים. זאת אומרת שכבר ביולי אני תקוע עם 100 מיליון שקל של חרדים וערבים שלא ביקשו את הכסף, ואני לא יכול להסיט כספים לפריפריה ולאוכלוסיה הכללית. הכסף הזה, כשנגמרת שנה, חוזר לאוצר".

שר הרווחה חיים כץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) השיב לשר כץ כי הסיבה לאי-ניצול התקציב היא מדיניות התכנון של הממשלה. "הממשלה תוקעת כסף כי היא לא מאשרת תכניות מתאר להרחבות – ולכן התקציבים נשארים", אמר. הוא הדגיש כי הגדלת תקציב מעונות היום התבססה בין היתר על תכנית החומש הממשלתית לחברה הערבית, אולם האשים את הממשלה כי הקשיים הבירוקרטיים למימוש כספים אלו הם מכוונים, בדומה לצמצום תקציב התכנית מ-15 ל-9.5 מיליארד שקלים. "התכנית הזו היא להחזיר את הכסף, וזו עוד רמאות של הממשלה ביחס לתכנית הכלכלית. היום תכניות המתאר שלא מאושרות לוקחות לנו את הכסף. אני לא עבריין בניה, ולא אבנה בלי היתר"', הוסיף חאג' יחיא, בעברו ראש עיריית טייבה.

חאג' יחיא ציין כי בתכנית האסטרטגית נכללות 15 רשויות מקומיות, שעד היום קיבלו רק 11% מהתקציב. ח"כ סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת) הוסיף לדבריו כי גם התקציבים לבנייה שהוקצו במסגרת התכנית באמצעות משרד החינוך נתקלים באותה הבעיה, ומתמסמסים. אלחרומי הציע להסיט את הכספים בתוך המשרד לטובת המגזר הערבי, אך השר כץ הבהיר כי מדובר בכספים 'צבועים' לבניית מעונות בלבד.
"עד שלא תהיה יוזמה לעשות תוכנית מפורטת נקודתית, שלכל מקום של מעון יום לא יהיה צורך לחכות לתכנית מתאר או לתכנית מפורטת, אלא יהיה שטח ציבורי צבוע – אתם לא תבנו", הוסיף ח"כ חאג' יחיא וציין כי משרד האוצר אחראי גם על מנהל התכנון שמאשר את תוכניות המתאר. השר כץ השיב לו "אני לא ראש הממשלה". בנוסף טען טען כץ כי במגזר הבדואי בנגב נבנו לאחרונה מעונות יום, אך לא נרשמו אליהם די ילדים.

מעון יום של נעמת בעיר רמלה. (צילום: נועם פורר, מתוך ויקיפדיה)

על פי מחקר של בנק ישראל מ-2011, רק כ-5% מהוצאות המדינה לסבסוד מסגרות מפוקחות נותבו לחברה הערבית, המהווה כחמישית מאזרחי ישראל. עוד התגלה כי רק ל-13% מהילדים לאמהות ערביות עובדות היה מקום במסגרת מפוקחת, שגם מחירה נמוך יותר. המחסור במעונות הוא אחת הסיבות המשמעותיות לכך שרק כשליש מהנשים הערביות עובדות, לעומת כ-80% מהנשים בחברה היהודית.

השר כץ ציין כי מאז קיבל תחת לידיו את תיק העבודה, הכולל את האחריות למעונות, נבנו וניתנו סמלי מוסד ל-230 מעונות יום. "תכפיל 75 ילדים ב-230, ותראה שמדובר ב-18 אלף ילדים. פעם ראשונה גם שההרשאות לשנת 2018 ניתנו כבר בינואר", אמר. כמו כן ציין כי 85% מהרשויות שהוקצו להם תקציבי בניה עמדו ב'אבני דרך', וביקשו שיפוי בגין תחילת בניה בפועל. "לפני כן, כשקיבלתי את זה, 80% מהרשויות בכלל לא הגישו תכניות ולא ביקשו כסף".

גם חבר הכנסת יעקב אשר (יהדות התורה) ייחס את אי-ניצול התקציב ברשויות החרדיות למחסור בקרקע ציבורית. "אין ספק שאי אפשר להשוות את רמת הניצול של התקציב לבניית המעונות היום לזה של לפני שנתיים. אני אומר זאת מידיעה" אמר ח"כ אשר, "אבל יש בעיות אובייקטיביות. אדוני השר, זה לא בעיות שלך, לא אתה יצרת אותן, ואתה גם לא יכול לפתור אותן. אני מדבר על האזורים החרדיים, אבל זה לא רק הם. כל מקום צפוף, יש בו חוסר של קרקע ציבורית לדברים הללו (בניית מעונות, נ.כ.) וברגע שאין לך קרקע ציבורית, אתה לא יכול להעביר את הכספים הללו".

"למה לא עושים הצעת חוק מיוחדת לקרקע עבור המעונות"? שאל יו"ר הועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו). "יש מקומות שכבר אין קרקע, שהעיר מגודרת", השיב אשר. "אני חושב שהפתרון צריך להיות שחלק מהתקציבים הללו ילכו לסיוע בשכירות – לתת למפעילים את האפשרות להשכיר מקומות גם במקומות שבהם שווי השוק הוא גבוה, עם השתתפות שלהם – אחרת לא יהיה".

כץ הוסיף כי בכוונתו להעלות להעלות את חוק הפיקוח על המעונות להצבעה בוועדת השרים לחקיקה בראשון הקרוב, וכי הוא מקווה במסגרת זו לאפשר הפעלת משפחתונים של שישה ילדים במקום חמישה, ובכך לתת מענה ל-5000-6000 ילדים נוספים.