דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית, הבוחן את המאבק של המדינות השונות בסחר בבני אדם, שהתפרסם בשבוע שעבר ממקם בפעם השביעית את ישראל בקבוצת המדינות הראשונה – המדינות הנלחמות ומצליחות למגר את הסחר.
הדו"ח מתפרסם מדי שנה החל משנת 2001, ומחלק את מדינות העולם לשלוש רמות, בהתאם לרמת העמידה ופעילותן למיגור התופעה. שרת המשפטים, איילת שקד בירכה על תוצאות הדו"ח: "המאבק בסחר בבני אדם בישראל מאופיין בעבודה משותפת של כל משרדי הממשלה, והמאמצים הנרחבים שמדינת ישראל משקיעה במיגור תופעה זו, מביאים לתוצאות רצויות ומשמעותיות כבר שבע שנים ברציפות.
בעוד במדדים עצמם אנחנו באמת ממוקמים גבוהה, בדיני נפשות, כלומר המספרים המוחלטים, ללא השוואה למדינות האחרות, מזעזעים: בשנת 2017 זוהו בישראל 73 קרבנות סחר ועבדות חדשים על ידי המדינה, מהם 24 נשים ו-49 גברים. ניתנו שירותי בריאות ל-106 קרבנות סחר ועבדות, נשים וגברים, מתוכם 12 קטינים. והתקבלו 1,398 פניות מעובדים זרים, דרך קו חם שמדינת ישראל מפעילה ב-7 שפות, רובן מעובדים זרים אזרחי תאילנד בענף החקלאות.
בעבר, ולמשך יותר מעשור, דורגה מדינת ישראל בדירוגים הנמוכים, מה שהיה עלול להוביל להפעלת סנקציות כלכליות מצד ארה"ב, הפועלת נגד המדינות שלא פעלו מספיק כדי ללחום בסחר בשטחן. בשנת 2012 דורגה ישראל לראשונה בדירוג הראשון, בו כלולות מדינות העומדות בסטנדרטים המינימאליים לגבי המאבק בסחר בבני האדם ועושות מאמצים כדי להיאבק בתופעה קשה זו. מאז, ישראל שומרת על הישג זה.
הסחר התחדש – בשיטות אחרות
אולם, נראה כי המצב מורכב יותר, הנתונים שנאספו אצל 'המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות' בשנה האחרונה לא נכללים בדו"ח החדש של מחלקת המדינה, המתייחס לשנת 2017, ומכאן הפער בניתוח המציאות.
המטה מצביע על השיטות החדשות להבריח נשים למטרות סחר לישראל: על רקע חתימת הסכמים דיפלומטיים המעניקים פטור מאשרת ביקור בין ישראל למדינות רוסיה (בשנת 2009) אוקראינה (בשנת 2011) וגיאורגיה (בשנת 2013), עולה מהשטח תמונה חדשה ומדאיגה בכל הנוגע לסחר בנשים אל ישראל. לפי המטה, הקבלנים השונים התארגנו מחדש מאז סגירת הגבול עם מצריים, וכעת יש שיטות חדשות, העוברות בנמלי התעופה של ישראל – עובדה ובן גוריון. במטה מדברים על שלוש סוגים שונים של 'הסחר החדש': סחר בכסות של "תיירות", תיירות" ללא אשרת שהייה בתוקף וניצול מערכת המקלט הישראלית.
עו"ד יעל בן סעדון, מנהלת שותפה במטה: "אם מדינת ישראל לא תתעורר – בשנה הבאה היא עלולה למצוא עצמה יורדת בדירוג על מאבקה בסחר בנשים. בשנים האחרונות חוזרת תופעת הסחר בנשים לישראל. היום כבר לא צריך להכניס את קרבנות הסחר באישון לילה, אלא להטיס אותן לנמלי התעופה, שם ייכנסו תחת עיניהן העצומות של הרשויות. באמצעות ה"סחר החדש" מנוצלות נשים רבות מברית המועצות לשעבר – בדירות דיסקרטיות, מועדוני חשפנות, בתי מלון ועוד."
מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, העומדת בראש ועדת המנכ"לים למאבק בסחר בבני אדם, התייחסה לשיטות החדשות של סוחרי האדם: "לא בכדי זו השנה השביעית שישראל נמצאת בדירוג הגבוה של דו"ח מחלקת המדינה. יחידת התאום תמשיך להוביל את ההתקדמות של מדינת ישראל בתחום זה, תוך התמודדות עם הדפוסים החדשים של סחר בבני אדם בישראל- יחד עם שותפינו בממשלה, בחברה האזרחית והגופים הבין-לאומיים".
המדינה פועלת
על פי ממצאי הדו"ח לשנת 2018, שפורסם בסוף השבוע, מדינת ישראל פועלת בצורה נמרצת ונחושה בשלושה מישורים עיקריים: מניעת התופעה, אכיפה כלפי העבריינים והגנה על נפגעי העבירה.
הנתונים מרכזיים מהדו"ח:
- המדינה המשיכה להעניק שיקום והגנה לקרבנות הסחר והעבדות במסגרות השונות הממונות ומפוקחות על ידי המדינה: במקלט לנשים קבלו 41 נשים סיוע וכן 4 ילדים, במקלט הגברים ניתן סיוע ל-57 קרבנות, ובדירות המעבר שהו 24 נשים ו-8 ילדים. במרכז היום הארצי לקרבנות סחר ועבדות שאינם ברי הרחקה טופלו 256 קרבנות גברים ונשים, וכן הופעלו 12 מרכזים להגנה ושיקום של קטינים ובגירים על רצף הזנות, בהן ניתן סיוע ל-350 קרבנות בגירים וקטינים
- בשנת 2017 נפתחו 231 חקירות פליליות בישראל, והוגשו 10 כתבי אישום בעבירות של סחר בבני אדם למטרת זנות
- בשנת 2017 החלה המשיכה בפעילותה קרן חילוט ייעודית למאבק בסחר בבני אדם, אשר הקצתה כספי קנסות וחילוט למטרות שיקום לנפגעי עבירות וכן לארגונים לא ממשלתיים הפועליים בתחום. מדובר בקרן ייחודית מסוגה הן בישראל והן בעולם. בשנת 2017 הקרן הקצתה כ900,000 ₪ לקורבנות ולארגונים, לעומת כחצי מיליון שקלים שהוקצו בשנת 2016 אז החלה הקרן לפעול לראשונה
- מדינת ישראל העניקה במהלך שנת 2017, סיוע משפטי אזרחי בחינם ל-202 קורבנות, באמצעות האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים
- המדינה קיימה הכשרות, סדנאות להעלאת מודעות וסמינרים בתחום המאבק בסחר בבני אדם למעל 320 עובדי מדינה במשרדים השונים, וכן סיפקה הכשרות ממוקדות בתחום זנות קטינים וסחר בקטינים למטרות זנות, למעל 130 שוטרים
- המדינה המשיכה במאמצים לצמצם את הביקוש לזנות ואת הניצול לזנות באתרי תיירות: משרד התיירות הביא לחתימת ארגוני התיירות המרכזיים לרבות התאחדות המלונות להצטרף לאמנת הקוד האתי הגלובאלי בתיירות, הכולל דרישה לפעול למניעת סחר בבני אדם; המדינה קיימה קמפיין מודעות בנושא איסור צריכת זנות מקטינים; המדינה פשטה על 19 בתי בושת והביאה לסגירת בתי בושת מרכזיים בצווים מנהליים, מעצר שני חשודים והעברת 5 קטינים לטיפול גורמי הרווחה.
