כבר יומיים שבדרום איראן מתקיימות הפגנות והתנגשויות עם כוחות המשטרה. ההפגנות החלו כמחאה רגועה יחסית במהלך סוף השבוע הקודם, בדרישה לטיפול מוצלח יותר של המשטר במשבר המים הנוכחי באזור. בבוקרו של יום ראשון המוחים החלו לזרוק אבנים, לשרוף רכבים ולהתעמת עם השוטרים. המשטרה הגיבה בירי חי ובהתנגשויות נפצעו, על פי הרשויות, 11 בני אדם, רובם שוטרים. ההפגנות נמשכו גם שלשום (שני) ובדיווחים ברשתות החברתיות נשמעו קולות ירי אוטומטי ונצפו נשים וילדים הבורחים מהמשטרה. המשטרה טוענת כי חלק מהמפגינים נשאו רובים.
משבר המים העולמי מורגש היטב במזרח התיכון והוא בעל השפעה מכרעת על המציאות הגיאו-פוליטית של האזור. גם בעבר מאבקים על המשאב הנוזלי הובילו למתיחות פנימית ואף למלחמות בין מדינות שכנות השותפות לאותו מקור המים
המחוז, הערבי (ולא פרסי) ברובו, סמוך לגבול עיראק, משופע בנפט, אך סובל, כמו רוב איראן, מבצורת ארוכה וקשה. תושבים מדווחים על מים מלוחים ובוציים היוצאים מהברזים בעיר. ביום ראשון השבוע, לאחר הפסקת מים של 20 שעות, שתו תושבים רבים מים שלא עברו חיטוי בכלורין, וכ-230 אנשים הורעלו. ההפגנות החלו ביום ראשון ועל אף טענות הרשויות כי השקט שב לרחובות, ההפגנות המשיכו.
במהלך ההפגנות פשטו דיווחים על הרוג מירי השוטרים, בעיר בשם מוחמד אנצארי. אנצארי העלה סרטון בו הוא מכחיש את הידיעות על מותו ומקנח בקריאות "מוות לישראל, מוות לאמריקה".
Here is Gilan, in northern #Iran
Voice says: "This water is for our drinking"
How is possible!? #FreeIran2018 #WaterCrisis pic.twitter.com/ZETH5lpUAL— mahsti25 (@Metanat8) July 3, 2018
מהומות המים בדרום איראן החלו בימים האחרונים בעקבות שיבושים באספקת המים באזור. שיבושים אלו הינם תוצאה של הבצורת הקיימת במדינה בשנים האחרונות, והתושבים מוחים את היעדר פעולות מתאימות מצד המדינה. לטענתם המשטר לא עושה די כדי לפתור את המשבר, במיוחד כי זהו משבר שניתן היה לצפות מראש. על פי דיווח של פיננסל טריבון הממוקם באיראן כ-40% מהמדינה נתונה בבצורת קשה מאז דצמבר 2017. על פי מקור בשירות המטאורולוגי של איראן התקופה של ספטמבר עד דצמבר 2017 היו היבשים ביותר ב-67 השנים האחרונות וכמות המשקעים ירדה לפחות מחצי מהממוצע לעונה.
תמונה שמופצת היום ברשתות החברתיות האיראניות יכולה להסביר באופן חלקי מדוע המחאה באיראן נשארה עד כה מוגבלת וסקטוריאלית ושמעמד הביניים העירוני עדיין נותר מחוץ למחאה. בעוד שבח'וזסתאן (שם פרצה מחאת המים לפני מספר ימים) עומדים בתור לקנות מים, בטהראן עומדים בתור לקנות אייפונים. pic.twitter.com/DXZnrq2y7V
— raz zimmt (@RZimmt) July 3, 2018
גהולם ראזה שראפי, חבר פרלמנט מהעיר אבאדאן שבדרום איראן, אמר לסוכנות הידיעות 'אל מוניטור' כי הוא התריע בפני גורמים בממשלה על צפי למחסור במים כבר לפני שנה וחצי אך דבר לא נעשה. "מדינות שכנות משתמשות במים מותפלים ולכן אין להם בעיות" אמר שראפי אך הוסיף כי "לצערי הנושא הזה זכה להתעלמות”.
המחאות האזרחיות סביב המים ודאי נוגעים לראשי המשטר בטהרן בנקודות רגישות במיוחד, שכן כזכור הפגנות על מחסור במים בעקבות בצורת מתמשכת בעיר דרעא בדרום סוריה הם שהציתו את גל ההפגנות כנגד משטר אסד. וכולנו יודעים איך זה נגמר- מחאה כללית כנגד המשטר ומלחמת אזרחים שמתחוללת בסוריה כבר שבע שנים.
Watch farmers in Khuzestan province, one of the richest province in #Iran.#WaterCrisis, Iran has no water ????#WalkAway #IranRegimeChange pic.twitter.com/lFkQMx1Y4M
— mahsti25 (@Metanat8) July 3, 2018
אתמול (שני) טען גנרל איראני כי הבצורת באיראן היא מזימה ישראלית וכי ישראל "גונבת עננים" מאיראן ומונעת מהם להוריד גשמים בשטחה. "השינויים האקלימיים באיראן חשודים" אמר הגנרל גולאם רזה ג'לאלי, ראש ארגון ההגנה האזרחית של איראן במסיבת עיתונאים. "לישראל ולמדינה אחרת באזור יש צוותים משותפים שפועלים לוודא שעננים שנכנסים לשמי איראן לא יהיו מסוגלים להוריד גשם", הצהיר. "בנוסף על כך אנחנו מתמודדים עם הנושא של גניבת עננים ושלג". השירות המטאורולוגי האיראני הפריך את טענות הגנרל, טענות שכנראה נועדו להסית את האש מהמשטר ולהשתמש בישראל כאויב הנצחי שאשם (גם) במשבר המים הנוכחי.
מים חיים
מים הם משאב במחסור ברחבי העולם. לפי נתוני האו"ם, ב-2013 היו 700 מיליון איש, מ-43 מדינות, במצב של מחסור במים. בארגון מעריכים כי 1.8 מיליארד איש לערך צפויים לחיות במדינות ואזורים הנתונים במצב של מחסור במים עד שנת 2025. לטענת סוכנות האו"ם שעוסקת במחקר ומדיניות בנושאי מים, תהליך העיור המואץ לצד שינוי האקלים עלולים להחריף את התופעה, הנובעת בעיקר מעלייה באוכלוסיית העולם לצד עלייה ברמת החיים, התורמות שתיהן לעלייה בביקוש למים.
משבר המים העולמי מורגש היטב במזרח התיכון והוא בעל השפעה מכרעת על המציאות הגיאו-פוליטית של האזור. גם בעבר מאבקים על המשאב הנוזלי הובילו למתיחות פנימית ואף למלחמות בין מדינות שכנות השותפות לאותו מקור המים. בבצורת הנוכחית, בעוד חלק מהמדינות השכילו להתמודד עם המשבר להתכונן אליו מראש, מדינות כגון סוריה, איראן ועיראק לא עשו זאת ואזרחיהן סובלים ממחסור במי שתייה ובמים לחקלאות כבר מספר שנים. כאמור בסוריה הבצורת הייתה התחלה של כדור השלג שהוביל למלחמת האזרחים. ועכשיו, גם באיראן מתחילות להתגבר המחאות האזרחיות.
בעיראק המתאוששת ממאבק של שנים בדעא"ש, ולפניו באל קעידה, והסובלת מרצף של מלחמות פנימיות מאז נפילת משטר סדאם חוסיין, הבצורת מקבלת קנה מידה של אסון תנ"כי. שני הנהרות הגדולים- הפרת והחידקל, מתייבשים, וכעת במקומות רבים בעיראק אפשר לחצות את נהר החידקל ברגל כשהמים מגיעים עד לגובה הברכיים. לאחרונה החלו לצוץ ברשתות החברתיות בעיראק סרטונים רבים של אזרחים החוצים את הנהרות המיתולוגיים ברגל ומעלים זכרונות על תקופות אחרות בהם כמעט טבעו בנהרות המפוארים הללו.
For the first time in the past 100 years, #Tigris dries frighteningly, crossing the river by foot not swimming!, footage show Tigris at sunset today in #Baghdad, #iraq pic.twitter.com/XfRvWdJskK
— Mustafa Habib (@Mustafa_Habib33) June 1, 2018
הפרת והחידקל הם עורקי החיים המרכזיים של עיראק וכן של טורקיה סוריה ואיראן. הנהרות מוזכרים אפילו בתנ"ך מספר פעמים, ומהווים את ערש התרבות של מסופוטמיה, כשהערים הראשונות בהיסטוריה של האנושות התבססו לאורכם. עיראק נמצאת בסוף מסלול זרימת הנהרות ואלו מהווים עורק חיים מרכזי לאספקה של מים לשתייה וחקלאות.
#Tigris river is probably going to dry out in many parts in #Iraq with the activation of the new Ilisu dam in #Turkey today! pic.twitter.com/4vTPOO0qGT
— ʀᴀᴠᴇᴇɴ (@raveenaujmaya) June 1, 2018
אחד הגורמים להתייבשות הפתאומית של נהר החידקל בעיראק הוא סכר שהקימה ממשלת טורקיה. הסכר הוקם לאחרונה בסמוך לגבול עם עיראק כדי לאגור עוד ממי הנהר בתחומה של טורקיה, שגם היא מנסה למנוע מאזרחיה להרגיש את הבצורת באזור. השלטון בעיראק מוחלש למדי ואין לו הרבה יכולת לעצור את המהלכים הטורקים, אף כי אלו מסכנים את מאוד את מדינה. "ב-1 ביולי תחל טורקיה למלא את סכר האיליסו בנהר החידקל וזה יגרום לירידה נוספת בזרימת המים לעיראק ברמה של אפילו 50%" אמר חאסן ג'אנבי שר המים של עיראק לאינדיפדנט.
במדינת ישראל, מהלכים לעצירת זרימות המים היוו עילה לצעדים צבאיים נרחבים (הטיית מקורות הירדן והמלחמה על המים בשנים 1964-66 למשל), אך לפחות כרגע לא נראה שעיראק מסוגלת לבצע מהלכים שכאלה. עתה נותר לראות מה תצליח המדינה השסועה לעשות כדי לאפשר לאזרחיה לשתות ולאכול.
