"משרד התחבורה לא מנצל אפילו חצי מתקציב התחבורה הציבורית. נזק הגודש צפוי לגדול בצורה ניכרת אם לא נשנה את המצב בקרוב" כך אמרה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג אתמול (שלישי) ביום התחבורה הציבורית בכנסת. שר התחבורה כץ: "האשמה אינה בנו, אלא ברשויות המקומיות".
הנגידה דיברה באירוע המרכזי לציון יום התחבורה בכנסת בו הוצג דו"ח שימוע ציבורי שקיימה ועדת הכלכלה בנושא. פלוג התייחסה בדבריה לתכנית השקעות בתחבורה משנת 2012, שנוצלה בהיקף של 55% בלבד עד היום, כלומר פער של 10 מיליארד שקלים. במשרד התחבורה העריכו בעבר את תת-השקעה בתחבורה ב-200 עד 250 מיליארד שקל, כך שבקצב ההשקעות הנוכחי יחלפו 20-30 שנה עד שניתן יהיה לענות על צרכי התחבורה הקיימים כבר היום.
אתמול ציינה כנסת ישראל, לראשונה, את יום התחבורה הציבורית. לטענת ארגוני הנוסעים וחברי הכנסת היוזמים את האירוע, הפיתרון המרכזי למשבר התחבורתי הוא השקעה בתחבורה ציבורית יעילה ואיכותית, באופן שיצמצם את השימוש ברכב הפרטי. השקעה כזו תוביל גם להפחתה בזיהום האוויר ובתאונות הדרכים, ותסייע בצמצום פערים חברתיים.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ ישראל כץ, המכהן כעשר שנים כשר תחבורה בממשלות נתניהו, סקר את הישגיו בתפקיד: "בתחילת 2010 הבאתי לממשלה תכנית מסודרת בתחום התשתיות והתחבורה הציבורית, שנועדה לחבר את המדינה. היום אנחנו בונים את ישראל החדשה והמחוברת במקום ישראל הישנה והמנותקת. בעבר היו יותר מדי מקומות בפריפריה בגליל ובנגב, שהיו מנותקים מהיכולת לקבל את השירות של תשתיות ותחבורה ציבורית, היום אנחנו מחברים את כל המדינה. אתמול חנכתי עם ראש הממשלה שתי תחנות רכבת חדשות ברעננה. כביש 531 שהמסילה היא חלק ממנו כבר נפתח לתנועה בחלקים והוא יחובר בתוך תקופה קצרה לתל אביב והוד השרון. יש הרבה תועלות שאנחנו מייצרים, גם בכביש וגם ברכבת. זאת רק דוגמה אחת, ואליה מצטרפות רכבת הנגב, רכבת העמק, הרכבת לכרמיאל ועוד. מלבד מסילות הרכבות, אנחנו בונים רכבת קלה בגוש דן, בונים מרכזים ורשויות מטרופוליניות ומקדמים את המסה הגדולה של התחבורה הציבורית, שזה האוטובוסים. ברור לחלוטין שצריך ללוות את האוטובוס לכל אורך הדרך, והכי חשוב זה קודם כל הנהג עצמו. גם בתחום זה שדרגנו את מעמד הנהג והעלינו את השכר עבור עשרת אלפי נהגי התחבורה הציבורית. קידמנו נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) ואפשרנו לעיריות לבצע עליהם אכיפה, וזה המפתח. יחד עם זה, אנחנו משדרגים את נקודות היציאה שהם התחנה המרכזית, התחנות, נקודות הקצה, כל הדברים האלה הם פאזל אחד שלם. כשהוא יתחבר נגיע למצבם של המדינות המתקדמות בעולם. כיום אין שום מכשול כספי לקידום התחבורה הציבורית". השר כץ הוסיף כי ראש הערים בתיאוריה בעד תחבורה ציבורית, אבל לא כשצריך לתעדף אותה על חשבון הרכב הפרטי.
גם יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) אמר בדיון: "בחלק מהמקומות ראשי רשויות מהווים חסם לפיתוח התחבורה הציבורית", ח"כ דב חנין: "את הנכס הציבורי שנקרא כביש אנחנו רוצים להפקיע לטובת השימוש הציבורי שנקרא אוטובוס. ח"כ תמר זנדברג: "המדינה מכריחה את האזרחים לקנות רכב פרטי כאשר אין להם אופציה לתחבורה ציבורית בשבת".
הר הפקקים הולך ומעמיק
הנזק החברתי והכלכלי של פקקי התנועה הוא עצום וגם מצטבר. הנגידה פלוג ציטטה ניתוח ממשלתי משנת 2016 המעריך את הנזק ב-36 מיליארד שקל בכל שנה. לא מדובר רק בשעות המיותרות בהם ממתינים האזרחים להגעה למקום יעדם במקום לעבוד, לבלות או לטפל בכל עניין שהוא, אלא גם בבזבוז עצום של דלק, בזיהום אוויר, ובפגיעה ביעילות הכלכלית. הכי חמור- כל אלו נמצאים במגמת החרפה עקבית, על אף ההשקעות של משרד התחבורה.
השקעה בסלילת כבישים נוספים באזורי העומס יוצרת הקלה זמנית והסטת פקקים ממקום למקום. היכולת לגרום לאזרחים להעדיף תחבורה ציבורית תלויה ביכולת להתגבר על האטיות שלה, חוסר הנוחות הכרוך בה ואי הפעלתה במשך כל ימי השבוע. השקעות התחבורה בישראל הן גדולות ביחס לתקציבי פיתוח של משרדים אחרים, אך קטנות ביחס לצרכים, ולכן הפקקים מתגברים לא רק בגוש דן אלא גם ביישובים העירוניים בפריפריה
ראיתי כמעט את כל המשחק בפקק מלוחמי הגטאות לנהריה(5 ק״מ בערך). https://t.co/Unge1RpXNH
— רזילי הורה 2 Razili (@Dotanra) July 2, 2018
זה לא רק הכסף זה גם התיעדוף
בעוד השר כץ מתגאה בהוספת תחנות הרכבת והכבישים, הוא מתעלם מכך שרוב תחנות הרכבת החדשות רחוקות ממרכזי הערים וסובלות מבעיית נגישות. הקושי בתכניות המדברות על "חיבור הפריפריה למרכז" לא נעוץ דווקא בכישלון שלהן. "חיבור" שכזה בכל זאת מגביר את עומס התחבורה למרכז, ובא במקום להשקיע בפריפריה עצמה בפיתוח תעסוקה איכותית ובתשתיות חינוך, בריאות ובילוי. מבין חברי הכנסת מוביל דב חנין (הרשימה המשותפת) את הקו התקיף ביותר התובע להחרים כמה שיותר קטעי כביש לשימוש בלעדי של תחבורה ציבורית, כאשר רק תיעדוף חזק לטובתה ייצור מאזן שיקולים בקרב האזרחים שיתמוך בצמצום השימוש ברכב פרטי.
תכנון לקוי ומפוצל
ביקורת שהושמעה בדיונים היפנתה את האש בעיקר אל הרשויות המקומיות, אשר לא תמיד מקדמות בקצב המתאים את התחבורה הציבורית באיזור השיפוט שלהן. "אוטובוסים הם כלי התחבורה השמיש ביותר. אבל אם אין מקום בו ניתן להעמיד את האוטובוס ולאפשר לנהג להתרענן, אנחנו בבעיה. ואם אין לי איפה לחנות בלילה, אנחנו בבעיה" כך אמר ח"כ דב חנין. באופן מסורתי בישראל סמכויות התכנון של התחבורה הציבורית שייכות למשרד התחבורה, אך התשתיות הפיזיות לתפעול תחבורה ציבורית כפופות לוועדות התכנון המוניציפליות. למרבית הרשויות המקומיות אין כוח אדם מקצועי המבין לעומק את התשתיות הנדרשות, ולכן גם יישובים ושכונות חדשות המוקמים כיום לא מתוכננים עם חשיבה מספקת על תנאים מינימליים לתחבורה הציבורית, שלא לדבר על מתן עדיפות. חבר הכנסת דב חנין הסביר כי: "הדיון בוועדת הפנים חשוב לנו מאוד כי יש התמודדות לא פשוטה עם רשויות מקומיות על שטח לאוטובוסים, על מקום למסופים ועל חניוני לילה. זהו הדבר הבסיסי ביותר כדי שהמערכת תוכל לעבוד".
היום, ישנן ערים בהן על כל אוטובוס אחד שחונה, יש מקום לכ-280 מכוניות. לכן, עלו טענות כי מדובר בסדרי העדיפויות שהגדירו ברשות ולא במחסור בתשתיות ומשאבים. "השאלה היא שאלה של סדרי עדיפויות. אם יש ערים במרכז הארץ בהן יש חניונים גדולים- אפשר לקחת את החניון איך שהוא ולהפוך אותו לחניון אוטובוסים. אם אנחנו מתמודדים עם החסמים בתחום התחבורה הציבורית בלי להתייחס למסופים וחניונים, לא יהיו אוטובוסים ולא תהיה תחבורה ציבורית" הוסיף ח"כ חנין.
אך לא רק הנהגים הם אלו שנפגעים, אלא גם המפעילות, שמתקשות להשלים את המחסור הכבד בנהגי אוטובוסים שעומד היום על כ-3000 נהגים. כך, לדברי גדעון מזרחי, מנכ"ל אגד תעבורה: "תופעת המחסור בעמדות רענון ומסופי אוטובוסים גורמת לנהגים לסבול ויוצרת מצב בו קשה מאוד לגייס נהגים, על סף הבלתי אפשרי". מזרחי הוסיף כי: "יש רשויות שתענוג לעבוד איתן והן מעמידות את התחבורה הציבורית בראש מעייניהן, לצד רשויות שרק מערימות על נושא התחבורה הציבורית קשיים".
דרור גנון, מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית במשרד התחבורה: "הגענו למצב שאנחנו יכולים להוסיף שירות והרבה אבל אנחנו מתקשים מאוד: הסיבה הראשונה היא ביקוש גבוה לנהגים לעומת היצע נמוך, והשנייה היא התשתיות התומכות את התחבורה הציבורית. אחד המרכיבים שמקשים על גיוס הנהגים הוא תנאי ההעסקה והשירות של הנהג. אין ספק שלמרות תוספת השכר שניתנה לאחרונה, נושא התנאים חשוב לא פחות".
