דיון סוער התקיים אתמול (רביעי) בוועדת הכספים על העלאת גיל הפרישה לנשים. חברי הכנסת זעמו על משרד האוצר שלא מקדם את החוק שהוכן בוועדת הכספים וביקרו את אנשי רשות ההון, ודורית סלינגר בראשם, המבקשים להקטין את הקצבה החודשית כדי להגיע לאיזון אקטוארי של הפנסיות המשולמות על ידי הקרנות הותיקות. גפני: "בכנסת הבאה חוק העלאת גיל הפרישה לנשים יהיה קיצוני יותר".

חבר הכנסת משה גפני בוועדת הכספים בנושא הארנונה של נמל התעופה בן גוריון (צילום: עמר כהן)

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) פתח את הדיון כשתיאר את השתלשלות הטיפול בנושא מנקודת מבטו: "מדובר בהחלטה של שר האוצר שצריך לומר את דברו ולהמליץ בעקבות הוועדה הציבורית לעניין, ולהביא לכך שנקבל החלטה בוועדה. דיברתי אתו בנושא והוא ביקש שאת הדיון המשמעותי נקיים פה ולא במקומות אחרים, עשינו זאת והבאנו נוסח שמסדיר את העלאת גיל הפרישה עם חתימותיהם של כל חברי ועדת הכספים".

הדיונים אותם תיאר גפני התקיימו לפני קרוב לשנה אחרי שהוועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים הגישה את מסקנותיה לפני קרוב לשנתיים בספטמבר 2016. מאז ועד היום נמנע שר האוצר מלחתום על המלצות הוועדה או לחילופין להגיש המלצות אחרות מטעמו. ועדת הכספים שקיימה מאז מספר דיונים בנושא טיפלה בביטול ההעלאה האוטומטית של גיל הפרישה והכינה הצעת חוק מעודכנת, עליה אמר גפני בישיבה אתמול: "אנחנו חושבים שצריך להעלות את הגיל, יש נשים שרוצות להמשיך לעבוד אבל יש כמה סוגי נשים שיפגעו אם יעלו להן – הן יפלו, מדובר בנשים במקצועות שוחקים וכאלה שעזבו את העבודה מספר שנים קודם לגיל, נשים עניות. הצעת החוק שהעלינו לעמדתנו פותרת את הבעיה ולא זורקת את הנשים האלה לרחוב. הייתה הסכמה עם האוצר שהחוק יעבור בקריאה טרומית, התעקשתי על זה כי אני רוצה שהדיונים יהיו על השולחן ולא שמישהו יחשוד שאני מקיים דיונים עם האוצר ועולים נושאים אחרים שאני חפץ ביקרם".

מאז הכינה הוועדה את הצעת החוק שלה, נמנעים באוצר מלקדם את ההצעה ועל כך אמר גפני כי "האוצר לא עמדו בהתחייבותם של קריאה טרומית, אני מעריך שמישהו רוצה שהקדנציה תסתיים ויבוא מישהו שלא יתעקש ויעביר את זה בלי לתמוך באותה קבוצת נשים.

גפני פנה, לא בלי כעס, לסלינגר ואמר: "ואז הגיעה ההודעה בתקשורת אודות ההחלטה שלך לעניין האיזון בקרנות הפנסיה הותיקות ביוני 2019, וכך שבלי לקדם את העלאת גיל הפרישה אנחנו עלולים לספוג מכה. יחסר כסף וכולם יקבלו פחות בפנסיה ולכן חשובה עמדתך בעניין".

דורית סלינגר (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר אמרה שקרנות הפנסיה הותיקות יהיו חייבות לקצץ כ-1.2% מקצבת החוסכים בכל חודש בגלל ההשהיה בהעלאת גיל הפרישה. סלינגר תיארה את מצב הנשים כך: "נשים שפורשות בגיל צעיר פוגעות פעמיים בעצמן – אחד שתוחלת החיים שלהן גבוה משל גברים וכך הקצבה שלהן נמוכה יותר, שני – יש את השנים האבודות שאישה יכולה להמשיך לעבוד ולחסוך וזה תומך בקצבה שלה וזה לא קורה. לכן כרשות שאחראית לקצבה ראויה בוודאי שאנחנו חושבים שנכון לדחות את גיל הפרישה. כל שנה של קיצור תקופה פוגעת ב-9 אחוז בקצבה של הנשים, זה בכובע של רגולטורים לפנסיה".

"אבל יש לנו עוד כובע", אמרה סלינגר, "כאחראים על הניהול התקין של קרנות הוותיקות של עמיתים, קבענו כי אם יש גידול בהתחייבויות של הקרנות צריך לעשות הפחתה או איזון או כמובן אם יש גרעון בין נכסים להתחייבויות צריך לאזן זאת כדי לא להגיע שוב לקטסטרופה. גיל הפרישה נקבע ב-2004, עברו 14 שנים אבל נוצר פער בין גיל הפרישה לתוחלת החיים, כ-22.2 שנה, ובתקופה הזו הן חייבות להתפרנס ממשהו".

על אף דבריה של הממונה על שוק ההון על הפגיעה בנשים שנאלצות לפרוש מוקדם, יש לציין כי על פי החוק הקיים היום נשים לא חייבות לפרוש בגיל 62 והן רשאיות להמשיך ולעבוד עד גיל 67, כך שלמעשה גיל הפרישה הקיים היום הוא וולונטרי.

על הקיצוץ הנדרש בקצבאות החוסכים אמרה סלינגר: "דרוש איזון, ביולי 17 הגענו לטווח המסוכן ביחס בין התחייבויות ונכסים בקרנות הותיקות, אמרו אנחנו לא יכולים להמשיך כך".

"לפגוע בקצבה של אנשים זה מעשה כואב" אמרה סלינגר, "יש לזה משמעויות ואנחנו מתייחסים לזה בזהירות ושיקול דעת, יחד עם זה קיים גם החוק. לכן הורינו על איזון עתידי כי אנחנו מקיימים את החוק כהוויתו. המשמעות של איזון היא פגיעה בקצבה. לצד כך, החלטנו לדחות את הביצוע בפועל בשנה. אני תקווה שהצעת החוק תקודם. אי-התאמת גיל הפרישה לנשים פוגעת בהן".

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' זעמה על התנהלות האוצר בנושא גיל הפרישה לנשים ואמרה: "אני בת 58, אין לי שום כוונה להפסיק לעבוד בגיל 62 וגם לא ב-64, ולהפך. אני מרגישה שזה שיח חרשים כי זה הדבר שאני אומרת כבר 8 שנים – נשים רוצות לעבוד אחרי גיל 62, הן מעוניינות בקצבה גדולה יותר בעתיד, אבל אנחנו מדברות על שתי קבוצות ספציפיות שברגע שאת מעלה את גיל הפנסיה את משליכה אותן לרחוב ומפקירה אותן. הנתונים האקטוארים נועדו לשרת בני אדם, אם את מתייחסת אליהן ככה ופוגעת באוכלוסייה הכי חלשה כתוצאה מהעלאת גיל פרישה לא עשינו שום דבר – נשים שנפלטו מגיל פרישה בגיל 58 ואין להן סיכוי למצוא עבודה, ומה את עושה? את גוזרת עליהן עוד שנתיים בלי שכר, בלי קצבת זקנה, בלי פנסיה, פשוט בחרפת רעב. כך גם נשים ששוברות את גבן בעבודות שוחקות ולא יכולות עוד. באוצר יש התכחשות מוחלטת לזה שהדבר הזה קיים, אנחנו גוזרות על הנשים האלה עוד עוני, ואנחנו לא מצליחים לקבל תשובה מהאוצר שמתכחש למקצוע שוחק. האקדח הטעון הזה שהנחת על השולחן לחלוטין לא מקובל עלי".

חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני) הסבירה כיצד העלאת גיל הפרישה נועדה בעצם לדחות את תשלומי קצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי: "צריך להגיד שנשים שלא עבדו ולא עובדות לא קשורות לגירעונות בפנסיה, הדבר היחיד שהעלאת גיל הפרישה במתווה שהאוצר מציע יעשה זה ההתעמרות בהן, שהביטוח הלאומי וקצבת הזקנה ידחו בכמה שנים".

יו"ר ועדת הכספים סיכם את הדיון כשאמר: "אני קורא בפעם המי יודע כמה, היות שיש חשיבות עליונה להעלות את גיל הפרישה, אני קורא למשרד האוצר להפסיק להיות מרובע, אנחנו רוצים את הדיון, יודעים שלא יתקבלו כל הבקשות שלנו וגם האוצר לא, אבל מנהיגות הכלכלית במדינה צריכה לקיים דיון מוסדר וכדי לעשות זאת החוק צריך לעבור בקריאה טרומית. אז נהייה בדרך המלך, לא נעביר את החוק ללא הסכמה. אנחנו מתכוונים לזה שיושבים ליד שולחן ממלכתי של המדינה בוועדת הכספים, יחד עם האוצר ורשות שוק ההון, אם זה לא קורה אז אתם מעכבים את העניין".