השחיקה בשכר העובדים העניים בישראל בעשור האחרון הייתה מהגבוהות במערב, כך עולה  מדו"ח התעסוקה השנתי של ארגון ה־OECD. במקביל לשחיקה זו, חושף הדו"ח כי בקרב העובדים העשירים השכר דווקא עלה באחד השיעורים הגבוהים בארגון.

על פי הנתונים העדכניים ביותר לגבי כלכלת ישראל, בשנת 2015  השתכרו העובדים המשתייכים לעשירון העליון פי 7.22 יותר מאלו המשתייכים לעשירון התשיעי. לשם השוואה, המדינה הבאה בתור היא ארה"ב, בה הפער עומד על פי 5.05. ממוצע ה-OECD עומד על פי 3.42, פחות מחצי מפער ההכנסות בישראל. ההכנסות שאליהן מתייחסים ב-OECD הן כאלו הנובעות משכר ברוטו של עובדים במשרה מלאה. הפער בין הכנסות עובדי העשירון העליון לחמישי בישראל עמד על פי 2.63, גם הוא גבוה יחסית לממוצע ה-OECD שעמד על פי 1.69, וגבוה מהמדינות האחרות החברות בארגון.

בהשוואה בין קצב העלייה בשכר הנומינלי בשנים שלפני המשבר הכלכלי (2007-2000) לבין הקצב בעשור שאחריו (2007‑2016). נמצא שאצל העובדים הישראלים בעשירון התחתון, הקצב הזה צנח בין שתי התקופות בכ-4 נקודות האחוז. קצב הנמוך רק מזה שבאסטוניה, הונגריה, יוון ואירלנד. הקצב הממוצע בארגון כולו עמד על פחות מנקודת אחוז אחת.

שכרם של העובדים בעשירון העליון בישראל, דווקא עלה בקצב מרשים, שעמד בשתי התקופות – לפני ואחרי המשבר – על יותר מנקודת אחוז. ניגוד מוחלט למגמה בשאר מדינות הארגון, שם עליית השכר של העשירון העליון דווקא הואטה בכנקודת אחוז וחצי בממוצע.

עוד עולה מהדו"ח כי אחוז מקבלי שכר נמוך (שיעור המשתכרים פחות משני-שלישים מהשכר החציוני) בישראל עמד על 26.4%, גם הוא גבוה משמעותית לעומת ממוצע ה-OECD שעמד על 15.7%, ולעומת הנתון שנמדד בשנים קודמות.

עלייה בשיעור המועסקים, אך גם בשיעור העוני

על פי חוקרי ה-OECD, שיעורי האבטלה ברוב המדינות החברות בארגון  קרובים כיום לרמות שלפני המשבר, והוא צפוי להמשיך לרדת עד לרמה של 5.3% בסוף 2018 ו-5.1% ב-2019. עוד ציינו החוקרים כי שיעור המועסקים עבר השנה, לראשונה, את זה זה שלפני המשבר הכלכלי. שיעור התעסוקה ב – OECD צפוי להגיע בסוף השנה ל-62.1% ולכ- 62.5% ברבעון הרביעי של 2019. חלק מהשיפורים החזקים ביותר אירעו בקרב קבוצות מוחלשות, כגון עובדים מבוגרים, אמהות עם ילדים צעירים, נוער ומהגרים.

עם זאת, התמונה ממשיכה להיות מעורבת מבחינת איכות העבודה וביטחון העבודה, ואילו העוני גדל בקרב האוכלוסייה בגיל העבודה והגיע ל -10.6% ב -2015 לעומת 9.6% בעשור הקודם.

קצב עליית השכר השכר נותר איטי, והוא עדיין נמוך מזה שנרשם לפני המשבר. בסוף שנת 2017, צמיחת השכר הנומינלית במדינות ה- OECD הייתה רק מחצית מזו של לפני עשור: ברבעון השני של 2007, כאשר ממוצע שיעורי האבטלה במדינות ה- OECD היה בערך כמו יום, הצמיחה הממוצעת בשכר הנומינלי הייתה 5.8% לעומת 3.2% ברבעון הרביעי של שנת 2017.

תמונת המצב כוללת גם ניתוח של התפתחות אי-השוויון המגדרי בשוק העבודה. על פי הנתונים, גם אם הפער בהכנסה הממוצעת השנתית בין גברים לנשים ירד באופן משמעותי, ההכנסה השנתית של נשים לעבודה עדיין נמוכה ב-39% בממוצע מזו של גברים ב -2015 ברחבי ה- OECD. מדד זה מביא בחשבון את ההבדלים בין המינים בהשתתפות בשוק העבודה, כמו גם את כמות שעות העבודה ואת הרווחים לפי שעה.

רוב הפער הזה נוצר במחצית הראשונה של הקריירה של נשים, כך עולה מדו"ח. מדיניות המשפחתית, צעדים לעידוד שינויים התנהגותיים ופעולות לקידום שינויים במקום העבודה, כגון הגדלת השימוש בסדרי עבודה גמישים של האבות והאמהות גם יחד, תסייע ליצור מסלולי קריירה מקיפים יותר עבור גברים ונשים כאחד.

דרושים: הכשרה מקצועית ומשא ומתן קיבוצי

בצד המלצות המדיניות, מדגיש הדו"ח את החשיבות בפיתוח מערכות חינוך והכשרה איכותיות המספקות הזדמנויות למידה לאורך כל החיים. על פי החוקרים, הראיות מעידות על כך שהסיכוי של עובדים בעלי מיומנות נמוכה  לקבל הכשרה קרוב לשליש מזה של עובדים בעלי מיומנות גבוהה, ולכן טוען הארגון כי יש לעשות יותר כדי להתגבר על הפער הזה, כפי שהודגש במסגרת המדיניות שהושקה לאחרונה לצמיחה כוללת, עם אמצעים ממוקדים טובים יותר לעובדים הנמצאים בסיכון להיתקע במשרות בשכר נמוך, באיכות נמוכה או באבטלה, יחד עם מעורבות רבה יותר של המעסיקים, במיוחד ארגונים קטנים ובינוניים שנאבקים להציע הכשרה לעובדיהם.

הדו"ח מציג גם ראיות לכך שמערכות מיקוח קיבוציות מתואמות, הכוללות שותפים חברתיים חזקים וגופי גישור יעילים, תורמות לרמות גבוהות של תעסוקה, סביבת עבודה איכותית יותר, כולל הזדמנויות הכשרה נוספות, ועמידות רבה יותר של שוק העבודה לזעזועים.

"המגמה של צמיחה ללא עלייה בשכר, לנוכח עלייה בתעסוקה מדגישה את השינויים המבניים בכלכלות שלנו שהמשבר העולמי העמיק, וזה מדגיש את הצורך הדחוף של מדינות לסייע לעובדים, במיוחד בעלי מיומנות נמוכה", אמר מזכ"ל ה-OECD אנחל גוריה, שהשיק את הדו"ח בפריז. "יש צורך במדיניות ממוקדת היטב ובשיתוף פעולה הדוק יותר עם שותפים חברתיים כדי לסייע לעובדים להסתגל לעולם עבודה המתפתח במהירות ולהשיג צמיחה כוללת".