קשה לתפוס את השירותים הניתנים לאחר פטירת אדם קרוב כעניין צרכני, אך גם כאן התפתחה פרקטיקה של ניצול, כאשר מצבות משווקות לאנשים במהלך השבעה. לרוב, אדם ה'יושב שבעה' אינו פנוי נפשית, ולכן החלטות בנושאים צרכניים צריכות לחכות לאחר התקופה הראשונית של האבל.

בתי העסק מודעים לחלון הזמן הקצר בו אנשים שבויים בתוך אבלם, ואינם פנוים לפעילות צרכנית ומנצלים זאת לטובתם. הם מאתרים בני משפחה בשיא האבל, בסמוך לפטירה בעזרת מודעות אבל המפורסמות ברבים, וממהרים לפנות אליהם בהצעות שיווקיות. לאור זאת, קורה לא אחת שהאַבֶל אינו פנוי נפשית לעריכת השוואות בין העוסקים ונוטה לקבל את ההצעה הראשונה המגיעה אליו.

בהנחיית ממונה חדשה נקבע כי פנייה שיווקית לצרכן בתקופת האבל שלו תיחשב כהפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכן לפי סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ולפיה תאכוף הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן את החוק.

זיהינו את התופעה

ההנחייה לא תחול על מספר פעולות, שעל האבלים לבצע בכל מקרה, ודווקא עדיף שייחשפו למגוון האפשרויות העומדות בפניהם, בהן: פירוט אפשרויות לגבי קבורת נפטר, תכריכים מהודרים, הובלת נפטר וקבורה עתידית של בן משפחה שעודו בחיים.

בנוסף הנחיה זו לא תחול על שירות הובלת נפטר הניתן על ידי מי שאינו בעל רישיון לעסוק בקבורה ובלבד שהחברה פעלה בהתאם להוראות הדין (סעיף 14א10(ג) לחוק שירותי הדת היהודיים) ולפיו גילתה לצרכן בצורה ברורה כי הוא יכול לקבל את השירות הזה בחינם מבעל רישיון לעסוק בקבורה. פניה שיווקית לצרכן (לרוב בבתי חולים) לגבי הובלת נפטר מבלי לגלות את האמור לעיל, ייחשב הפעלת השפעה לא הוגנת.

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מציין כי: "הרשות פועלת על מנת להגן על הצרכן במיוחד בתקופות הקשות בהן הוא חשוף יותר לעוולות צרכניות ולניצול – אף מבלי לחוש בהן. זיהינו את התופעה והנחיה זו נועדה לחסלה. אני רוצה להודות לח"כ מלכיאלי על יוזמתו והרצון לסייע לצרכנים בזמן אבלם. "