פרבר "בונדי" הממוקם בצפון מערב פריז, נחשב לאזור עני שחיים בו לרב מהגרים ובני מהגרים מאפריקה וארצות האיסלאם. האזור היה אחד המוקדים המרכזים למהומות שפרצו באוקטובר 2005 בפרפרי פריז והתפשטו כאש בשדה קוצים לשאר צרפת. הכל החל כאשר שני צעירים בני השכונה "קלישי סו בואה", אשר ברחו מהמשטרה, התחשמלו למוות. התגובה של קהילת המהגרים האפרו-מוסלמים בפרברי צפון מערב פריז הייתה זעם שיצא לאחר שנים של הזנחה, גזענות, אלימות וניצול מצד השלטון המרכזי.  

הקהילה האפרו-מוסלמית האשימה את ממשלת צרפת במותם של השניים ומאות צעירים פתחו בהפגנות אלימות ומסע של הרס ברחובות. המהומות התפשטו במהרה וביום התשיעי הגיעו גם לערים אחרות ברחבי צרפת. ב-20 לילות של המהומות נשרפו כ-9,000 כלי רכב, נפצעו כ-126 שוטרים, שני אזרחים נרצחו בידי המתפרעים והמשטרה ביצעה כ-2,900 מעצרים. באותם 20 לילות דרמטיים נצבע פרבר "בונדי" בו חי קיליאן אמבפה בן ה-7, בצבעים של שנאה, תסכול, אלימות, גזענות ובעיקר חוסר אונים מהול בחוסר תקווה. שם, בין כ-175 מגרשי כדורגל בצפון מזרח לפריז, נולד וגדל הכוכב הגדול והמוכשר ביותר בכדורגל הצרפתי.

כחלק בלתי נפרד מהפסיפס הגלובלי של פרברי ההגירה בצרפת, כך גם אמבפה הוא שילוב של אב קמרוני ואם אלג'יראית. את צעדיו הראשונים בעולם הכדורגל הוא עשה בקבוצה הקטנה של פרבר מועדון ב"AS בונדי". אמבפה הסתובב במועדון מאז שהיה תינוק, אביו וילפרד היה במשך 25 שנה מאמן ומנהל במועדון, הוא היה לוקח איתו את בנו לשמור עליו בעבודה. כילד בן שנתיים, היה נכנס למסדרונות המועדון ומסתובב עם הכדור צמוד לרגליו, לפעמים הוא היה אפילו יושב בפגישות צוות המאמנים של המועדון. באותן ישיבות, חבריו לצוות של אביו היו צוחקים על כך שאף אחד לא צבר יותר זמן בישיבות הצוות של AS בונדי מאשר מקיליאן הצעיר.

במועדון השכונתי אמבפה בילה את שנותיו המכוננות בפיתוח כישורי המשחק שלו, כבר מגיל צעיר מאוד היה ברור לכולם שצומח במועדון יהלום יוצא דופן. כשהיה בן 7 הוא שיחק עם ילדים שגדולים ממנו בשנתיים ותמיד היה הכי טוב במגרש. הוא המשיך לשחק עם שנתונים גדולים ממנו עד שהתגלה כישרונו והוא עזב לאקדמיית "קליירפונטין" הממשלתית והחל את דרכו הארוכה לעבר המקצוענות, לפני שהצטרף למועדון מונאקו בו הפך לכוכב בעל שם עולמי.

הקבוצה הבוגרת של AS בונדי משחקת בליגה החובבנית ה-10 ברמתה בצרפת. למרות שהיא נחשבת למועדון קטן, היא הצליחה להצמיח מספר שחקנים מקצוענים לאורך השנים האחרונות הבולטים מביניהם הם סבסטיאן קורצ'יה מגנה הימני של סיבליה, והמגן השמאלי פבריס נסקאלה מאלניהספור הטורקית ובנבחרת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. לקבוצה הקטנה יש מחלקת ילדים איכותית וכעת לאור הצלחתו של אמבפה יש עלייה משמעותית בכמות הילדים מהפרבר והפרברים הסמוכים שמגיעים להתאמן במועדון.

בראיון לאתר "בליצ'ר ריפורט", אמבפה לא שוכח מאיפה הוא הגיע ומקווה בעקבות האישיות החיובית שלו והפרסום הרב שהוא זוכה ברחבי צרפת, הוא יצליח לשנות את התדמית של בונדי: "אנשים ממש פחדו תקופה ארוכה מבונדי" אומר אמבפה, "היו פה בין שניים לשלושה אירועים שאנשים זוכרים, שהובילו אנשים לעשות הכללות. למרות שמי שחי פה הם לא כאלה, אנשים התקבעו על זה, וזה חבל".

המציאות מאז המהומות ב-2005 לא השתנתה. העוני, ההזנחה הממשלתית וחוסר התקווה עדיין שולטים בחיים של האנשים שמנסים לשרוד בבונדי. פאטוניה דאבו מתארת את המציאות הקשה בשכונה ל"בליצ'ר ריפורט": "הילדים שלנו סובלים, כי אין לנו תקווה. כשהם חוזרים הביתה הם שואלים אותנו – 'גם אם אנחנו נעבוד קשה, אמא, לא נוכל להיות עורכי דין ורופאים?' אנחנו צרפתים באמת, למה הדברים קורים ככה?". כעת היא מתמלאת בתקווה שאולי דרכו של הכוכב של הפרבר תסלול את הדרך לצעירים נוספים לצאת מהשכונה ולהפוך לכדורגלנים מקצועניים: "עכשיו, קיליאן שינה את הדרך שבה הם רואים דברים" היא אומרת.

אמבפה היה באמת ילד יוצא דופן, כפי שאחד המאמנים במועדון אנטוניו ריקארדי מספר בראיון ל-BBC על התשוקה הבלתי נגמרת של הילד למשחק: "קיליאן תמיד היה חושב על כדורגל, תמיד מדבר על כדורגל, תמיד צופה בכדורגל ואם הוא לא עושה את זה הוא היה משחק משחקי פוטבול בפלייסטיישן. הוא אפילו הפך את חדר המגורים שלו למגרש כדורגל. כשהיה צעיר נהגתי לקחת את קיליאן מאימונים, ואני הייתי שומר עליו עד שאמו הייתה חוזרת הביתה מהעבודה. הוא תמיד רצה לשחק כדורגל, בסלון! הספה או השולחן היו הופכים לשער, והוא היה אומר: 'אל תגיד לאמא שלי, אל תספר לאבא שלי, כי הם לא רוצים שאני אשחק פה. בבקשה, אל תספר". אז היינו משחקים ואני הייתי שומר על הסוד בשבילו, למזלנו הוא מעולם לא שבר שום דבר".

הפריצה שלו במדי מונאקו הייתה מסחררת, את הופעת הבכורה שלו הוא עשה בדצמבר 2015 מול קבוצת קאן, כאשר היה בן 16 ו-347 ימים והפך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק במדי הקבוצה. בעונתו השניה כשהוא בן 18 בלבד הכישרון שלו התפוצץ החוצה, המהירות המדימה, השליטה הנפלאה בכדור בשני הרגליים, ראיית משחק יוצאת הדופן הפכו את אמבפה לכוכב הגדול של הקבוצה עם  16 שערי ליגה, 11 בישולי ליגה ו-6 שערים בליגת האלופות. בסוף העונה נקנה הכוכב הצעיר בן ה-18 ע"י פ.ס.ז' תמורת 180 מיליון יורו, הסכום השני בגודלו בהיסטוריה ומשתף פעולה עם אדינסון קבאני וניימאר בחוליית ההתקפה.

קיליאן אמבפה חוגג לאחר השער הרביעי של נבחרת צרפת נגד ארגנטינה ברבע גמר המונדיאל 2018. 30 ביוני (Photo by Catherine Ivill/Getty Images IL)

בגיל 19, אמבפה הגיע למונדיאל ברוסיה אחרי עוד עונה אישית נפלאה במדי האלופה הצרפתית עם 27 שערים ו-16 בישולים בכל המסגרות. הוא הגיע עם שק ציפיות מטורף כאשר שחקנים אחרים בנבחרת כמו הקשר פול פוגבה טוענים שהוא השחקן הכי טוב בצרפת. עד כה הוא עולה מעל הציפיות וזורח בטורניר אישי נהדר במהלכו הוא כבש 3 שערים, סחט פנדל ובישל שער נוסף. כשיש מי שמשווים אותו לפלה הגדול. המהירות המטורפת שלו לפני ההכשלה בפנדל מול ארגנטינה הייתה מהירות בלתי נתפסת של 37 קמ"ש עם כדור. כדי להמשיך בטורניר הנהדר שלו, אמבפה יצטרך היום בערב (17:00) להתגבר על ההגנת הברזל של נבחרת אורוגוואי החזקה שספגה רק שער אחד בלבד עד כה בטורניר, בתקווה לצעד נוסף לעבר הגביע הנכסף.