כדי להפוך לשחקן בעל שם עולמי אתה צריך לפעמים קצת מזל, לצד הרבה השקעה והרבה סבלנות. השוער המחליף של הנבחרת האנגלית ניק פופ בן ה-25, היה צריך לעבור דרך כמעט דמיונית כדי לקבל בתחילת השנה הזדמנות די מקרית בקבוצת ברנלי הקטנה והמפתיעה מהפרמיירליג. למרות שהיה רק השוער השלישי של הקבוצה, הוא עלה כמחליף במקום השוער הפצוע טום היטון, לקח בשתי הידיים האלמוניות שלו את ההזדמנות והחל במופע מדהים בשערה של ברנלי, בדרך להפוך להפתעת העונה בליגה האנגלית ולקבל זימון בכורה לנבחרת שלושת האריות. זהו סיפורו המדהים של השוער ששיחק בליגה ה-11 באנגליה ועבד כחלבן לפני שהפך לשוער הנבחרת.

כאשר ניק פופ היה בן 16, הוא נקרא לפגישה באקדמיה בה גדל, קבוצת איפסוויץ', והיה מתוסכל כי כבר היה ברור לו מה הולך לקרות בה. באותה הפגישה החליטו במועדון לוותר על אחד משוערי המשנה הפחות מוצלחים שלהם ובישרו לו שאין לו עתיד בכדורגל ושהוא משוחרר מהאקדמיה.

"במבט לאחור זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי" מספר פופ ל"טלגרף" הבריטי. "זה נתן לי זעזוע והכריח אותי לעשות שינוי בחיי, שינוי שכנראה הייתי צריך. וגם שינוי במשחק הכדורגל שלי. זה עבד. הייתי הרוס באותו הרגע, אבל זאת לא הייתה הפתעה, ראיתי את זה בא. הייתי נמוך, לא חשבתי שאני מספיק טוב. אני זוכר את המשחקים, לא שיחקתי טוב, לא שיחקתי כדורגל טוב. חיכיתי לחדשות הרעות, באמת".

בגיל 16 פופ מצא את עצמו מחוץ למערכת הכדורגל. משמעות הוויתור עליו הכריחה אותו לחשב מסלול חיים מחדש, בכל מקרה תמיד ידע ששחקן כדורגל לא יצא ממנו והשקיע יותר בלימודים, הוא גם לא דאג יותר מדי מה יהיה איתו בלי הכדורגל והחל להשקיע יותר ויותר זמן בחיים החדשים שתכנן לעצמו.   

"למדתי במכללה שנתיים שיווק עסקי ושנה אחת של מדעי הספורט והיו לי כמה מקומות עבודה במקביל: עבדתי כחלבן שמחלק חלב משעה ארבע בבוקר לכל הכפר וקופאי בסופרמרקט המקומי". במהלך השנתיים האלו החל לצמוח באופן פתאומי והגיע לגובה 1.91, גובה נהדר לשוער. למרות שלא עסק באימוני כדורגל, הוא קיבל הזדמנות להיבחן ולחתום בקבוצה חובבנית בשם בארי טאון. המועדון שמשחק בליגה השמינית באנגליה שמחו לקחת כשוער מחליף את פופ הצעיר ונתנו לו בהתחלה להשתפשף בקבוצת המילואים שלהם שמשחקת בליגה ה-11 בסדר הליגות האנגלית.

"זאת הייתה הרמה הנמוכה ביותר ששיחקתי בכדורגל. היינו משחקים בכל מיני מקומות, כמו ברייטלינגסיה וליטל אוקלי, מקומות שאולי אפילו לא היו על מפה, מול קהל אוהדים שכולל בתוכו 10 גברים וכלב".

השמועות על הכישרון המקומי הצעיר התפשטו סביב מחוז סאפוק ובקבוצת צ'רלטון אתלטיק מהליגה השלישית (ליג וואן) החליטו לשלוח את מאמן השוערים בן רוברטס לראות אותו מקרוב. בראיון ל"מירור", רוברטס מספר על הפעם הראשונה שהלך לצפות בפופ: "בפעם הראשונה שראיתי אותו הוא שיחק נגד קבוצת קראי וונדרס. עמדתי ממש מאחורי השער שלו. היתה לו את התספורת הארוכה ביותר במגרש וכעבור כחמש דקות קיבל בעיטה בראש, פתח אותו ושיחק את שאר המשחק עם תחבושת. אבל הוא קם, המשיך לשחק ועשה מספיק במשחק הזה כדי להצדיק הזמנה למבחנים". מספר רוברטס.

פופ הופתע מההזמנה, והגיע לא מוכן למבחנים. "במהלך המבחנים, רוב אליוט (עכשיו שוער בניוקאסל) היה השוער הבכיר שלנו וכשניק נכנס לשער הוא פקח את עיניו כאומר 'אוי, אוקיי' כי ניק לבש זוג כפפות ישנות ודביקות". למרות הופעה חיצונית חובבנית, פופ הרשים את ראשי המועדון שהחתימו אותו לחוזה ארוך טווח.

במועדון הוא חתם בתור שוער מחליף על חוזה של 100 ליש"ט לשבוע. לא היה לו כל עניין בכסף, אבל הייתה לו מוטיבציה מדהימה. במקביל, הוא המשיך להשקיע את כל כולו בלימודי מדעי הספורט במכללה בעזרת מלגה שקיבל, בתקווה לסיים עם מקצוע לחיים.

סדרה של השאלות במהלך ארבע השנים הקרובות בקבוצות: וולינג, קיימברידג', אלדרשוט, יורק ובורי נתנו לפופ את הניסיון הדרוש, על מגרשים קשים מול קהל קבוצות שמשחקות כדורגל אנגלים טיפוסי וקשוח. ניסיון שהיה דרוש לו כדי להפוך לשוער שלא נכנע לעולם ולעלות בפעם הראשונה בחייו את הביטחון העצמי, כדי שירחיב עבור עצמו את האופק וישאף להגיע אליו.

בכל עונה הוא התקדם עוד קצת, הרשים בכל קבוצה ששיחק ועבר מהליגה השישית, לליגה החמישית, לרביעית ובסוף לקבוצת האם צ'רלטון אתלטיק בליגה השלישית. אחרי עונה במדי צ'רלטון לפני שתיים, הוא קיבל את הצעת חייו – להיות שוער שלישי בקבוצת ברנלי הקטנה מהפרמיירליג, הוא החליט לקחת את ההזדמנות ולהיאבק על המקום בהרכב גם אם זה נראה בלתי אפשרי.

במחזור הרביעי של העונה מול קריסטל פאלאס נפצע השוער הפותח וקפטן הקבוצה טום היטון. בעקבות הפציעה הקשה בכתף, פופ נכנס בדקה ה-34 לשער בהופעת הבכורה שלו בפרמיירליג, המשך העונה של ברנלי ופופ היה חלומי. הקבוצה הצליחה לסיים במקום השביעי בליגה והייתה להפתעת העונה, פופ הפך לאחד השוערים הטובים בליגה כאשר ב-15 המשחקים הראשונים שלו שמר 9 פעמים על רשת נקייה וספג סך הכל 8 שערים. היכולת המדהימה שלו הפכה אותו לאחד השחקנים העולים בליגה והובילה לגילוי התעניינות מקבוצת ליברפול לקראת העונה הבאה. בחודש מרץ הוא זומן לסגל הנבחרת ובמשחק ההכנה ביוני מול קוסטה ריקה עשה את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית.

כעת הוא נהנה ממקומו כשוער הנבחרת בגיל 25. כמו בכל הקריירה שלו הוא התחיל תמיד כשוער מחליף, זה שלא נותנים לו סיכוי. אבל מבחינתו זאת רק ההתחלה וכל העתיד עוד לפניו. לא נופתע אם החלבן ממחוז סאפוק, ששיחק בליגות הכי נמוכות שאפשר לדמיין מול קהל צופים של 10 אנשים וכלב, יהפוך בטורניר הגדול הבא של נבחרת אנגליה לשוער הפותח ולגיבור המקומי שמוביל את הנבחרת האנגלית.