יש להכפיל את ההשקעה בכלכלה הקשורה לטיפול בילדים, בזקנים ובחולים על מנת למנוע משבר גלובלי. כך על פי דו"ח של ארגון העבודה הבינלאומי הקורא לפעולה דחופה לצורך מניעת משבר עולמי מתמשך הנוגע לסוגיית הטיפול. הדו"ח "עבודת טיפול ומשרות טיפול לעתיד של עבודה הוגנת" מדגיש כי המדיניות ביחס לנושא אינה הולמת את הביקוש הגובר למטפלים. עוד מכמת הדו"ח את היקף נטל הטיפול המוטל ברוב המקרים על נשים.
שינוי בסיסי במדיניות ובתפיסת הטיפול
על פי הדו"ח 2.1 מיליארד אנשים היו זקוקים לטיפול בשנת 2015, כולל 1.9 מיליארד ילדים מתחת לגיל 15 ו-200 מיליון אנשים מבוגרים. עד שנת 2030 צפוי מספר זה להגיע ל-2.3 מיליארד, תוספת של 200 מיליון מבוגרים וילדים נוספים.
הנתונים מראים כי נשים מבצעות יותר משלושה רבעים מסך זמן העבודה של טיפול ללא תשלום. הדו"ח קורא לשינויים גורפים במדיניות כדי להתייחס לצורך הגובר בטיפול ולהתמודדות עם הפער העצום בין אחריות הנשים לאחריות הגברים בכל הנוגע לטיפול בבני אדם הזקוקים לכך.
על פי כותבי הדו"ח, שינוי תפיסתי תודעתי ביחס לעבודת הטיפול יתאפשר כאשר פעולה זו תחושב על פי מדדים כלכליים. נתונים מ-64 מדינות המייצגות שני שלישים מאוכלוסייה העולמית בגיל העבודה, מראים כי 16.4 מיליארד שעות ביום מוקדשות לעבודה בטיפול ללא שכר – והן שוות ערך ל-2 מיליארד אנשים העובדים שמונה שעות ביום ללא שכר. אילו היו שירותים אלה מוערכים על בסיס שכר מינימום לשעה הם היו מסתכמים ב-9% מהתמ"ג העולמי או ב-11 טריליון דולר (בהתאם לשווי כוח הקנייה ב-2011).
כותבי הדו"ח טוענים כי ניתן ליצור כ-269 מיליון משרות חדשות אם ההשקעה בחינוך, בבריאות ובעבודה הסוציאלית תוכפל עד שנת 2030. "מקומן של משפחות גרעיניות ומשקי בית חד-הוריים וגידול התעסוקה של נשים במדינות מסוימות מגדילים את הביקוש לעובדים בתחום הטיפול. אם לא יטופלו כראוי, הגירעונות הנוכחיים בעבודת הטיפול ובאיכותה יביאו למשבר טיפול עולמי חמור ולא בר-קיימא ויגבירו עוד יותר את אי-השוויון בין המינים בעולם העבודה", אמרה לורה אדאטי, כותבת הדו"ח הראשית.
נשים נושאות בנטל העיקרי של עבודה ללא תשלום
כאמור, על פי הדו"ח, נשים מבצעות 76.2 אחוזים מכלל שעות העבודה בטיפול ללא תשלום, יותר מפי שלושה מאשר גברים.
במדינות מסוימות, התרומה של גברים לעבודת טיפול ללא שכר גדל ב-20 השנים האחרונות. עם זאת, ב-23 המדינות המספקות נתונים כאלה, הפער בין המינים בזמן המוקדש לאחריות הטיפול ללא תשלום ירד רק ב-7 דקות ביום במהלך שני העשורים האחרונים.
"בקצב זה, יידרשו 210 שנים כדי לסגור את הפער בין המינים בעבודת טיפול ללא תשלום במדינות אלה. היחס הקפוא של שינויים אלה מעמיד בסימן שאלה את האפקטיביות של המדיניות בעבר ובהווה, בהתייחסות להיקף וחלוקת עבודת הטיפול ללא שכר במהלך שני העשורים האחרונים", אמרה שאונה אולני, המנהלת את תחום המגדר, השוויון והגיוון וכן את תחום הסיוע בארגון העבודה הבינלאומי.
עוד מצויין בדו"ח כי אמהות לילדים מתחת לגיל 6 סובלות מ"העונש התעסוקתי" הגבוה ביותר, כאשר רק 47.6% מהן נמצאות בתעסוקה. נשים אלו העובדות בטיפול ללא תשלום מתמודדות גם עם "עונש שוויון במשרות": אחריות על ילד מתחת לגיל 6 תוביל להפסד של קרוב לשעה של עבודה בתשלום בשבוע עבור נשים ועל עלייה בשכר עבודה של 18 דקות בשבוע עבור גברים. בנוסף, סביר כי נשים עם אחריות טיפולית, יהיו מועסקות ככל הנראה עצמית, יעבדו במשק הלא-פורמלי ופחות סביר שהן יתרמו לביטחון הלאומי.
הדו"ח מציין כי עבודה ללא שכר היא המכשול העיקרי המונע נשים להיכנס, להישאר ולהתקדם בעולם העבודה. בשנת 2018, 606 מיליון נשים בגיל העבודה אמרו כי הן לא היו מסוגלות להמשיך בעבודתן בשל ביצוע עבודת טיפול ללא שכר. רק 41 מיליון גברים אמרו שיצאו ממעגל העבודה בשל כך.
דו"ח של ILO-Gallup מ-2017 שיצא לכבוד יום האישה הבינלאומי מצא כי רוב הנשים בעולם מעדיפות לעבוד במשרות בשכר, כולל אלה שאינן בשוק העבודה. כמו כן, האתגרים הגדולים ביותר שזוהו, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, עבור נשים שעבדו במשרות בשכר, היו איזון בין עבודה למשפחה. "מספר גדול של נשים יכולות להשתלב בעולם התעסוקה בתשלום באמצעות גישה אוניברסלית ומדיניות אחרת בכל הנוגע לנושא הטיפול, השירותים והתשתיות", הדגישה אולני.
יש להגדיל את ההוצאות על הטיפול
על פי הדו"ח יש להכפיל את ההשקעה בכלכלה הקשורה לטיפול על מנת למנוע משבר גלובלי. הדו"ח תומך בסלילת "דרך גבוהה" לעבודה בטיפול, אשר יביא סך של 475 מיליון משרות עד 2030, כלומר 269 מיליון משרות נוספות לעומת מספר המשרות בשנת 2015. כלומר, סך כל ההוצאה הציבורית והפרטית על שירותי טיפול ב-18.4 טריליון דולר או 18.3% מהתמ"ג הצפוי. השקעה כזו תאפשר למדינות להגיע לארבעה יעדים מתמשכים של האו"ם לפיתוח יעדים ברי-קיימא (SDG) עד 2030: SDG 3 (טיפול רפואי לכל), SDG 4 (חינוך לכולם), SDG 5 (שוויון בין המינים) ו- SDG 8 (עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית).
הדו"ח גם הראה כי מבין הנשים העןבדות בטיפול, מרביתן הן מהגרות ועובדות במשק הלא-פורמלי בתנאים ירודים ובעבור שכר נמוך. "סלילת הדרך לעבודת הטיפול פירושה הכרה, צמצום וחלוקה מחודשת של שירותי טיפול והשגת עבודה הוגנת לעובדי טיפול, כולל עובדים מקומיים ומהגרים. איכות משרות ירודה עבור העובדים בטיפול מובילה לעבודת טיפול באיכות ירודה. הדו"ח שלנו קורא לשינויים גורפים במדיניות בתחום הטיפול, במאקרו כלכלה, בהגנה סוציאלית ובמדיניות בתחום העבודה והמהגרים", סיכמה אדאטי.
