הבחירות המוניציפליות בירושלים, בירת ישראל, העיר הגדולה בישראל עם מעל 850 אלף נפש, צפויות להיות מרתקות וגועשות מתככי מסחר ופוליטיקה, ונושאות מטען סמלי רב עוצמה. ירושלים היא המורכבת והמסובכת מבין ערי ישראל, ארבעת השבטים, כפי שהגדיר אותם הנשיא ריבלין, חיים בה, לעיתים באותה שכונה ממש, לעיתים כשגדר, פסי רכבת או פערים כלכליים מפרידים בינהם.

עשר שנים מכהן ניר ברקת בראשות העירייה, בקואליציות שונות, שנים שידעו מצבים ביטחוניים מורכבים, מקרי רצח אלימים, ביקורי נשיאים ואירועים המוניים. בשנים האחרונות, ירושלים נאבקת כל שנה מחדש על הגדלת מענק הבירה כדי להצליח לספק לתושביה שירותים ברמה גבוהה. בין אם מדובר במאבק ענייני אותו ניהל ברקת, או חלק מקמפיין פוליטי, הסוגיות המוניציפליות באחת הערים העניות בישראל חורגות את המשמעויות הלוקאליות.

המועמדים לראשות עיריית ירושלים – תעודת זהות (גרפיקה: אידאה. צילומים: יונתן זינדל/ פלאש90, יח"צ)

בין אם יהיה זה, עופר ברקוביץ' יו"ר סיעת 'התעררות' הצעיר, יוסי חביליו הרץ בראשות 'מצילים את ירושלים' הליברל, חברת הכנסת רחל עזריה הרצה בראש סיעת ירושלמים, משה ליאון המתמודד עצמאית אך נתמך ע"י אביגדור ליברמן ואריה דרעי), חבר הכנסת זאב אלקין שירוץ בסופו של דבר כמועמד עצמאי או אבי סלמן שרץ בסיעה העצמאית 'ירושלים בראשות אבי סלמן', כולם יצטרכו להתמודד עם האתגרים הייחודיים שהעיר הזו מזמנת.

מזרח העיר: בין ישראליזציה להפרדה

מזרח העיר נמצא במשבר מזה מעל ל-50 שנה, מאז איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים. תחת כהונתו של ברקת גדל תקציב ההשקעות במזרח העיר, בדגש על בניית מבני תרבות כגון מתנ"סים, כיתות לימוד, שיפוץ כבישים וכו', עם זאת סובל מזרח העיר מתת השקעה של כ-8 מילארד שקלים בהשוואה למערב העיר. בשנה האחרונה למשל היו חסרות במזרח העיר מעל ל-2,000 כיתות לימוד, מה שהוביל למהלך של שכירת חדרים במבני מגורים, שאינם מותאמים להיות מבני חינוך, שישמשו ככיתות לימוד. בג"ץ קבע ודרש מעיריית ירושלים בנושא, מפאת מחויבות המדינה והעירייה לחוק חינוך חובה חינם, וברקת הכריז שהעירייה קיבלה אישור מהמדינה לגייס כמילארד שקלים מבנק לאומי לבניית אלף כיתות לימוד. כיצד הכסף יוחזר? מה המשמעות של המהלך, בו העירייה לווה כספים כדי לספק זכויות בסיסיות לתושביה? זו תהיה כבר דאגתו של ראש העיר הבא. בינתיים ממשיך מזרח העיר להיות מוזנח ברובו, עני וללא תוכנית מארגנת כללית, למרות שכבר שני עשורים ממתינות ליישומן מספר תוכניות אב לשכונות ספציפיות.

המועמדים לראשות עיריית ירושלים – תעודת זהות (גרפיקה: אידאה. צילומים: הדס פרוש/ פלאש90)

השבת כבר נכנסת: עתיד היחסים בין חילונים לחרדים

לפני שנה בדיוק, יולי 2017, אושרה בעירייה תוכנית השכונות, שמטרתה לשמור על צביונן של השכונות השונות בעיר. את המהלך סיכם ברקת, הנחשב למועמד של הציבור החילוני, עם הנהגת הציבור החרדי בעיר ובין היתר אפשר את מהלך בניית מערך גני ילדים בשכונה החילונית קריית יובל. בעקבות אישור התוכנית פרץ משבר ומפלגת 'התעוררות' פרשה מהקואליציה של ברקת תחת הטענה כי מדובר במהלך כניעה שהוביל ברקת לטובת הון פוליטי. תוכנית השכונות והוויכוח עליה חשף את אחד הבעיות הקריטיות של ירושלים – מחסור בקרקע ובתוכנית פיתוח ייחודית לכל שכונה, שתשמור על צביונה. האוכלוסיה החרדית, שקצב הגדילה המבורך שלה גבוהה מזו של החילונית – זקוקה לדיור זול וזמין, ועל כן מתקיימת לה הגירה איטית, אך עקבית, של ציבור חרדי לשכונות החילוניות. שאלת השבת הציבורית נכנסת גם היא למשוואה כאן. המאבקים סביב הפעלת פאב המפלצת בשבת וסביב פתיחתו של מתחם התחנה בשבת, שני מאבקים, שנכון לכרגע, הוכרעו לטובת הצד החילוני, מחדדים את מורכבות מערכת היחסים בין האוכלוסיות בעיר.

סוגרים את המפעל, בואי נלך הביתה?

ההחלטה על סגירת שני מפעלי טבע בעיר בתחילת השנה לצד העובדה שרבים ממשרדי הממשלה, שע"פ החוק מחויבים להיות בירושלים, נמצאים היום מחוץ לעיר, רק העצימה את הבעיה – לירושלמים חסרים מקומות עבודה. רק 51.8% מתושבי ירושלים משתתפים בכוח העבודה, לעומת 64.1% ברחבי המדינה. בקרב היהודים עמד אחוז ההשתתפות בעבודה על 77% ובקרב הערבים על 51% (רק 21% מהנשים הערביות בעיר עובדות). שיעור הגברים החרדים המשתתפים בכוח העבודה בעיר עלה בשנים האחרונות, והוא עומד היום על 56%, הרבה בזכות מערכי הכשרה ייעודיים לאוכלוסיה החרדית. יש לשער שעם התפתחות מערכת השכלה גבוה לנשים ערביות, במידה והמדינה תרצה להשקיע באחת כזו, יתאפשר ליותר נשים ערביות לצאת לשוק העבודה. השאלה שעומדת כיום בפני קברניטי העיר, מלבד המשך הפעלת התוכניות להמרצת התעסוקה, היא כיצד למשוך תעסוקה ראויה לעיר, שתאפשר משכורות מכובדות יותר.

המועמדים לראשות עיריית ירושלים – תעודת זהות (גרפיקה: אידאה. צילומים: מרים אלטשר/ פלאש90, מתוך ויקיפדיה)

רווחה ודיור ציבורי

46% מתושבי ירושלים חיו בשנת 2015 מתחת לקו העוני, והיא עדיין נחשבת לאחת הערים העניות בארץ. בקרב היהודים, עמד בשנה זו אחוז התושבים החיים בעוני על 26.6% ובקרב הערבים על 78.5%. מנתוני דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, עולה כי 4% מהילדים הערבים בעיר חיים מתחת לקו העוני. במזרח העיר אין כיום בנייה יזומה של העירייה ורוב רובה נשען על יזמים פרטיים ולא מאורגנים. בחלק מתוכניות הדיור הענקיות שהתפתחו בשנים האחרונות במחנה הפליטים שועפט ובכפר עקב (שמעבר לחומת ההפרדה) הבנייה לא מפוקחת, מה שעלול להוביל לאסון בעתיד, במידה ותהיה רעידת אדמה. נכון להיום, רוב תוכניות ההתחדשות בעיר, בעיקר בשכונת קריית יובל והקטמונים, מתבססות על יוזמה פרטית, כך שמהלך יזום של בניית דיור ציבורי של העירייה יהיה מהפכה של ממש.