מעל 420 אלף אזרחים ערבים ודרוזים חיים ללא מיגון מפני מתקפת טילים, ומעל שליש מהתלמידים ביישובים הלא יהודיים לומדים במוסדות ללא מיגון מספק – כך עולה מדוח מבקר המדינה שמפורסם היום (שני). בדוח העוסק במיגון ברשויות הלא יהודיות, חושף מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי ברובן של רשויות אלו חסרים מקלטים ציבוריים, ממ"דים ומיגון במוסדות חינוך. למרות האיומים המתגברים מצפון ומדרום, משרדי הממשלה מעבירים את תפוח האדמה הלוהט הזה מיד ליד בוויכוח על מקורות המימון להשלמת המיגון תוך הזנחת התחום במשך שנים. עוד נקבע בדוח כי משרד האוצר בלם את יישום מסקנות ועדה ממשלתית שדנה בנושא, אך לא הציע חלופה לביצוע פעולות המיגון.

על פי הדוח, למעלה מ-38% מהתלמידים במגזר הלא יהודי לומדים במוסדות חינוך ללא מיגון מספק לכמות התלמידים, ובחלק ממוסדות החינוך אין איזורים מוגנים כלל, מצב החושף אלפי תלמידים לפגיעה במקרה של מתקפה על ישראל.

מקלט מוזנח בשפרעם (מתוך דו"ח מבקר המדינה)

המבקר שפירא קורא לרשויות להתעשת וקובע כי: "ממצאי הדוח מחייבים טיפול ברמה הלאומית, הן בפערי תשתיות המיגון החמורים והן בליקויים הנוגעים לתחזוקת המקלטים ולציוד המצוי בהם. על גופי השלטון המרכזי והשלטון המקומי לשלב ידיים כדי לתקן באופן ממשי כל אחד מהליקויים שעלו בדוח זה".

יישובים שלמים ללא מיגון

בחודשים אוגוסט-נובמבר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את מצב המקלוט והמיגון ב-14 רשויות מקומיות במגזר הלא יהודי, תשע בצפון וחמש בדרום. הבדיקה נעשתה בעיקר באמצעות סיורים שערכו עובדי המשרד, שיחות שקיימו עם קציני הביטחון ברשויות ועם נושאי תפקידים אחרים רלוונטיים לנושא ובאמצעות איסוף מסמכים. הליקויים העיקריים שנמצאו מראים כי פחות מרבע מהרשויות הכינו תכנית מיגון רשותית, וכי ל-46% מהתושבים במגזר הלא יהודי אין מיגון העומד בדרישות פיקוד העורף האמון על תוכניות ההתגוננות האזרחית בישראל.

במיפוי שערך משרד מבקר המדינה במחצית הראשונה של 2017 נמצאו 11 רשויות מתוך 71 שמופו, ללא מידע בסיסי בדבר מספר התושבים חסרי מיגון. בשבע רשויות נוספות דיווחו כי לכל התושבים או לרובם המוחלט אין מענה בתחום המקלוט – אום אל-פחם, אל-קסום, בוסתאן אל-מרג', מג'ד אל-כרום, נווה מדבר, נצרת, ועספייא. כך, לדוגמה, באום אל-פחם אין מיגון לשעת חירום לכ-50 אלף תושבים מתוך כ-54,000 תושבים בעיר ובנצרת לכ-73 אלף תושבים מתוך 77,000. בכל אחת משאר הרשויות המקומיות ישנם מאות עד אלפים שהם חסרי מיגון. לכמחצית מתושביהן של 59 רשויות מקומיות שמופו, אשר להן מידע על פערי המיגון הקיימים בתחומיהן, אין מיגון תקני.

מנתוני פיקוד העורף שהוגשו למבקר המדינה עולה כי בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית קרוב ל-100% מהאוכלוסייה ביישובים הנמצאים עד 9 ק"מ מהגבול ממוגנת, בקרב האוכלוסייה הערבית בטווח זה מעל ל-50% חסרי מיגון. במרחק 9 עד 20 ק"מ מהגבול לכ-30%  מהאוכלוסייה היהודית ולכ-65% מהאוכלוסייה הערבית אין מיגון.

על פי הדוח גם במקומות בהם יש מיגון ומקלטים, קיימים פערים וליקויים חמורים. במקלטים ציבוריים ושכונתיים ברשויות רבות אינם עומדים בתקנים ואינם מתוחזקים כראוי. ברשויות רבות נתגלה חוסר בציוד חירום רשותי, ליקויים במיגון ומקלוט במוסדות חינוך וליקויים במיפוי מקלטים בבנייני מגורים ומקלטים פרטיים. בסה"כ מסתכם מספרם של התושבים חסרי המיגון ברשויות שנבדקו בכ- 420 אלף אזרחים.

עלות השלמת המיגון: כ-2 מיליארד ש"ח

בספטמבר 2014 הקימה הממשלה ועדה עליה הוטלה המשימה לגבש בתוך ארבעה חודשים תכנית להסרת חסמים ולקיצור הליכים במטרה להקל על בניית ממ"דים ופתרונות מיגון אחרים בבתי מגורים, בכלל זה תוך התייחסות לתחומי האשראי, התכנון והרישוי. בוועדה ישבו  מנכ"ל משרד השיכון, ראש רשות החירום הלאומית, החשבת הכללית והממונה על התקציבים במשרד האוצר, נציג היועץ המשפטי לממשלה ומנהלת
מינהל התכנון במשרד הפנים.

הועדה סיימה את עבודתה ופרסמה את המלצותיה במהלך 2016  ולאורן הופצה טיוטת החלטת ממשלה לגורמים הרלוונטיים. מאז לא קודמה ולא הונחה על שולחן הממשלה בגלל מחלוקות בין המשרדים השונים בדבר המקורות התקציבים שיאפשרו את ביצוע התכנית. משרד האוצר מצדו לא הכין תכנית מקיפה וחלופית לזו של הוועדה שמונתה, המיועדת לסגירת הפערים של המיגון והמקלוט במגזר הלא יהודי.

פיקוד העורף מעריך כי היקף החיוב הנדרש באזורי האיום לשם מימוש התכנית בשלב ראשון, שבו יינתנו מענקים לאוכלוסיות ללא מיגון כלל וכן לאוכלוסיות מיוחדות, יסתכם בכ- 1.6 מיליארד ש"ח. בשלב שני, שבו יינתנו מענקים לבעלי מיגון משותף, יהיה צורך בכ- 0.36 מיליארד ש"ח. סך כול עלות מימוש התכנית הוערכה בכ- 1.96 מיליארד ש"ח.

בסיכום הדו"ח מבקר המדינה מטיל את האחריות למצב על משרדי הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות, האמונים על האחריות לשפץ מקלטים, להקטין את פערי המיגון ולספק ציוד לשעת חירום, והן אלה הנדרשים לסייע לתושבים בתחום חשוב זה. המבקר קורא למשרדי הממשלה ליישם את המלצות הוועדה, שהוקמה בין היתר כדי לצמצם את פערי המיגון ולהקל את בניית הממ"דים ופתרונות המיגון האחרים בבתי מגורים.

מרשות החירום הלאומית נמסר בתגובה:
"אין ולא מוכרת מחלוקת כלשהי בין משרד השיכון ורשות החירום הלאומית. להיפך. שני המשרדים גיבשו במשותף תכנית מקיפה למיגון מבנים בצפון, לרבות במגזר הלא יהודי. התכנית בחתימתם המשותפת של ראש רח"ל ומנכ"ל משרד השיכון דאז הונחה על שולחן מזכירות הממשלה ב-10 ביוני 2016 אך לא קודמה. רק בתחילת שנת 2018 על-פי דרישת שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אישרה הממשלה תקציב ראשון של 150 מיליון ש"ח לפרויקטי מיגון בצפון שכבר יצאו לדרך. במקביל, השלימה מערכת הביטחון את גיבוש תכנית 'מגן העורף', תכנית רב שנתית למיגון כלל העורף, בדגש על הצפון ובהיקף של מיליארדי ש"ח. אנו מקווים כי הממשלה תאשר את התכנית ואת התקציבים ליישומה בהקדם האפשרי."

תגובת דובר צה"ל לדו"ח המבקר: "הנתונים אשר מוצגים בדו"ח מוכרים לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון במלואם ואלו מברכים על דו"ח הביקורת. פיקוד העורף רואה חשיבות גדולה במוכנות ומיגון כלל הישובים לשעת חירום, יהודיים ושאינם יהודיים, ועוסק בו באופן אינטנסיבי, כחלק ממימוש תפקידו.

"פערי מיגון מצויים בכלל היישובים הוותיקים שנבנו לפני שנות ה80' במדינת ישראל, יהודיים ושאינם יהודיים. בנוסף לוותיקות היישובים, מתאפיין המגזר שאינו יהודי בחלקו הגדול ביישובים אשר נבנו ללא תכניות מתאר מסודרות ולכן לא נאכפה עליהם חובת בניית מקלטים ציבוריים שהחלה עוד בשנות ה50'. צירוף שתי סיבות אלו – יישובים ותיקים ובניה ללא תכנית מתאר הובילו לפערי מיגון של 50-70% בגזר שאיננו יהודי.
לפי כחודשיים, אושר תקציב בן 150 מיליון ₪ לשיפור המיגון עד לטווח 20 ק"מ בצפון הארץ הכולל תוספת מרחבים מוגנים למוסדות רווחה, בריאות וחינוך, כאשר אחוזים ניכרים ממנו מופנים באופן ייעודי למגזר הלא יהודי.

"בניגוד לנאמר בדו"ח, הנחיית פיקוד העורף לרשות המקומית לקיים תהליכי בקרה על תקינותם של המקלטים הציבוריים ברורה ונהירה לכל הרשויות.
עוד נוסיף, כי בכלל התוכניות אשר הוצגו בפני משרדי הממשלה, כולל תכנית "מגן הצפון" העוסקת בשיפור המיגון לטווח 45 ק"מ מגבול הצפון, קיים מרכיב של סיוע ממשלתי לבניית מיגון דירתי לכלל היישובים המאוימים בצפון ובכללם יישובי המגזר שאיננו יהודי".

וג'יה כיוף, ראש המועצה המקומית עוספיה, אמר ל'דבר ראשון' בתגובה לדו"ח: "בעוספיה יש 14 אלף תושבים, והיא ממוקמת על הרכס הראשון מעל מפרץ חיפה. לצערי הרב, למרות הפניות שלי למשרד הביטחון ולקב"ט משרד החינוך אין לנו מיגון בשכונות ואין מקלטים. אם תפרוץ מלחמה המצב יהיה קשה מאוד. צריך למפות את האיזורים האלה ולהקים צוות מיוחד. אנו חיים במזרח התיכון ואי אפשר לדעת מה יהיה מחר."

ח”כ עמיר פרץ, יו”ר ועדת המשנה למוכנות העורף, התייחס לממצאי הדו"ח: “הכשל המתמשך מוכרח להפסק וכם גם היחס שהממשלה נותנת לאיומים עתידיים לרבות אסון רעידות האדמה שאין דרך למנוע אותן אך יש צורך להיערך אליהן. הממשלה נכשלת בכיבוי שריפות, אך עוד יותר בטיפול באיומים הנוספים. יש צורך לאשר את תוכנית 'ממ״ד לכל אזרח', אותה יזמתי יחד עם ח"כ אבי דיכטר, והולהאיץ את חיזוק המבנים בכל המדינה, לרבות בפריפריה ובמגזר הערבי".