במחצית הראשונה של 2018 הצליחו משרדי הממשלה  למצות 46.7% מתקציבם, כשהמשרדים המנהליים והחברתיים סוגרים את הפער ממערכת הביטחון שעדיין מובילה את טבלת המיצוי, כך עולה מובילה את מיצוי התקציב, כך עולה נתוני ביצוע התקציב שפרסם היום (שני) משרד האוצר. בצד ההכנסות, נרשמו עודפים בגביית המיסים בשיעור של 100 מיליון שקלים בלבד לעומת התחזית הרבעונית.  הגרעון מתפתח בצורה דומה לשנה שעברה, כשבחצי שנה האחרונה נצבר גרעון של 8 מיליארד שקלים, מתוך גרעון שנתי מתוכנן של 38.5 מיליארד שקלים.

שורת ההכנסות

לכבוד חודש יוני, המסמל את מחצית שנת התקציב, החליטו במשרד האוצר להוסיף לנתוני הביצוע גם את יעדי הגבייה הרבעוניים שהציב הכלכלן הראשי לרשות המיסים. מסיבה לא ברורה, עד כה נמנעו באוצר – בניגוד לשנים קודמות – לפרסם את התחזית הרבעונית שהייתה מאפשרת להעריך בצורה מדויקת יותר את העמידה ביעדי הגביה.

מאחר והמודל שבנו באוצר מבוסס על מודל חיזוי שמייצר חלוקה לא אחידה של יעדי הגבייה לחודשים השונים, מדובר בהבדל משמעותי ביחס לשאלה האם קופת המדינה נמצאת בעודף גבייה או בחוסר דווקא.

מתחילת השנה הצליחה רשות המיסים לגבות סכום של כ-155.2 מיליארד שקלים, מתוך יעד שנתי של 307.2 מיליארד. מדובר בגידול נומינלי של כ-4.6% לעומת המחצית הראשונה של 2017, שהסתיימה כזכור בעודפי גביה חריגים במיוחד.

עם זאת, יש לציין כי הזינוק בגביה ב-2017 נרשם דווקא במחצית השנייה של השנה, עם השקת מבצע הגבייה מחברות ארנק. לעומת זאת בנתוני 2018 דווקא חודש יוני מסמל האטה בקצב הגבייה, עם 24 מיליארד שקלים בלבד- החודש החלש ביותר מתחילת השנה.

כשבוחנים את קצב הגבייה בחצי השנה הראשונה מדובר במיצוי של 50.5% מהיעד השנתי, דהינו עודף של כ-1.6 מיליארד שקל בחצי שנה. עם זאת, על פי התחזית של משרד האוצר מדובר בעודף של כ-100 מיליון שקלים בלבד במחצית הראשונה של 2018, הנובע מצפי שהמחצית הראשונה של השנה תהיה חזקה יותר מהשנייה.

בחינה של מצב הגבייה לפי סוג המס מעלה כי בעוד שההכנסות ממיסים ישירים, הנחשבים לפרוגרסיביים (מעודדים שוויון בחלוקת ההכנסות), עלו ב-3% לעומת השנה שעברה, אלו ממיסים עקיפים, הנחשבים לרגרסיבים (פוגעים בשכבות החלשות), עלו ב8% לעומת השנה שעברה.

שורת ההוצאות

מנתוני ההוצאות של משרדי הממשלה ניתן להוציא בשורה חיובית: בחצי השנה האחרונה הצליחו משרדי הממשלה להגיע למיצוי מרשים של  46.7% מתקציבם. קצב המיצוי הזה מעיד על כך שבמשרד האוצר מצליחים להיגמל, לאט לאט, מהנוהג הקלוקל לדחות הוצאות תקציביות לדצמבר. פריסה של ההוצאות של המשרדים לאורך השנה מעידה על ניהול נכון יותר של התקציב. עניין שגם מבקר המדינה העיר עליו בדו"ח שפרסם בשנה שעברה על התנהלות משרד האוצר.

עם זאת כדאי לציין שבהתפלגות לסוגי המשרדים, מערכת הביטחון ממשיכה לרשום את שיעור המיצוי הגבוה ביותר, עם 52.6%. המשרדים המנהליים והמשרדים החברתיים, לעומת זאת, הצליחו להוציא רק 45.6% ו-45.9% (בהתאמה), מתקציבן המקורי.

כשבוחנים את אחוז הביצוע של משרדי הממשלה לעומת התקציב על שינוייו (התקציב המקורי בתוספת השינויים שהוכנסו בו במהלך השנה) עולה תמונה פחות טובה – שהמשרדים המנהליים מיצו 41.5% מתקציבם, והמשרדים החברתיים 43.7% בלבד.

מצב הגרעון

עד כה צברה הממשלה גרעון של כ-8 מיליארד שקלים, כשהיעד השנתי עומד על 38.5 מיליארד שקלים.

בהשוואה להתפתחות הגרעון של השנה שעברה, נראה כי מדובר בהתפתחות גרעון נורמטיבית שתלך ותעמיק עד שתתקרב להשגת היעד של 2.9% בסוף השנה. זאת אלא אם יתרחשו אירועים חריגים כמו עודפי הגבייה שנרשמו ב-2017 ושינו את מתווה ההתפתחות של הגרעון במחצית השנייה של השנה שעברה.