נשיא המדינה ראובן ריבלין פנה אתמול (שלישי), באופן חריג, לחברי ועדת הכנסת שדנה בחוק הלאום, וביקש שיבחנו מחדש את הסעיף שיאפשר הקמה של יישובים על בסיס דת או לאום. "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו", כתב הנשיא במכתב שנשלח לחברי הוועדה.

ריבלין הוסיף כי "האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם? הנוסח העומד בפניכם לדיון, מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת".

אתמול הופץ הנוסח החדש של חוק הלאום לאחר שבוע של שיחות של השר יריב לוין עם סיעות הקואליציה. אמש שוחח ריבלין עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון לשכנעו לסגת מנוסח הסעיף. לדברי גורמים המעורים בשיחה, נתניהו אמר כי יבדוק את הנושא. בימים האחרונים לחץ ראש הממשלה על השותפות בקואליציה לאשר את חוק הלאום בשבוע הבא, לפני יציאת הכנסת אל פגרת הקיץ. ריבלין שלח את המכתב לקראת דיון שתערוך היום הוועדה המשותפת בנוסח המוצע של חוק הלאום, כדי להכינו לאישור בקריאה שנייה ושלישית.

נוסח הסעיף שעליו מתח הנשיא ביקורת קובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". גם היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לסעיף, ובחוות דעתו שהוצגה לוועדה נכתב כי הוא אינו חוקתי. במכתבו השווה ריבלין את חוק הלאום אל חוק ועדות הקבלה שאושר ב-2011, וכתב כי בניגוד אליו, הסעיף המוצע קובע שניתן לסרב לקבל מועמד לקהילה מכל טעם שהוא, לרבות מטעמי דת ולאום. "אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע", הוסיף.

גם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, הביע התנגדות לנוסח. בחוות דעת בפרסם היום, כתב ינון כי הוא "ממליץ לא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע", משום שהסעיף "חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת".

ינון המליץ לחברי הוועדה "לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב".

השר לוין אמר על סעיף ההתיישבות כי הוא "קובע באופן הברור ביותר שיש אפשרות לכל קבוצה שמעוניינת להתאגד ביחד, להקים יישוב. אני חושב שזאת זכות בסיסית של האנשים. הוא כמובן מבטל באופן מוחלט את אחת הפסיקות הכי שערורייתיות של בתי המשפט, והכוונה ל'פסק דין קעדאן'".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר (הליכוד), שיזם את הצעת החוק, דחה את דבריו של הנשיא. "טענתו של הנשיא שהחוק קורא לאפליית מיעוטים אינה נכונה" אמר, "המציאות בישראל לאורך עשרות שנים פשוט הפוכה: הוקמה בנגב עיר בדואית, הגדולה בעולם לצד יישובים נוספים… הצעת חוק הלאום שיזמתי, אומרת את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר: גם לרוב יש זכויות בישראל. אפילו ליהודים… החזון הציוני ייצא רק מחוזק כשהצעת החוק הלאום תהפוך לחוק יסוד בספר חוקי היסוד של מדינת ישראל, מבלי שהיא פוגעת בזכויות הפרט כהוא זה, שממילא מעוגנות ומוגנות היטב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

מלבד הסעיף המדובר, השינויים העיקריים שביצע השר לוין בנוסח החוק נוגעים לסעיף השפה הערבית: במקום "לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה", שונה הנוסח ל"הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק או על פיו".

סעיף התפוצות שונה אף הוא, וצומצם גאוגרפית לתפוצות בלבד, מתוך חשש של החרדים מהתערבות בענייני דת ומדינה בתוך ישראל. סעיף יסודות המשפט, שקיבע את מקומו של המשפט העברי, הוסר כליל.

גם מצד החרדים נמתחה ביקורת על החוק. ביטאון דגל התורה יתד נאמן ציטט את חבר ועדת הלאום ח"כ אורי מקלב, שאמר כי "גם לאחר השינויים שנעשו בחוק הלאום אנו לא מרוצים מהחוק ועדיף היה שלא היה בא לעולם". בעיתון דווח כי ח"כים מדגל התורה הכחישו את השמעות שלפיהן הושגה הסכמה בין יהדות התורה למפלגות הערביות סביב חוק הלאום.