ברוב של 42 תומכים מול 39 מתנגדים, אושר אתמול (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית התיקון השנוי במחלוקת לחוק החינוך המיוחד. בחודשים האחרונים התייצבה חזית רחבה של מתנגדים לתיקון – מארגוני ההורים לילדים על קשת המוגבלויות, דרך ארגוני המורים עד למומחים לחינוך – הטוענים שהחוק פוגע בכל מערך שילוב הילדים על קשת המוגבלויות בחינוך הרגיל ובפועל אינו מקדם אף מהלך משמעותי לקידום החינוך המשלב וממשיך לאשר את ההפרדה בין החינוך הרגיל למיוחד.
במסגרת התיקון שאושר הלילה, יבוטלו ועדות ההשמה הפועלות ברשויות המקומיות ואת מקומן יתפסו ועדות זכאות ואפיון, בראשות נציגים ממשרד החינוך, להן תהיה הסמכות לקבוע את זכאותו של ילד עם צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים. אחרי החלטת הוועדה, יבחרו הוריו את המסגרת החינוכית שבה ילמדו ילדיהם (למעט בחריגים מסוימים) – כיתות לימוד רגילות, בית ספר רגיל שיש בו כיתות לחינוך מיוחד או במוסדות חינוך מיוחד.
עוד נקבע בתיקון כי סל השירותים לתלמיד עם צרכים מיוחדים שנקבעה זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים, ייקבע לפי צרכיו ורמת תפקודו, בהתאם לקבוע בחוק ובכפוף למאפיינים המובנים של המסגרת החינוכית שבה ילמד.
גם ועדות השילוב הקיימות היום בבתי הספר יבוטלו, ויוחלפו בצוותים רב-מקצועיים שיקבעו את זכאותם של תלמידים בעלי מוגבלויות מסוימות לשירותי חינוך מיוחדים וכן יקבעו את סל השירותים ואת התכנית היחידנית של התלמידים המשולבים במוסד החינוך.
"במהלך 29 השנים מאז נחקק החוק צברו משרד החינוך והרשויות המקומיות ניסיון רב בהפעלת ועדות השמה וועדות ערר" נכתב בדברי ההסבר לתיקון, "לאור ניסיון זה התגבשה ההכרה כי יש לערוך רפורמה בהרכב ובדרכי פעולת ועדות ההשמה וועדות הערר לפי החוק, כדי לשפר את דרכי פעולתן".
עו"ד רויטל לן כהן, מנהיגת קואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אמר כי "זהו יום עצוב לתלמידים ולהורים במדינת ישראל. יום שבו הוכיחה כנסת ישראל בצורה ברורה, שהיא מייצגת רק את עצמה ולא את בוחריה. יום שבו שיקולים קואליציוניים הועדפו על פני טובתה של החוליה הכי חלשה בחברה: הילדים של כולנו. שיום שבו שכחו כי חובת הרוב בדמוקרטיה היא להגן על המיעוט ולא לרמוס אותו רק כי זה אפשרי".
עו"ד עדי עזוז, מנהלת אגף קידום זכויות בעמותת אלו"ט, הביעה גם היא צער על אישור התיקון, ואמרה כי מדובר ב"תעודת עניות למשרד החינוך שבחר להעביר חוק שאינו נותן תשובות לצורכי התלמידים והמשפחות המיוחדות בכלל, ולתלמידים עם אוטיזם בפרט".
לדבריה, "החוק יסליל בפועל את התלמידים לחינוך המיוחד, בו כבר היום אנו יודעים כי אין מספיק כיתות ומסגרות. שר החינוך נוהג להציב יעדים ברורים ומדדים בכל הקשור לרפורמות שיש לו רצון אמיתי לקדם, כגון מתמטיקה ואנגלית אך לצערנו, בכל הקשור לתלמידים עם צריכים מיוחדים השר בנט לא טרח להציב ולו יעד מדיד אחד לרפורמה בחינוך המיוחד וזה אומר הכל על תיקון החקיקה השערורייתי הזה".
בוקי קמחי, מנכלי"ת ארגון 'קשר- הבית של המשפחות המיוחדות' אמרה כי "המאבק לא תם. בשבועות האחרונים ניהלו ההורים בסיוע ארגון קשר ומטה המאבק נגד רפורמת 'סיר הלחץ' קמפיין מקצועי המבהיר את הכשלים בתיקון החוק והשפעתו הרת הגורל על ילדי ישראל. המשפחות המיוחדות הוכיחו פעם נוספת עוצמה ומנהיגות. אנחנו בעד תיקון לחוק חינוך מיוחד, אבל לא בדרך זאת, ומותנה בהכשרת כל צוותי החינוך במערכת החינוך הכוללני, ותקצוב שיאפשר שילוב אמיתי".
עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף, אחראית תחום חינוך של ארגון בזכות, אמרה כי "זהו יום עצוב ביותר לכל התלמידים בישראל. חברי הכנסת בחרו להתעלם מזעקה של עשרות אלפי אזרחים והצביעו בעד הפרדת תלמידים מהחברה רק מחמת מוגבלותם. הצעד הזה מחזיר אותנו שנים אחורה. למעשה, הצעת החוק מאלצת את ההורים לבחור מסגרת נפרדת של חינוך מיוחד והופכת את ה'שילוב' למוצר שנגיש לעשירים בלבד. בנוסף, עשרות אלפי ילדים עם לקות למידה והתנהגות מאתגרת נותרו עם הרבה פחות מענים במערכת החינוך הרגילה. הערב איפשרה הכנסת לקדם חוק עוקף בג"ץ שמדיר תלמידים עם מוגבלות ממערכת החינוך במקום לשלב אותם. בימים הקרובים נשקול את המשך צעדינו- לא נרפה עד שיהיה שוויון הזדמנויות אמיתי לתלמידים עם מוגבלויות".
מנגד, טען יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), שזכה לביקורת רבה מצד ארגוני ההורים והמומחים, בטענה שהוא מאשר תיקון חוק שאליו מתנגד השטח אבל זוכה לתמיכת משרד החינוך, כי "אני דוחה מכל וכל את הטענות שהחקיקה הזו יש בה כדי לפגוע בילדים המיוחדים, "ההפך הוא הנכון. ההצעה הזו מביאה סדר וטיפול פרטני וטוב יותר לילדים בעלי הצרכים המיוחדים. במקומות שבהם נעשה שילוב הוא לא הצליח. כל המורים יעברו הדרכה והשתלמויות לחינוך המיוחד, הכשרת עובדי הוראה תכיל פרק מיוחד לחינוך המיוחד. השפה הולכת להשתנות".
