ועדת החוץ והביטחון המליצה היום (רביעי) לכנסת להאריך בשנה נוספת את מצב החירום בישראל. "מצב החירום היה קבוע ב-48 השנים הראשונות, וכבר 22 שנים מאז שנקבע בחוק יסוד: הממשלה כי נדרש להאריכו כל שנה. כולנו נולדנו למעשה למצב החירום ועלינו האחריות להביא למצב ממלכתי ומכובד", אמר יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר (הליכוד).
כארבעה ימים אחרי קום המדינה, קיבלה מועצת המדינה הזמנית את פקודת סדרי השלטון והמשפט הכולל את סמכות להכריז על מצב חירום ובמטרה לענות על הצורך לתת לממשלה כלים להתמודד עם אתגריה של המדינה הצעירה והמותקפת. על אף שנסיבות מלחמת העצמאות מזמן השתנו ההכרזה המקורית על מצב חירום נשארה תקפה. בשנת 1996, באמצעות חוק יסוד הממשלה, הועברה הסמכות להכריז על מצב חירום לידיה של הכנסת ולידי הממשלה בזמן שיש צורך לקבל החלטה לפני שהכנסת תתכנס. מאז מדי שנה הכנסת מכריזה מחדש על מצב חירום על אף שזה אינו המצב. הסיבה כך נעוצה שבמשך עשרות שנים נחקקו חוקים ונקבעו צווים המותנים במצב החירום וביטולו משמעו ביטולם של החוקים והצווים.
אחרי מספר עתירות לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח בדרישה לביטול מצב החירום, החל משנת 2009 מנסה ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לפעול לביטול מצב החירום שקיים בישראל מאז הקמתה. באותה שנה תשעה חוקים ו-165 צווים היו מותנים במצב החירום. היום המצב משופר יותר וכי נותרו חמישה חוקים ו-21 צווים המותנים במצב החירום.
דיכטר ציין לטובה את מגמת הצמצום בחוקים ובתקנות הקשורים למצב החירום, אך אמר כי "ישנם צווים בנושאים שאפילו תלמיד מחונן לא היה מנחש שהם קשורים למצב החירום – תמרוקים, מעליות, דבש, אך אי אפשר לבטל את מצב החירום עד שלא תסתיים עבודת ההסדרה של אותם חוקים וצווים".
שרת המשפטים איילת שקד, העומדת בראש ועדת השרים לענייני חקיקה, שלבקשת דיכטר השתתפה בחלק הראשון של הדיון, הצטרפה לדבריו ואמרה כי "עדיף היה שהיינו יכולים להיפטר ממצב החירום מבחינה חוקית. למדינת ישראל יש אתגרים גדולים, ביטחוניים, ביחס לכל דמוקרטיה אחרת, אך קשה לומר שהיא נמצאת במצב חירום. אני שמחה לבשר שאחד מחמשת החוקים שעוד בתוקף יעלה כבר ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לחקיקה, וצפוי להיות מאושר במושב הכנסת הבא בקריאה שנייה ושלישית, ולכל משרדי הממשלה יש עוד עבודה לפתור גם את ארבעת האחרים".
היועץ משפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, אמר כי "כותרת הדיון חגיגית: '70 שנה להכרזה על מצב החירום', אבל אין דבר פחות חגיגי מזה. אם כשהוכרז מצב החירום לראשונה לפני 70 שנה המדינה באמת הייתה בסכנה קיומית, כיום אין מחלוקת שזה לא המצב. מאז שהוכרז מצב החירום נוספו עוד ועוד חוקים. זהו שיקול פסול מצד הכנסת להאריך את מצב החירום רק כדי לשמור בתוקף חקיקה שלרובה הגדול אין שום קשר לענייני ביטחון. לחלופין על הכנסת לקבוע אולטימטום לממשלה, שלאחריו לא יוארך מצב החירום".
במהלך הדיון הסבירו נציגי משרדי הממשלה מדוע טרם הוסדרה חקיקתו של כל צו במנותק ממצב החירום, וכיצד הם מתכוונים להמשיך ולקדם את הנושא. בסוף הדיון היה דיכטר חבר הוועדה היחיד שנכח באולם, הוא הדגיש כי הוועדה תתכנס שוב בחודש ינואר לקבל עדכון על קצב ההתקדמות. לדבריו, העובדה ש-2019 היא שנת בחירות, דבר אשר ישפיע על לוח הזמנים של הכנסת לקדם חקיקה, הדברים מקבלים חשיבות אף יותר. לבסוף החליטה הוועדה, פה אחד, של דיכטר, להמליץ לכנסת לשוב ולהכריז על מצב חירום עד לתאריך 16.07.19.
