דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
גרמניה

עליית הימין הקיצוני באירופה / ביהמ"ש בגרמניה הרשיע מעורבת ברצח עשרה בני אדם, רובם מהגרים

הרציחות התבצעו בשנים 2000-2007 בידי ארגון נאו-נאצי מחתרתי | משפחות הקורבנות מאשימות את הרשויות כי במשך שנים בדקו רק קשרים של הקורבנות לעולם הפשע | "לא טעויות של יחידים אלא גזענות ממסדית"

מפגינים אוחזים בשלטים עם תמונות הנרצחים מחוץ לבית המשפט במינכן לפני הקראת גזר הדין של חברי ארגון הטרור הנאו-נאצי. 11 ביולי 2018  (Tobias Hase/dpa via AP)
מפגינים אוחזים בשלטים עם תמונות הנרצחים מחוץ לבית המשפט במינכן לפני הקראת גזר הדין של חברי ארגון הטרור הנאו-נאצי. 11 ביולי 2018 (Tobias Hase/dpa via AP)

בית משפט בגרמניה הרשיע את הנאשמת המרכזית במשפט מסוקר של נאו-נאצים במינכן ברצח של עשרה בני-אדם, רובם מהגרים, שנורו למוות בין השנים 2000 ל-2007. מדובר בפרשייה שזיעזעה את גרמניה וגררה האשמות בדבר גזענות ממוסדת בכוחות הביטחון של המדינה.

השופטים גזרו על ביאטה צ'פה מאסר עולם בגין רצח, השתייכות לארגון טרור, חבלה ועבירות נוספות. ארבעה נוספים נמצאו אשמים בסיוע לארגון במגוון דרכים ונגזרו עליהם בין שנתיים וחצי לעשר שנות מאסר. השופט, מאנפרד גצל, אמר בפני אולם המשפט המלא מפה לפה כי לאשמה של צ'פה משקל כבד במיוחד, טענה שלפי הפרשנים אומרת כי היא תרצה לפחות 15 שנות מאסר.

צ'פה בת ה-43 לא הפגינה כל רגש כשהקריא השופט את גזר הדין שלה. מספר פעילי ימין קיצוני שנכחו במשפט כשאחד הנאשמים הנוספים, אנדרה אמינגר, קיבל גזר דין קל משציפו לו. צ'פה נעצרה ב-2011, זמן קצר לאחר ששניים משותפיה נמצאו מתים במה שהוגדר כרצח והתאבדות. יחד עם שותפיה הקימה את 'המחתרת הנאצית', קבוצה שדגלה באידיאולוגיה של עליונות לבנה על-ידי פגיעה במהגרים, בעיקר ממוצא טורקי. הקבוצה הצליחה להתחמק ממעצר במשך קרוב ל-14 שנים הודות לרשת של תומכים וטעויות חוזרות ונשנות של כוחות הביטחון.

שנאת המהגרים שאפיינה את הקבוצה מבחינה אידיאולוגית הייתה חזקה במיוחד במזרח גרמניה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, אז היו מרבית חברי התא בשנות העשרה המאוחרות שלהם או תחילת שנות ה-20. במהלך התקופה התרחשו תקיפות רבות של מהגרים ועלייה של מפלגות הימין הקיצוניות. מובילי תכניות נגד גזענות מצאו הקבלות רבות בין אותה תקופה לבין האלימות המופנית כלפי מבקשי מקלט בגרמניה בשנים האחרונות, שנים בהן הימין הקיצוני שוב מרים את ראשו.

המשפט של צ'פה נסוב בעיקר סביב השאלה האם היא שותפה לאשמת הרצח כמו שני שותפיה שנהרגו על אף שלא היו ראיות שקשרו אותה לזירות הרצח. עורכי דינה ניסו להציגה כתמימה שלא מילאה תפקיד פעיל ברציחות, ההתקפות בפצצות ושוד הבנקים שביצעו חבריה. צ'פה כמעט ולא דיברה במשפטה שנמשך על-פני חמש שנים וסירבה להשיב לשאלות עורכי הדין של משפחות הקורבנות . לקראת סוף המשפט הביעה חרטה והגדירה את עצמה כ"אשמה מבחינה מוסרית" אך הפצירה בבית המשפט שלא להרשיעה "על משהו שלא רציתי ולא עשיתי".

הארגון כבר הפך חלק מהתרבות הפופולרית בגרמניה והיווה השראה לספרים, סרט שזכה בגלובוס הזהב וסדרה של נטפליקס. ועדיין, אומרת ברברה ג'ון, נציבת תלונות משפחות הנרצחים, רבים בגרמניה לא מעוניינים לדעת את פרטי המקרה. "זה נכון גם לגבי מהגרים שרוצים להגן על עצמם מבחינה נפשית מהידיעה שהם חיים במדינה שלא יכולה להגן עליהם", מסרה.

לפני מתן גזר הדין אמרה ג'ון כי המשפט יסייע להעביר מסר לא רק לקבוצות הימין הקיצוני אלא גם לכוחות הביטחון במדינה שבמשך שנים כשלו בכך שלא שקלו מניע גזעני המזוהה עם הימין הקיצוני בעשרת מקרי הרצח ושתי ההתקפות בפצצות שאירעו ברחבי המדינה. במקום זה, התמקדה המשטרה בלחקור האם הקורבנות היו קשורים לפשע המאורגן – קו חקירה שמעולם לא היו ראיות שהצביעו לכיוונו.

משפחות הקורבנות כי ההאשמות והחשדות שהופנו כלפי יקיריהן ערערו את אמונן במערכת הצדק הגרמנית. "החקירה הלכה לכיוון הלא נכון לא בשל טעויות של יחידים אלא בשל גזענות ממסדית, אמר אלכסנדר הופמן, עו"ד המייצג את הנפגעים בפיצוץ מכונית תופת בעיר קלן ב-2004. הופמן הפציר בתובעים הפדרליים להמשיך לחקור את הרשת הנרחבת של תומכי ארגון הטרור שכיום מאמינים כי היא רחבה יותר מארבעת האנשים שעמדו למשפט עם צ'פה.

ברברה ג'ון טענה כי ישנם סימנים מעודדים לכך שהמשטרה וכוחות הביטחון מתחילים להקשיב לבני מיעוטים ולעשות מאמץ לגייס אותם ובכך לשים קץ לאשליה שנשתמרה זמן רב מדי כאילו גרמניה איננה ארץ של מהגרים. "שאלה אחת נותרה ללא מענה: האם אנו בגרמניה מעוניינים לדעת מדוע וכיצד התרחשו הרציחות? אם כן, משימת המשטרה וכוחות הביטחון לא הסתיימה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!