ראש הממשלה שלנו מסתובב בעולם כמו טווס גאה בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – בזמן שהוא מנסה לפורר את האחדות שלנו, מפלה אוכלוסיות שלמות ומסכן את אותה דמוקרטיה. משרד החוץ בראשותו מפיק סרטונים על זכויות להט"ב ועל כמה שאנחנו חיים בגן עדן, בזמן שמשרד הפנים מבטל רטרואקטיבית תעודות לידה של ילדים לזוגות נשים.
הם מצביעים נגדנו פעם אחר פעם, זוממים במחשכים איך להצר את צעדינו. אני רוצה להזכיר לליצמן פסוק מספר שמות, "כאשר יענוהו כן ירבה וכן יפרוץ" ואנחנו עוד נרבה ונפרוץ.
כלפי חוץ הם אומרים לנו 'אנחנו איתכם', אנחנו מבינים, אבל זה המשמעת הקואליציונית, אולי זה הזמן לפרק את הקואליציה האנטי להט"בית הזאת! כמה עוד נשתוק? כמה נבליג? מתי אנחנו? מתי?
שמי הוא תומו אני בן 35 ואני אל הורי. אני כאן כדי להלחם על הזכות הבסיסית שלנו להתקיים. אני כאן כדי להלחם על מאבק משותף. אני פה כדי להלחם בשבילכם ולדרוש מכם שתלחמו עבורי. כי המאבק שלנו הוא אחד, המאבק שלנו הוא על הזכות שלנו להתקיים! המאבק הזה הוא על מיסוד זוגיות, המאבק הוא על רישום הורים בתעודת הלידה, המאבק הוא על פונדקאות, המאבק הוא על שינוי סעיף המין בת.ז.
הם היו שמחים לפרק את המאבק שלנו למאבקים קטנים, ככה אנחנו מאבדים את העוצמה והכח שאנחנו מראים כאן. אנחנו חייבים להשאר מאוחדים במאבק הזה. יד ביד הומואים, לסביות, טרנס ובי. המאבק הזה הוא מאבק על הקיום הבסיסי שלנו, ואנחנו כאן סיימנו להבליג! אנחנו סיימנו לשתוק בזמן שרומסים את הזכויות שלנו ברגל גסה. המאבק שלנו הוא מתמשך ולא אמרנו את המילה האחרונה.
תודה רבה לכולכן שבאתם. אתם נותנים לנו את הכח להמשיך להלחם יחד.
תומו חן, הוא מיוזמי העצרת 'כמה לא אפשר לשמוע?!' שהתקיימה במוצאי שבת, 14 ביולי 2018
