לאחר ההפסקה בדיונים: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט, השיגו הסכמה על נוסחו החדש של סעיף ההתיישבות בחוק הלאום. נוסחו החדש של החוק הוגש לאחר שהדיון שהתקיים אתמול (ראשון) על חוק הלאום בו הכנסת החלה להצביע על חלק מ-250 ההסתייגויות שהוגשו נגד החוק, הופסק באמצע. לאחר דיון ראשוני על ההסתייגויות הראשונות, נקבע כי המשך הדיון על החוק יידחה עד למועד בו יוגש לוועדה נוסח מחודש של החוק.

על פי הנוסח המתוקן של החוק, סעיף 7ב' שעמד בלב המחלוקת ינוסח באופן הבא: ״המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה״. זאת בשונה מהנוסח הישן, בו נקבע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

מטעמו של בנט נמסר כי נוסח זה מוסכם על מפלגות הבית היהודי והליכוד וכי הנוסח המתוקן יובא לאישור הוועדה המשותפת לענייני חוק הלאום היום (שני), לפני ההצבעה על חוק הלאום במליאת הכנסת.

זוהי אינה הפעם הראשונה בה סעיפים בחוק הלאום משתנים ומתרככים בעקבות ביקורת ציבורית. כשרק הוגש, כלל החוק את סעיף "יסודות המשפט", שקבע כי במקרה בו יזהה בית המשפט סוגיה משפטית לה אין תשובה בחקיקה הקיימת, יכריע בה "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל ולאור המשפט העברי". לאחר ביקורת של משפטנים רבים על סעיף זה, ירדו המילים "המשפט העברי" מהסעיף, ובהמשך, בוטל הסעיף כולו.

גם לאחר פרסום הנוסח החדש, התקבלו התנגדויות מחברי האופוזיציה. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) חברת ועדת חוקה והוועדה המיוחדת לחוק הלאום, מסרה כי "זהו חוק שמהותו לפלג, לשסע ולהדיר. שום נוסח, כזה או אחר של סעיף 7, לא יכסה את ערוותה של הממשלה המפנה עורף למגילת העצמאות ומסרבת להכיר בערכי הדמוקרטיה והשיוויון בחוק הלאום".

יו״ר מרצ, ח״כ תמר זנדברג הגיבה להסכמות ומסרה כי "חוק היסוד שהתקדם היום עוד צעד הוא לא חוק יסוד הלאום אלא חוק יסוד הגזענות. חוק שנולד בחטא והתקדם בכיפופי ידיים בין הגורמים הקיצוניים והלאומנים שבקואליציה. במקום להיות חוק יסוד אמיתי שמייצר הסכמות רחבות בין כל הקהילות והאוכלוסיות במדינה, הביאו לנו חוק מפלג, מסכסך וגזעני שמייצג את הפשרות שבין ביבי לבנט במקום בתוך כלל החברה הישראלית״.

לאחר שינוי שני סעיפים אלו, הסעיף המרכזי שנותר שנוי במחלוקת בחוק הוא סעיף השפה. לפיו, עברית היא שפת המדינה, ולשפה הערבית קיים רק "מעמד מיוחד במדינה". גם סעיף זה עבר מספר שינויים במהלך הדיונים על החוק, וזכה לביקורת על הפגיעה במעמדה הקיים של השפה הערבית.

במהלך הדיונים הארוכים שהתקיימו בחודשים האחרונים על חוק הלאום, מספר סעיפים בו זכו לביקורת נרחבת במיוחד. סעיף אחד כזה הוא כאמור, סעיף 7ב' העוסק באישור הקמת ישובים מופרדים. בסעיף זה נקבע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

אתמול פורסם כי נתניהו נוטה לרכך סעיף זה, צעד אשר זכה לביקורת הן מימין והן משמאל. ח"כ בצלאל סמוטריץ' הגיב על כך ואמר כי "מי שלא יודע להגן על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית באופן מעשי שיחזיר את המפתחות וילך הביתה. הניסיונות של נתניהו ומנדנבליט לסרס את חוק יסוד הלאום ולרוקן אותו מתוכן מעשי הן התקפלות אחת יותר מידי. הציונות התבססה מאז ומעולם על הקמת התיישבות יהודית בכל מרחבי ארץ ישראל מתוך הכרה בעובדת היסוד ולפיה במקום בו עוברת המחרשה עובר הביטחון ועוברת הריבונות. חוק יסוד הלאום נועד לתקן את העיוות שיצר בג"ץ בעזרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והפך את הציונות לשטח המת של המדינה והמדיניות. מי שלא מסוגל בשנת 2018 להוציא מפיו את המילים יהוד הנגב והגליל איבד את זה."

גם תנועת רגבים הימנית קראה היום לעצור את חקיקת חוק הלאום ואמרה כי "לאור התכנית של ראש הממשלה נתניהו למסמס את סעיף ההתיישבות בחוק הלאום, המאפשר הקמת התיישבות יהודית בכל רחבי הארץ, אומרים בתנועת רגבים כי אין טעם בחקיקה, וכי הניסיון לשווק את חוק הלאום עם הנוסח החלופי כהישג הוא לא יותר מאשר ספין. אם ראש הממשלה נתניהו לא מסוגל ללכת בעקבותיו של דוד בן גוריון ומנחם בגין, שהצהירו ופעלו למען ייהוד הנגב וייהוד הגליל, מוטב לא לחוקק כלל את חוק הלאום כאשר הוא מעוקר מתוכן".

ח"כ זוהיר בהלול אמר על הפשרה המסתמנת סביב סעיף 7ב' כי "אין פשרה שתמחק את הקלון שבא עם חוק הלאום. חוק הלאום נולד בחטא במטרה אחת – לפלג את החברה הישראלית. נתניהו הולך כשבוי אחר החזון המשיחי של הבית היהודי, ומבקש להסיט את השיח מכשלונותיו הביטחוניים והחקירות הבלתי פוסקות. גם הפשרה לכאורה סביב סעיף 7ב' עדיין משאירה אותנו עם חוק שמבקש לייצר חברה מבודלת וגזענית, לא רק כלפי הציבור הערבי אלא כלפי כל מי ששונה. חוק שמבקש בצעד חסר תקדים למחוק את השפה הערבית מהמרחב הציבורי ולמצב את ישראל כמדינה לאומנית יותר ודמוקרטית פחות."

במהלך הדיונים, הודיע יו"ר הוועדה הדנה בחוק, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), כי במהלך היום יובא נוסח מעודכן של החוק. עם זאת, לאחר שעות ספורות הוכרז כי נוסח זה לא יובא היום, וכי הדיונים על החוק ידחו עד שיוצג נוסח זה. זאת, ללא התחייבות לזמן ספציפי בו נוסח זה יוגש.

האגודה לזכויות האזרח מסרה כי "חוק הלאום מסמן לכל מי שאינו יהודי שהוא אזרח סוג ב'". לדברי הארגון, "החוק מעביר מסר שמדינת ישראל שייכת ליהודים בלבד, מדיר את זכויות המיעוט הערבי ועלול להוביל לפגיעה ממוסדת ורחבת היקף בקבוצות רבות באוכלוסייה. חוק הלאום מסמן לכל מי שאינו יהודי שהוא אזרח סוג ב' במדינת ישראל. המסר הכללי שעולה מהחוק הוא שהמדינה שייכת ליהודים בלבד, וכמעט אין בו התייחסות למיעוטים בכלל ולזכויותיהם, הקולקטיביות או הפרטניות, לרבות המיעוט הערבי. החוק אף עלול להוביל לפגיעה ממוסדת של קבוצות שונות בחברה הישראלית. האגודה לזכויות האזרח קוראת לציבור להביע מחאה כנגד החוק, ולכל חברי הכנסת שהדמוקרטיה חשובה להם להתנגד לו בהצבעה במליאה".

במכתב חריף אותו שלח הנשיא ריבלין לפני כשבוע לוועדה הדנה בחוק הלאום, התייחס הנשיא לסעיף זה, וכתב: "האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם? הנוסח העומד בפניכם לדיון, מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת".

במוצאי השבת, התקיימה בת"א הפגנה נגד חוק הלאום – בה השתתפו כ-7,000 מפגינים ומפגינות. ההפגנה התקיימה תחת הכותרת "צעדת החירום: זה הבית של כולנו – עוצרים את חוק הלאום". בהודעה משותפת שפרסמו מארגני המחאה נכתב כי "חוק הלאום הוא חוק שיהפוך את הגזענות, האפליה, ההשפלה וההפרדה לחלק בלתי נפרד מחיינו. יותר מזה – הגזענות והאפליה הופכים רצויים ומרכזיים במדינת ישראל. חוק הלאום הוא החוק שיביא את ההדרה והפגיעה במיעוטים לשיאים מפחידים שעוד לא ראינו כמותם. האמירה שלנו היא ברורה: כל האזרחים, כולם – שווים".