הוועדה המשותפת הצביעה אמש (שני) על כ-200 בקשות לדיון מחדש על סעיפי חוק הלאום למעט על סעיף 4 – סעיף השפה וסעיף 7 החדש, הנוגע לעידוד התיישבות יהודית, ופתוח להגשת הסתייגויות. ההצבעות על החוק יימשכו גם מחר בבוקר.
היו"ר, חבר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד), פתח את ההצבעות בהתייחסו לסעיף השפה וציטט מדברי ז'בוטינסקי: "כשמעמידים את תביעת הערבים לעומת תביעת היהודים להינצל כאילו משווים את תביעתו של בעל תיאבון לגווע ברעב". אוחנה הוסיף עוד כי "האבות המייסדים של ישראל באו לכונן את המדינה היחידה שלא הייתה לעם היהודי, המדינה היהודית. אילו הערבים היו כותבים את זה הם היו קובעים שתי שפות רשמיות?".
חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה) התנגד לדברים ואמר כי "הסבים שלי עלו לפני 130 שנה לארץ ודווקא עברית, שלא הייתה שפת הקודש הייתה לצנינים בעיניהם. סבי וסבתי דיברו ערבית שוטפת והם לא ראו סתירה בין יישוב ארץ ישראל ומסירת הנפש עבורה לבין השפה הערבית. הם חיו דלת ליד דלת בשלום וללא שפיכות דמים וזו השאיפה שלנו. הם לא ראו צורך להדגיש את עליונותנו דרך השפה. לא על זה צריכה להתבסס המדינה אלא על ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל".
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) הביע הסתייגות וביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". אתמול הצביעה הוועדה על הסתייגותו אך בשל טענות להצבעה לא תקינה נערכה הצבעה חוזרת. הוועדה אישרה את הסתייגותו של סמוטריץ' והמילה "דתית" תיכלל בסעיף עקרונות היסוד.
הוועדה המשותפת לעניין חוק הלאום סיימה לדון בנוסח החדש של החוק. ח"כ אוחנה הודיע כי יאפשר הגשת הסתייגויות לסעיף 7 החדש עד 18:00 והודיע כי ב-12:45 תתקיים הצבעה על כל הבקשות לדיון מחדש (רביזיות).
הוועדה המשותפת דחתה את ההסתייגויות שהוגשו לסעיפים 5 (קיבוץ גלויות) ו-6 (הקשר עם העם היהודי) אך אישרה הסתייגות שהגישה במקור סיעת מרצ ואליה הצטרף ח"כ סמוטריץ', למרות שסיעת מרצ משכה הסתייגותה. ההסתייגות שאושרה היא לסעיף 6 של הקשר עם העם היהודי לפיה במקום "התרבותית ההיסטורית והדתית" יבוא "התרבותית וההיסטורית" בסעיף 6ג הקובע כי "המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות". היועמ"ש לוועדה עו"ד גור בליי הודיע כי ההצבעה לא תקינה עד שתיבדק מחדש.
מוקדם יותר הופסק הדיון להתייעצות סיעתית לאחר שיהדות התורה וש"ס הודיעו כי הם דורשים לשנות את סעיף ימי המנוחה והשבתון אחרת ישקלו הצבעתם על החוק. משנה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לוועדה השיבו על הטענות בנוגע לימי המנוחה כי נוצרת דיס-הרמוניה אך לא ניתן לתקן בשליפה; חילופי דברים קשים סביב פרשנות המשנה ליועמ"ש על הנוסח החדש.
המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד רז נזרי: "יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם אבל אין עוד מדינה שהיא גם דמוקרטית וגם יהודית. על המתח הזה של הייחודיות נמצא כל הדיון הזה וכל תפקידנו כמשפטנים. אתם הרשות המכוננת ובכובע זה אתם מחוקקים את חוק היסוד הזה ואנחנו כיועמ"שים אומרים 'סטופ' על סעיף דרמטי שיוצר אפליה. סעיף 1 לחוק מדבר על הזכות להגדרה עצמית לעם היהודי. כשטענתם ש'התיישבות יהודית' משמעה אין ערבים זה אינו נכון. יש הבחנה בין זכויות קולקטיב לאומיות לבין זכויות פרט. זכויות לאומיות יש במדינה הזו ליהודים והיא זכות ייחודית רק לעם היהודי בארץ ישראל".
"לעומת זאת, בפן של זכויות פרט אין ואסור שיהיה הבדל. חייב להיות שוויון" הוסיף, "זה גוזר את ההתנגדות התקיפה ל7ב בנוסחו הקודם שאמר שאין שוויון ברמת הפרט כי יכול היה להיות יישוב יהודי שערבי לא יכול להיכנס אליו. גם בנוסח החדש יש מורכבויות. אין לי מדומטר מדויק וזו לא פיזיקה, זה פר מקרה. בשונה מהסעיפים הקודמים הנוסח הנוכחי לא מאפשר את מה שסמוטריץ' רצה אך הוא גם לא מאשש את חששות האופוזיציה. יש פה הצהרה של התיישבות יהודית כערך לאומי. זו הצהרה דומה למה שאמר השופט ברק על ההתיישבות היהודית ויחד עם זאת זה לא מאפשר לצורך העניין להגיד שיהודי שיעבור לצפון יקבל תמריץ וערבי שיעשה זאת לא יקבל. זה לא יאפשר שרק יהודי יוכל לגור באותה התיישבות יהודית אך זה כן נותן משמעות שלהתיישבות יהודית יש ערך. לו אני מחוקק הייתי מכניס את זכות השוויון אך אנחנו חייבים לפרש את הדברים שכן קיימים לפי זכות השוויון".
בהתייחסו להסתייגות של חבר הכנסת עודד פורר שביקש להוסיף את עידוד ההתיישבות היהודית ב"ארץ ישראל" אמר נזרי כי "אנחנו מתנגדים להוספת 'בארץ ישראל' בין השאר בגלל ההשלכות הבינלאומיות שיש לכך שהובאו בפני הדרג המדיני".
ח"כ סמוטריץ' התפרץ לדבריו: "מה נפקא מינה? זה אומר כלום ושום דבר. לפרשנות שלו אין שום משמעות. אני המחוקק. הוא לא פרשן מוסמך, הוא כלום. זה לא מה שהקואליציה התכוונה". לאחר שחברי ועדה דרשו את התנצלותו על "הכלום" התנצל מעומק ליבו והמשנה נזרי קיבל התנצלותו.
חבר הכנסת יואב בן צור (ש"ס) אמר כי "בסעיף 10 על מועדי במנוחה נוסיף ל'שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה' כי "בהם תוקנה זכות ל'יום ימי מנוחה'", ואמר כי "אם לא תאושר תוספת זו נשקול את הצבעתנו".
ח"כ מקלב: "צר לי שלאחר דיונים רבים היום התברר לנו שקיבלנו הרבה סעיפים פוגעניים לאוכלוסיות שונות. לכל המציעים בסוף החוק יטפח על פניכם. אחד הסעיפים הללו הוא 4 ב' וא' הפוגעים בשפה הערבית. זה ניסוח מיותר ולא היה צריך לקבלו. בנוסף, ברגע שהפכתם את הסעיף שהשפה הערבית תהיה בחוק או על פיו, הפירוש הוא שזה פוגע בסעיף 10 שחייב להיות מנוסח אותו דבר, כלומר שאפשר יהיה לפגוע בחקיקת עזר. מעבר לכך, אם הזכות למי שאינם יהודים לקיים ימי מנוחה, הזכות צריכה להיות גם למי שהוא יהודי. אם זה לא יתוקן לא נוכל להצביע"
הוועדה התכנסה הבוקר (שני) לדיון על סעיף 7 החדש (סעיף "שימור המורשת") ולהצבעה על ההסתייגויות לסעיפים 5 ו-6 (סעיפי "קיבוץ גלויות" ו"הקשר עם העם היהודי"). חוק הלאום הובא להצבעה אתמול, אך בשל מחלוקות בקואליציה לא הצביעו חברי הוועדה המשותפת לחוק הלאום על הסעיפים מעוררי המחלוקת בחוק.
בסיום הדיון צפויה הוועדה לאשר את הנוסח הכולל לקראת אישורו בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. מאחר ומליאת הכנסת מתכנסת היום בפעם האחרונה לפני היציאה לפגרת הקיץ, הקואליציה נחושה לקדם את החוק כבר במושב זה.
כבר בפתח הדיון הטיחו חברי הכנסת מהאופוזיציה ביקורת קשה נגד הנוסח החדש שגובש בעניין הסעיף. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי כל החוק הזה הוא "גלולת רעל". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף כי הממשלה יוצרת "מהומה בחברה הישראלית. אתם משסעים אותה והפלגנות הזו תעלה לנו ביוקר".
עימות נרשם גם בין ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) לח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שהיו חברים לסיעה ב"קדימה" כשהחוק עלה לראשונה בשנת 2011. "אתה היית סוס טרויאני שקיים קשר עם נתניהו וחוק הלאום היה המטרה שלך להגיע מקדימה לליכוד", אמר ח"כ חסון. "זה היה כרטיס הכניסה שלך לליכוד, וכמו שאני רואה – הליכוד לא קיבל אותך בכזו אהבה למרות החוק שהבאת לו.
"ח"כ דיכטר מתרגש כל הזמן לספר שאני חתמתי איתו על החוק מ-2011,"הטיח חסון בדיכטר, "אבל מה שהוא לא מספר זה שברגע שהצעת החוק הזו עלתה והוצגה בפני סיעת קדימה, ח"כ ליבני, שמביעה כנראה יכולות מנהיגות יותר גבוהות מראש הממשלה שלנו, פשוט הטילה וטו על החוק הזה".
דיכטר לא נשאר חייב: "אני חייב לומר לך, יואל, שלא זכרתי שאתה היית מהתומכים בחוק. מה שכן זכרתי זה שהייתה בקשה לתיקון כמה דברים; תוקנו הדברים – אבל מאז הוא לא עלה על ידי המנהיגה ציפי לבני. לא בגלל שיש מנהיגות, הוא לא עלה אלא בגלל פיק הברכיים. הרי היו 40 חברי כנסת שתמכו. הזיקית מקנאת בך על כמות הצבעים שאתה יודע להחליף".
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר כי "כל מי שחי במדינה שלנו יודע שהשילוב של חרדים ואינם חרדים בבניין משותף יכול להיות טוב ויכול להיות רע – יש מקומות שזה לא הוכיח את עצמו. לכן יש בציבור החרדי יש מי שחושב שראוי שהם יקימו שכונות לעצמם. אני חושב שהסעיף (7ב) כפי שהיה בנוסח המקורי היה יכול היה לאפשר לציבור הדתי להקים קהילות משלהם, לדעתי היה צריך להביא לביטוי את האפשרות לאנשים להקים קהילה משל עצמם, היה ראוי להשאיר את הנוסח הקודם".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) התייחסה להצבעה על ההסתייגות של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) אתמול: "חציתם קו אדום בהתנהלות ההצבעות בוועדה. טוב שיש וידאו, כי חס וחלילה לסמוך על עדויותיהם של חברי הכנסת מהאופוזיציה. אתם לא רק מגחכים אותנו, אתם מבטלים אותנו, מוחקים אותנו, וככה הידרדרו דמוקרטיות בעולם. ככה בדיוק".
רוזין פנתה לח"כ אוחנה: "בזכות מרצ יש לך מדינה חזקה. הדה-לגיטימציה שאתם עושים למדינה זה מה שפוגע בנו. אתה לפאתט, הפוסט שהעלית הוא פאתטי לחלוטין, אבל כנראה לא היית מספיק באופוזיציה כדי לנהל בצורה הוגנת הצבעות. תדאגו שלפחות למראית עין ההתנהגות שלכם תהיה דמוקרטית".
במהלך הדיון קרא ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) לחברי הכנסת החרדים: "אני מבקש שלא תצטרפו להצבעה הזו, אלא תצביעו איתנו נגד ביטול סעיף השפה הערבית".
על פי ההסכמות שגובשו אתמול, סעיף 7ב' שעמד בלב המחלוקת ינוסח באופן הבא: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". זאת בשונה מהנוסח הישן, בו נקבע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".
מטעמו של שר החינוך נפתלי בנט נמסר כי נוסח זה מוסכם על מפלגות הבית היהודי והליכוד וכי הנוסח המתוקן יובא לאישור הוועדה המשותפת לענייני חוק הלאום היום (שני), לפני ההצבעה על חוק הלאום במליאת הכנסת.
זוהי אינה הפעם הראשונה בה סעיפים בחוק הלאום משתנים ומתרככים בעקבות ביקורת ציבורית. כשרק הוגש, כלל החוק את סעיף "יסודות המשפט", שקבע כי במקרה בו יזהה בית המשפט סוגיה משפטית לה אין תשובה בחקיקה הקיימת, יכריע בה "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל ולאור המשפט העברי". לאחר ביקורת של משפטנים רבים על סעיף זה, ירדו המילים "המשפט העברי" מהסעיף, ובהמשך, בוטל הסעיף כולו.
