ועדת העבודה והרווחה של הכנסת התכנסה שלשום (שני) לאשר את העסקתם של 1,500 עובדי הנציגויות הישראליות בחו"ל (עמ"י) כעובדי מדינה החתומים לתקופה קצובה, ואת העסקתן של כ-600 העוזרות המשפטיות לשופטים כעובדות מדינה בחוזים שאינם מוגבלים בזמן. עוד נקבע כי לצורך זירוז ההליכים, יאציל נציב שירות המדינה מסמכויותיו למשרד החוץ ולבתי המשפט, ואלה יסדירו את התעסוקה ישירות מול העובדים בנציגויות בחו"ל ובבתי המשפט, בהתאמה.

פיטורי 500 עוזרות משפטיות נמנעו בצו בית משפט (צילום ארכיון: יוסי זמיר / פלאש 90).

מנכ"ל אגף כלכלה בהסתדרות, שי בירן, מחה על סירובו של משרד האוצר לחתום הסכם קיבוצי מול עובדי הנציגויות, ודרש כי ההסכם יחול רטרואקטיבית מחודש ינואר 2018 ואילו נציגת אגף השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, טלי אוברמן, הודיעה כי המשרד אינו מסכים לכך. חברת הכנסת מיכל בירן, שהיא גם אחותו של שי, טענה כי אין לקצוב בזמן את החוזים של עובדי הנציגויות. "הם עובדי מדינה לכל דבר ועושים עבודה חשובה", אמרה. אולם שי הסביר כי במקרה זה לשני הצדדים יש אינטרס לקצוב את הכהונה בזמן. "זו עבודה זמנית והעובדים לא מתכוונים להזדקן בה", הסביר.

מיכל בירן בהפגנה נגד רפורמה בבריאות הנפש – יולי 2015. צילום: הדס פרוש / פלאש 90.

"מה שנקבע בתקנות זה שאין יותר העסקה קצובה לעוזרים משפטיים, שזה היה המאבק המרכזי שלנו לאורך שנים ארוכות", אמרה ל'דבר ראשון' שרית טוביס, יו"ר הוועד הארצי של העוזרות והעוזרים המשפטיים. "בימים אלה אנחנו שוקדים גם על טיוטת הסכם קיבוצי בשאיפה לחתום עליה בהקדם. התקנות הללו מאפשרות להחתים את העוזרים המשפטיים על חוזה מיוחד שהצדדים יסכימו עליו ויפנה להסכם הקיבוצי. יצרנו פה דבר חדש לחלוטין בשירות המדינה, שמחד אין לו קביעות – אך מנגד יש מחוייבות מוגברת של המערכת כלפי העוזר המשפטי ויש לו הסכם קיבוצי".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הפגנת עמ"י בניו יורק (צילום: קונסוליית ישראל ניו יורק).

העוזרות המשפטיות הינן עורכות דין מוסמכות המסייעות לשופטים. מאבקן על זכות ההתאגדות, הזכות לחתימת הסכם קיבוצי וכאמור – כנגד קציבת משך עבודתן לשש שנים בלבד נמשך מזה כעשור, ולווה גם בשורה ארוכה של מאבקים ארגוניים ומשפטיים. במאי 2017 הורה בג"צ למדינה לנהל מול ועד העובדים הארצי וההסתדרות מו"מ גם על נושא אופן סיום העסקתן של העוזרות המשפטיות. בעוד שבוועד ובאיגוד המשפטנים התנגדו נחרצות לפיטורין השרירותיים ולהעסקה הקצובה בזמן – הסכימו באופן תקדימי ליצירת מודל של הסכם קיבוצי בלא קביעות, זאת בשל ייחודיות התפקיד. מנגד – תבעו כאמור יצירת מנגנון סיום העסקה "שקוף והוגן" מול הנהלת בתי המשפט.