המערכות האחרונות שחווינו, לצד תרחישי עימותים אפשריים בעתיד ואף תרחיש רעידת אדמה משמעותית, מצביעים על מרכזיותו של האיום על העורף הישראלי, המחייב מענה הולם. בשנים האחרונות מתקיימת פעילות משמעותית בצה"ל ובקרב גורמי הביטחון וההצלה השונים לשיפור המוכנות לחירום. יחד עם זאת, מאחר ומדובר באיום משמעותי, ניתן וצריך לפעול להרחבת המענה ככל שניתן.

אף שלאחר מלחמת לבנון השניה בוצעו פעולות רבות לשיפור החוסן הלאומי תוך שיתוף הרשויות המקומיות, תנועות נוער, וארגונים נוספים, הרי שברמה הארצית והמקומית, נדרש סדר כוחות משמעותי, רחב בהרבה מזה הקיים כיום ובעיקר, כזה שניתן להפעילו בחרום באופן מאורגן ושיטתי. כוחות חילוץ והצלה לאתרי הרס, כוחות סיוע לחלוקת מזון וטיפול בנפגעים וכוחות שיטור למניעת הרס וביזה. אלו ורבים אחרים, יהוו כלי משמעותי ביכולתו של העורף לתפקד במצב של מלחמה.

משמר לאומי – על בסיס השירות הלאומי

אין המקום כאן לפתוח מחדש את מיקומו של פיקוד העורף בצה"ל, לעניין זה יתרונות וחסרונות וניתן להקדיש לו דיון נפרד. יחד עם זאת, נכון יהיה לבחון דרכים ארגוניות לשפר משמעותית את המענה בחרום מחד גיסא, ולמצות את פוטנציאל כוח האדם מאידך גיסא. אחד הרעיונות בהקשר הארגוני נוגע להקמת 'משמר לאומי'. גוף זה יוכל להיות חלק מפיקוד העורף או גוף אזרחי נפרד, שירכז את כלל בניית היכולות ופעילות כלל כוחות ההצלה והחרום. אין הכוונה לשנות את מבנה הארגונים הקיימים ואופן פעילותם, אלא ליצור מערך שיודע לפעול במשותף בחרום, תוך מיצוי כלל היכולות ובסנכרון מלא. מערך שכזה, ידרש להתבסס על הארגונים הקיימים, עליהם יתווספו אנשי השרות הלאומי/אזרחי והמתנדבים. בדומה למתכונת הנהוגה בצה"ל, מערך סדיר ולצידו מערך מילואים נרחב שיודע להתגייס בחרום ולעבות את השורות.

אם נתעלה מעבר לוויכוח הפוליטי על חוק הגיוס ונפעל ליישום אמיתי של שרות לאומי/אזרחי לכל, הרי שבאחת יפתח מאגר כוח אדם עצום. מאגר שכזה, צריך שיהיה מתועל באופן מתוכנן, כך שניתן יהיה לשבץ אנשים בהתאם למקום מגוריהם, לאוכלוסייה אליה הם משתייכים וליכולותיהם. לדוגמא, מתנדבים לתחנת כיבוי אש באום אל פאחם, מגן דוד אדום בנצרת, מטפלים לקשישים בבני ברק וזק"א בירושלים. בתכנון נכון, ניתן למצוא מגוון רחב של אפשרויות לשיבוץ בהתאמה לכל מגזר ולכל אזור בארץ.

פתיחת השורות בתחומים אלו ונוספים, תאפשר רתימת כלל המגזרים והאוכלוסיות, איש כפי יכולתו. אלו שיוכשרו לתפקידים השונים ויסיימו את שרותם, יוכלו להיות משובצים לסיוע בשעת חרום בתחומים בהם הוכשרו ובהתאם למקומות מגוריהם. צריך יהיה להחיל עליהם את עקרונות חוק המילואים, הן בהיבטי הכשרה, שמירת כשירות וקריאה בחרום והן בהיבטי תגמול.

העתודה: מילואים ומכינות

בהקשר למיצוי כוח האדם בחרום, לצד בני השרות הלאומי, ניתן להוסיף שני מקורות כוח אדם איכותיים ביותר. המקור הראשון הנו נוער הנמצא בדחיית שרות לצה"ל, במכינות קדם צבאיות או בשנת שרות. נכון להיום מדובר על אלפי בני נוער בשנה, רובם נמצאים במסגרות מאורגנות עם סגל הדרכה מנוסה. ניתן לגבש תכנית במסגרתה יחוילו בני נוער אלה במצב חרום ויופנו לתמיכה במגוון משימות שיקבעו מראש, הן ישירות בצה"ל והן במסגרת ה'משמר הלאומי' המוצע.

מן העבר השני, עשרות אלפי אנשי מילואים מיומנים שרבים מהם שוחררו משרות במסגרת ארגון מערך המילואים בתר"ש גדעון. מאומנים ובעלי מוטיבציה, יוכלו אנשי מילואים אלה להוות גרעין מצוין לפעולה במסגרת המשמר הלאומי בחרום. צה"ל הסב בעבר מספר גדודים לוחמים לפיקוד העורף וצבר נסיון חיובי בתחום.

מיצוי כוח האדם בישראל במסגרתו של 'משמר לאומי', יאפשר לשפר משמעותית את המענה של ישראל למגוון תרחישי חרום. באם נשכיל לתכנן ולהוציא לפועל את המהלך המדובר, הרי שנייצר מוכנות ברמה משופרת מול מגוון האיומים על העורף במדינת ישראל.


ד"ר אל"ם (מיל.) גבי סיבוני הנו ראש תכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי

אל"ם (מיל.) ארז וינר הנו הפרשן הצבאי של ערוץ 20