בתום דיון ממושך ולאחר דחיית כל ההסתייגויות, מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק הלאום, ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים ושני נמנעים. בתום ההצבעה, קרעו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת את הצעת החוק לגזרים תוך שהם צועקים "אפרטהייד", זאת בזמן שחברי כנסת מהקואליציה מחאו כפיים.

מליאת הכנסת ההצבעה על חוק הלאום, 18 ביולי 2018 (הדס פרושפלאש90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על אישור החוק ואמר כי "זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ובתולדות מדינת ישראל. 122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו, קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו, ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שמכבדת את זכויות הפרט של כל אזרחיה. ובמזרח התיכון רק ישראל מכבדת את הזכויות האלו. כשאני מדבר בעולם, אני חוזר ואומר שזוהי המדינה שלנו, מדינת היהודים. בשנים האחרונות יש מי שמנסה לערער על כך. ובכך לערער את יסודות קיומנו. לכן חוקקנו היום בחוק שזהו ההמנון שלנו, זוהי השפה שלנו, וזוהו הדגל שלנו. תחי מדינת ישראל".

יו"ר האופוזיציה היוצא, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), אמר כי "מבחינתי קצת עצוב שהנאום האחרון שאשא יהיה על רקע כזה. השאלה אם החוק ירע או יוסיף לישראל, את זה ההיסטוריה תשפוט. אני מאוד מקווה שלא נמצא שהאיזון העדין בין יהודית לדמוקרטית נפגע".

יוזם החוק, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), אמר כי "מאז שהתחלתי לקדם את החוק, נאמר לי שהוא מובן מאליו אבל אי אפשר היה להחמיץ את הדברים של הרשימה המשותפת 'אנחנו ננצח – היינו לפניכם ונהיה כאן אחריכם'. החוק הזה הוא התשובה החדה למי שחושב כך. כל שתוכלו לעשות זה להיות כשוויון מיעוטים ולא כשוויון לאומי. שום מיעוט לא יוכל להכריז ולשנות את סמלי המדינה. חוק היסוד הזה לא פוגע בשפה הערבית ולא פוגע בשום מיעוט – זה פייק ניוז. ישראל איננה מדינה דו לשונית ולא הייתה כן. ישראל מדינת הלאום של העם היודי ומבטיח את הרוב בלי לפגוע במיעוט – נוספה היום בחוק מחויבות לעשות למען האזרחות גם אם אינם יהודים".

ח"כ אבי דיכטר במהלך ההצבעה על חוק הלאום, 18 ביולי 2018 (הדס פרושפלאש90)

מנגד, טען ח"כ ח"כ סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת) כי "אנחנו , תושבי הארץ הערבים, נמשיך להילחם בכל החוקים הגזענים מבית היוצר של נתניהו ועושי דברו . ונמשיך לגור ולהתפתח במולדת שלנו על אפו וחמתו של נתניהו וכל חבורת הגזעים הרוקדת סביבו. באישור  החוק הגזעני הזה , נכנסה ישראל רשמית למועדון הלא מכובד של מדינות גזעניות ואומללות בודדות בעולם".

ח"כ בני בגין מהליכוד טען כי "זו איננה החלטה שציפיתי מהנהגת הליכוד. לפני 7 שנים הצעתי המקורית זכתה דווקא לתמיכה אבל חלפו 7 שנים, באו שנים אחרות, השתנו העיתים ושלילתה של הצהרה גלויה המחייבת שוויון זכויות לאזרחים, נחשבת היום כאילו איננה נוגדת את מה שכתוב במפורש בסמליל הליכוד – מפלגה לאומית ליברלית, ולמדנו שאין להפריד בין שני המושגים האלה, להפך, הם מהווים מיזוג ואת שניהם צריך להביא לידי ביטוי. לאומיות שאיננה מקפידה על איחודה עם זכויות האדם על זכויות האדם, מתדרדרת ללאומנות. היזהרו חברים מהניתוק הזה".

עוד הוסיף בגין כי "אם איננו מצליחים בפעם הזאת לעשות טוב, לפחות נסור מרע. מה ששנוי עליך לא תעשה לזולתך, זה כל כך פשוט. בהצעה הזו נעשה ניסיון לנגוס נגיסה גסה מעבר ליכולת הבליעה של חברי הכנסת, ובנוסח הראשון היה קשה לבליעה גם על חברי הקואליציה ולכן חלו בו שינויים שכשלעצמם הם חיוביים. שני סעיפים פוגעניים הוסרו, נותר הסעיף של השפה הערבית ועליו הגשתי הסתייגות. בתנאים שנוצרו לא אתנגד לחוק אך גם לא אוכל לתמוך בו".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), אמרה כי "אין מי שמאמין שהלאום ומדינת ישראל מעניינת אתכם. בעולם שדוהרת קידמה ונאורות – כאן הולכים אחורה ומבחינתכם מי שקורא את מגילת העצמאות הוא בוגד. שווין זכויות הוא קללה. החזון של מגילת העצמאות שכולו גדלות הנפש ואהבה באה כשהיינו הכי שברירים ומדינות ערב קמו לכלותינו ולא היה מספיק כסף להקים מדינה – ומתוך חולשה זו יצא מסמך עם חזון. היום אנו עשירים ויש שגשוג ופריחה וצבא חזק ודווקא מתוך החוזק והעוצמה הכלכלית והצבאית נולדת נאמנות בזויה ופחדנית השונאת את האחר".

ח"כ ג'מאל זחאלקה במהלך ההצבעה על חוק הלאום, 18 ביולי 2018 (הדס פרושפלאש90)

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. הצעת החוק מקבעת את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת שקבע כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". במקומו הובא נוסח חדש הקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". במהלך הדיונים לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים). כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.