סעודיה, הכלכלה הגדולה ביותר במזרח התיכון ובעלת הברית (הדיסקרטית) של ישראל, נמצאת בשנתיים האחרונות בעיצומה של מהפכה כלכלית וחברתית שלא נראתה בממלכה מאז הקמתה. יחד עם הקלה באיסורים החוקיים על נהיגת נשים ומתן אישור לאולמות הקולנוע להציג סרטים מערביים, הולכת ומקטינה המדינה הסעודית את היקף התערבותה בכלכלה. למעשה, עוברת המדינה הסעודית מהפך "ליברליזציה" אינטנסיבי: ממדינה שבה שני שליש מהאוכלוסייה מועסקת על ידי המדינה, עם מאפייני רווחה רבים לאזרחים, סעודיה הופכת לכלכלת שוק עם מאפיינים ניאו ליברליים, שמסתמכת על השקעה זרה במגזר הפרטי.

אישה נוהגת ברכב בערב הסעודית (צילום: Shutterstock)

הדמות הראשית שעומדת מאחורי המהפכה הכלכלית חברתית בסעודיה הוא מוחמד בן סלימאן, יורש העצר הסעודי. כשהוא בן 30 בלבד, הציג מוחמד בן סלימאן לפני שנתיים את תכנית "חזון 2030"- תכנית לשינוי מוחלט של הכלכלה הסעודית. התכנית מכילה את כל מה שאנשי המוסדות הכלכליים הבינלאומיים שאפו אליו בסעודיה- הפרטות, קיצוצים אדירים בתקציב המדינה וביטול של תכניות הרווחה הנרחבות הנהוגות בסעודיה מאז הקמתה.

במרץ האחרון יצא מוחמד בן סלימון לסבב מפגשים באירופה וארה"ב, עם מנהיגי מדינות ומשקיעים פוטנציאליים. המטרה הייתה להראות לבעלי ההון המערביים שסעודיה היא יותר מיצרנית נפט, ולמשוך אליה משקיעים. בן סלימאן ניסה להציג את סעודיה כממלכה מושכת בעבור משקיעים פרטיים, והציע לשם כך להפוך את סעודיה למדינת שוק לכל דבר, גם על חשבון אזרחיה.

לניסיון של בן סלימאן יש סיבות טובות. מרבית הפעילות הכלכלית בסעודיה הייתה מאז הקמת המדינה קשורה קשר אדוק בייצור הנפט. מאז שנת 2014 ירדו מחירי הנפט העולמיים, והצטמצמו הכנסות המדינה הסעודית, והמשק הסעודי נכנס למיתון. בנוסף, בסעודיה צופים כי הביקוש לנפט ילך וירד בטווח הארוך בעקבות הסתמכות גוברת על מקורות אנרגיה מתחדשות. שני גורמים אלו הופכים את ההסתמכות הכמעט בלעדית של סעודיה על ייצור נפט לבעייתית.

בן סלימאן מציע לנסות ולמשוך משקיעים זרים לסעודיה, ולפתח ענפים נוספים במשק הסעודי. על פי תכניתו של בן סלימאן, עד לשנת 2020 יווצרו כ-450,000 מקומות עבודה חדשים בסעודיה ושיעור האבטלה ירד מכמעט 13% היום ל-7% בלבד. עם זאת, כדי לשכנע משקיעים פרטיים מרחבי העולם להשקיע בסעודיה, נדרשה "עבודה" על פי ספר החוקים של קרן המטבע הבינלאומית: קיצוצים גדולים בהוצאות המדינה, הקטנת הגירעון, העלאת נטל המסים על האזרחים והפרטת חברות בבעלות המדינה.

לשינוי מבנה הכלכלה הסעודית יש השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הממשלה ביטלה לאחרונה סובסידיות על מוצרי מזון בסיסיים ודלק, והטילה מע"מ של 5%. זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה מוטל מע"מ. שני צעדים אלו עתידים לפגוע קשות במעמד הביניים הנמוך ובעניים ביותר במדינה, ולתרום לעלייה ביוקר המחיה במדינה. בנוסף, הממשלה מקצצת בהיקף המשרות הממשלתיות, ומורידה את שכר עובדי המדינה. שני שליש מהסעודים מועסקים על ידי המדינה, וצעדים אלו יוצרים פגיעה כלכלית קשה במרבית הציבור הסעודי. אפילו מחיר הדלק כמעט הכפיל את עצמו בתחילת 2018.

החברה הסעודית הסתמכה מאז ומעולם על ברית בין המדינה לבין האזרחים: בתמורה לנאמנות לשלטון בית סעוד, אזרחי סעודיה נהנו ממערכת רווחה נרחבת ומקיפה, שדאגה לתנאי חיים הגונים. כלומר, הגונים רק לאזרחים הסעודים. עובדים זרים במדינה לא היו מוגנים כלל. אולם כעת, כשיבוטלו חלקים גדולים ממערכת רווחה זו, נשאלת השאלה האם העם הסעודי, אזרחי המדינה, יישארו נאמנים לממשל, ולמשפחת המלוכה, לאורך זמן. בירדן רואים שהמשטר לא מצליח ליישם את מדיניות קרן המטבע הבינלאומית בלי לסכן את שליטתו במדינה, ובינתיים לא ניתן לדעת לאן יפנה העם הסעודי.

הזהב השחור כבר יותר שחור מזהב

בשנת 2014 צנח מחיר הנפט העולמי לשפל של שנים. נפילה זו פגעה קשות בכלכלה הסעודית. 90% מהתקציב הסעודי מבוסס על מגזר הנפט, המייצר כ-10.2 מיליון חביות ביום. מחירי הנפט הגבוהים עד קיץ 2014 הזרימו לקופה הסעודית מאות מיליארדי דולרים והצמיחו את עתודות המט"ח של הממלכה לכ-750 מיליארד דולר. אלו הושקעו ברכישות ברחבי העולם.

הממשלה הסעודית הסתמכה מאז ומעולם על הכנסות מנפט כדי לממן את התקציב שלה. למעשה, הנפט הסעודי נמצא בבעלות משפחת המלוכה הסעודית, והיא מוכרת את הזכויות על הפקת הנפט לחברות זרות, כאשר שיעור גדול מההכנסות מגיע אליה. עם זאת, כשמחירי הנפט ירדו לפני כארבע שנים, הכלכלה הסעודית החלה להיכנס לקשיים. האבטלה בסעודיה זינקה ל-13%, הצמיחה האטה והייתה אף שלילית בשנת 2017. ההשקעות הזרות בסעודיה, שדחפו את הכלכלה הסעודית, ירדו לרמה של 7.5 מיליארד דולר בשנת 2016, לעומת ממוצע של 18.2 מיליארד דולר בשנים שלפני המשבר הכלכלי של 2008.

בתוך בית המלוכה הסעודי היה מי שראה במשבר הכלכלי הזדמנות לבצע שינוי עומק במבנה המשק הסעודי. המוסדות הבינלאומיים דורשים כבר שנים מסעודיה לבצע "ליברליזציה", או במילים אחרות להקטין את המגזר הציבורי ואת מידת ההתערבות של הממשלה בניהול השוק. בגיבוי של אותם המוסדות החל מוחמד בן סלמיאן להציג את תכניתו "לביזור מקורות ההכנסה של הממשלה", ככה שלא תסתמך באופן בלעדי על מכירת נפט.

למדיניות זו יש הישגים מבחינת הורדת הגירעון הלאומי. מאז תחילת התכנית בשנת 2016 הגדילה המדינה את הכנסותיה ממסים ב-30%. לעובדה זו יש משמעות קריטית בעבור המשקיעים בשוק הפרטי, היות ורבים מהם נמנעים מהשקעה במדינות שלא מקבלות את ההיגיון הכלכלי של צמצום תקציבי. בנוסף, דורשים אותם משקיעים מהממשלה הסעודית להפריט את חברת הנפט הלאומית "ארמק"ו". עד כה התחייבה הממשלה למכירה של 5% ממניות החברה, אך היא עשויה להיאלץ למכור חלקים נוספים בהמשך.

עד כה נראו מעט סימני התנגדות מצד העם הסעודי, על אף השינויים הללו, תודות לפעילות משטרתית ופיקוח אדוק על הפעילות באינטרנט במדינה. עם זאת, במדינות ערביות רבות החלטת הממשלה להקטין את היקף מערכת הרווחה הביאה לערעור השלטון על ידי קבוצות התנגדות. אמנם בן סלימאן מציע לעם הסעודי גישה לתרבות מערבית, וחופש מוגבל מדיכוי מגדרי, אבל נשאלת השאלה האם צעדים אלו יהיה מספיקים כדי למנוע התקוממות עממית נגד המשך מגמה זו.