לפעמים ניתן לפספס זאת מישראל, אבל המזרח התיכון נמצא בתהליך של שינוי רדיקלי. מעבר לערעור מוחלט של שתי מדינות מרכזיות בשנים האחרונות (סוריה ועיראק), מתחוללת מהפכה באופן בו מדינות המזרח התיכון מנהלות את הכלכלות שלהן. אותה המהפכה עוברת, אולי לא במפתיע, על בעלות בריתה של ישראל – סעודיה, מצרים וירדן.

שלוש המדינות הערביות הקרובות ביותר לישראל, ולמערב בכלל, נמצאות בתהליך מואץ של שינוי המשטר החברתי-כלכלי. למעשה, בשנים האחרונות קיבלו ירדן ומצרים הלוואות מקרן המטבע, תמורת התחייבות לקיצוצים אדירים וליברליזציה של המשק, וסעודיה קיבלה על עצמה צעדים דומים בהמלצת הקרן ומשקיעים פרטיים.

אולי אין הפתעה בכך שאותן המדינות הן הקרובות ביותר מבחינה פוליטית למערב. לשלוש המדינות יש קשרים כלכליים עמוקים עם ארה"ב, והן ממוקמות לצידה במערך הפוליטי של המזרח התיכון. עם זאת, מדובר בשינוי רדיקלי במבנה אותן המדינות, שעשוי להביא לשינויים חברתיים מרחיקי לכת, ואף להיווצרות של תנועות התנגדות למשטר במדינות הנחשבות יציבות יחסית.

במצרים הולכת ומתגברת ההתנגדות לצעדי הקיצוצים האדירים שממשלת א-סיסי מבצעת מאז תחילת שנת 2016. "סיסי לך הבייתה" (#ارحل_يا_سيسي( הפך בחודשים האחרונים לאחד ההאשטגים הפופולריים ביותר במצרים, והתקיימו מספר מחאות על אף הניסיון האגרסיבי של המשטר לדכא אותן. בירדן התקיימו לפני חודש הפגנות ענק נגד צעדי הצנע שהובילו להתפטרות הממשלה ולדחייה של הטלת מס נוסף על השכבות העניות יותר במדינה.

רחובות קהיר (צילום: shutterstock).

השינוי במדיניות הכלכלית עשוי להוביל להשלכות חברתיות ופוליטיות רחבות בעתיד. במדינות בהן מאז הקמתן הונהגה מדיניות רווחה מרשימה שהיוותה בסיס לתמיכה במשטר, הולכות ומתרבות הקריאות להתנגדות. חלק מנפגעי מדיניות הקיצוצים אף בוחרים להצטרף לתנועות שמתנגדות בגלוי למשטרים החילוניים, בעלות הברית של ישראל – תנועות איסלאמיסטיות. על אף הדיכוי האגרסיבי של אותן התנועות בשלוש המדינות, קשה לדעת מה יהיו ההשפעות הפוליטיות של אותם הקיצוצים בטווח הארוך, ומה יהיו ההשלכות על יציבות אותן המדינות ועל מקומה של ישראל במזרח התיכון.

קיצוצים

לפני מספר שבועות הציגה הממשלה המצרית את יעדיה הכלכליים, והדהימה את העולם. מצרים נמצאת בעיצומה של תכנית בת שלוש שנים של קיצוצים אינטנסיביים בתמורה להלוואה של 12 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית. התכנית כוללת, כמובן, את ביטול השליטה של המדינה על ערך המטבע המקומי, ודרישה להורדה דרסטית של יחס חוב התוצר והגירעון. במילים אחרות, קיצוצים תקציביים.

במדינה כמו מצרים, שמסבסדת באופן רחב כל כך את מוצרי הצריכה הבסיסיים, לקיצוצים ישנן השלכות דרמטיות על האוכלוסיה. הממשלה מורידה בהדרגה את הסובסידיות על הדלק, החשמל והמזון מאז 2016, אבל בחודש שעבר החליטה הממשלה להוריד בבת אחת חלק גדול נוסף מאותן סובסידיות – ימים ספורים אחרי ההורדה המתוכננת. התוצאה הייתה עלייה של 26% במחיר החשמל ביום.

גם בתחומים אחרים סובלים המצרים מעליות מחירים קיצוניות בעקבות ביטול הסובסידיות. בתחילת יוני האחרון העלתה הממשלה את מחיר מי השתייה ב-46.5% בבת אחת, ובמאי עלו מחירי התחבורה הציבורית בקהיר ב-350% בן לילה. הצעדים נועדו להקטין את הגירעון הממשלתי ב-2.8 מיליארד דולר, על פי דרישת הקרן, והם נעשים "לפי הספר"- הגדלת המע"מ ב-13%, וקיצוץ ההוצאה הציבורית שממנת את מחירי הדלק. סובסידיות אלו היוו כ-10% מתקציב המדינה עד לתחילת התכנית.

"אין ספק שהדרך הזו לרפורמה אמיתית היא קשה ואכזרית ושהיא גורמת סבל רב, אבל אין ספק גם שהסבל שייגרם אם לא נבצע את הרפורמות יהיה גדול בהרבה" אמר א-סיסי בנאום בחודש שעבר, לאור ההתנגדות הציבורית העזה לקיצוצים. השכר הנמוך ושיעור האבטלה הגבוה יחסית במצרים היו ברי קיימא מבחינת התושבים כל עוד הממשלה לקחה על עצמה להוריד את מחירי המוצרים. עכשיו, כשהממשלה מעלה את המחירים, מצרים רבים מתקשים להתקיים.

א-סיסי מסביר את הצורך בקיצוצים באופן שבו מרבית המדינות שעושות עסקאות מהסוג הזה עם קרן המטבע מסבירות. לטענתו, הקיצוצים נועדו כדי למשוך משקיעים זרים למצרים, שהיו מהססים לבוא למדינה בה המגזר הציבורי הוא גדול כל כך. "בטווח הארוך, למרות ההשלכות הכואבות של הקיצוצים שמיושמים היום, הם מניחים את התשתית לצמיחה של המגזר הפרטי בשנים הקרובות" הסביר האני פרחאת, כלכלן בכיר בבנק ההשקעות המצרי CI Capital. "אף משקיע לא יבוא למצרים אם הממשלה תוציא יותר מדי, או תלווה יותר מדי".

נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי (צילום: Egypt’s presidency media office via AP).

למעשה, התכנית של קרן המטבע תקטין את המגזר הציבורי המצרי, ומי שיחליף את הפונקציות שמילאה עד היום הממשלה יהיו חברות פרטיות במימון של משקיעים בינלאומיים. אלא שיש עוד מספר גורמים שמשפיעים על מוכנותם של משקיעים זרים, וביניהם היציבות הפוליטית במדינה. למרות הקיצוצים האדירים, מצרים מתקשה למשוך אליה משקיעים זרים. על פי נתוני הבנק המצרי המרכזי, בשנת 2016 עמדו סך ההשקעות הזרות על 4.7 מיליארד דולר, בעוד ב-2017, שנה אחרי תחילת התכנית שזכתה לשבחים מצד הקרן עמדו ההשקעות הזרות על 3 מיליארד בלבד.

סכנה

כמו תמיד בהקשר של תכניות קרן המטבע, כלכלנים חלוקים לגבי השפעותיהם של קיצוצי הענק. כלכלני קרן המטבע טוענים כי הקיצוצים הם הדרך היחידה להביא לצמיחה במצרים, אבל כלכלנים רבים אחרים טוענים כי דווקא הקיצוצים עשויים להביא למשבר כלכלי, כפי שקרה בארגנטינה.

טענתם של כלכלני קרן המטבע היא שהקיצוצים התקצביים ימשכו משקיעים זרים ברחבי העולם, דבר שיצור ביקוש לעבודה וצמיחה כלכלית. לטענתם, הורדות השכר הריאליות דווקא יטיבו עם מצרים, היות ולמשקיעים זרים יהיה זול יותר להעסיק מצרים, והצמיחה הכלכלית תגיע איתן. לכן, הם טוענים, מדובר ב"ירידה לשם עלייה".

הממשלה מעוניינת להגיע לשיעור צמיחה של 8% בשנת 2022 – עליה משיעור הצמיחה של 5.4% כיום. עם זאת, כלכלנים אחרים רואים במדיניות הקיצוצים אסון שמחכה להתפרץ. מאז תחילת התוכנית זינקה האינפלציה (שיעור עליית המחירים) במצרים. מאינפלציה של 9% בתחילת התכנית, זינקו המחירים לשיא של 35% אינפלציה ב-2017, וכיום עליית המחירים עומדת על 15%.

מחירים גבוהים שלא מגובים בעליות שכר משמעותיות, עשויים להביא לירידה ניכרת בביקוש לטענת אותם כלכלנים. במילים אחרות, כשהמחירים עולים והשכר נשאר קבוע, מצמצמים בקניות. צימצום בביקוש מתרגם לירידה ברווחיות החברות ופיטורי עובדים, מה שמעצים את התופעה, ומכניס את המשק למיתון.

מוחמד אבו באשה, ראש חטיבת המאקרו של בנק ההשקעות EFG Hermes  אמר: "בדרך כלל, בתקופה של קיצוצים תקציביים הסכנה היא ליפול לקיפאון כלכלי. אתה עושה הרבה רפורמות, אבל הן פוגעות ביכולת של הכלכלה לצמוח".

"יש סכנה שעליית המחירים הבאה תהיה קשה יותר וארוכה יותר. זה בגלל שהחברות צריכות עדיין להגדיל את הרווחים שלהן, למרות הירידה בצריכה. זה עשוי לפגוע עוד יותר ביכולת של המשק להבריא", הסביר לרויטרס כלכלן לא מצרי שביקש לא להזדהות.

במידה ומצרים אכן תיכנס למשבר כלכי בעקבות הקיצוצים, הדבר עשוי להחריף עוד יותר את המתחים החברתיים שמתקיימים בה היום. במאי נעצרו 10 מפגינים מצריים שהחזיקו את דלתות הרכבת התחתית של קהיר ונתנו לנוסעים לעלות מבלי לשלם. בחודשים האחרונים התקיימו מספר הפגנות נגד ההסכם עם קרן המטבע ונגד משטר א-סיסי בכלל.

א-סיסי פועל בחריפות כנגד אופוזיציה למשטרו, ויתכן ובמידה וההתנגדות לצעדי הקיצוץ יגברו הוא עשוי לפעול נגדה באופן משמעותי. צעדים כאלה עשויים להביא לערעור היציבות הפוליטית במצרים, אחת מבעלות בריתה של ישראל במזרח התיכון. מספר קולות בולטים במצרים כבר קראו להדחתו של א-סיסי ולפתיחת המדינה להצבעות חופשיות. א-סיסי פועל גם כנגד ארגונים איסלאמיסטיים שמתנגדים למשטרו, שנהנים אף הם מפופולריות בזמני מצוקה. כך, עלולה תכנית קרן המטבע להביא לערעור המשטר במצרים – דבר שעשוי להיות בעייתי במיוחד לישראל.