דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

על עפיפונים וסדרי עדיפויות

לפני ארבע שנים, כשהגעתי למילואים במבצע "צוק איתן", קיבלתי סקירת מודיעין שבה הוסבר בין היתר הרקע למבצע. תוארה השתלשלות הארועים, החל מחטיפת שלושת הנערים, דרך מבצע "שובו בנים" וכלה בהסלמה ברצועה. הנרטיב היה שאף צד לא רצה שהדברים ידרדרו לכדי עימות מלא אבל המצב הדרדר והדרדר ובסוף זה פשוט קרה. אופס. זה היה גם הסיפור שהממשלה סיפרה והתקשורת ברובה שמחה לאמץ.
אפשר להעלות טענות לגבי היכולת והמסוגלות (או העדרן) של ממשלה שלא רוצה להיגרר לעימות אלים, בזמן שגם הצד השני לא מעוניין בכך, ובכל זאת מוצאת עצמה בדיוק בעימות שכזה. אבל נניח לזה, זה היה הרי פעם מזמן, בשנת 2014. נחזור להווה. אם נביט על המתרחש בדרום נגלה שאנחנו בדיוק באותה סיטואציה, באמצעו של תהליך הסלמה שעלול להסתיים בעוד מבצע ועוד הרוגים ועוד סבל, והכל בשביל להישאר שוב באותה נקודה. ייתכן כמובן שההסלמה תעצר מבלי להדרדר למבצע כולל אם כי ההצהרות המתלהמות מצד ישראל בודאי לא תורמות לכך. ובכל אופן, בדינמיקה של הסלמות אנחנו כבר מעבר לשלב שבו יש לנו שליטה מלאה על הדברים. כרגע יכול להיות שגם אם נרצה לשנות כיוון לא בטוח שנוכל. המצב כבר כל כך נפיץ שארוע נקודתי בודד, כמו למשל עפיפון שינחת בגן ילדים וחס וחלילה יגרום לנפגעים, עלול לשלוח שוב את צה"ל לרצועה, את שליש מתושבי ישראל למקלטים ואת תושבי עזה לסיוט חדש.
ניתן להניח כמה הנחות בנוגע לשאלה מדוע נתניהו ובכירי ממשלתו לא עוצרים את ההדרדרות. אפשרות אחת היא שהם מעוניינים בסבב לחימה נוסף אבל לא נראה שזה המצב. אפשר לומר הרבה דברים רעים על נתניהו אבל הוא איננו שש אלי קרב. אפשרות אחרת היא חוסר מסוגלות. השלישיה המובילה את המהלכים הבטחוניים כוללת את ביבי, ליברמן ובנט. שוב, אפשר לומר הרבה דברים עליהם – הם גזענים, מסיתים וציניים. מרביתם גם מושחתים ולפחות אחד מהם הוא שקרן כרוני. עם זאת, טיפשים או חסרי יכולת הם לא. כשהם רוצים לפלג, לקטב, להסית או סתם לפגוע ביסודות הדמוקרטיים של ישראל הם עושים עבודה נהדרת.
העניין הוא בעצם סדרי עדיפויות. הם אולי לא מעוניינים במבצע צבאי בעזה אבל יש דברים שהם מעוניינים בהם עוד פחות. למשל, שחבר אחר בשלישיה יצבור נקודות בקרב הבייס הימני. רק המחשבה על זה מעבירה להם צמרמורת ממש לא נעימה בגוף. לכן כל הצהרה מתלהמת של אחד גוררת הצהרה מתלהמת עוד יותר של האחר. חשוב שתושבי עוטף עזה שחיים בצל האיום והאזעקות והמקלטים ידעו משהו אחד. השלישיה הזו תזדהה אתכם מעמקי לבבה. היא תדבר עליכם, תקצה לכם פה ושם תקציבים מיוחדים ואפילו תתייצב לעתים לביקור. אבל כשתהיה דילמה בינכם לבין הבייס אז שיהיה לכם בהצלחה עם הקסאמים והמרגמות והריצה למרחבים המוגנים. כך לגבי כולנו. אנחנו חשובים להם אבל הבייס חשוב הרבה יותר והוא דורש שנהיה תקיפים ונצא בהצהרות ונפגין יד חזקה. ואם ממש במקרה זה לא עובד אז נפגין יד עוד יותר חזקה. כמובן שהבייס לא יסכים להתייחס להתרעות של מערכת הביטחון על המצב הקשה בעזה ולכל מיני אפשרויות שהועלו על ידי הצבא או אפילו על ידי השר מטעם הליכוד ישראל כץ כדי להקל על תושבי הרצועה. מה אנחנו, סמולנים?

ואי אפשר בלי מילה בקשר לחוק הלאום, ובעצם לא ממש עליו אלא על מי שיזם ודחף אותו. חבר הכנסת אבי דיכטר נכנס לפוליטיקה כראש השב"כ לשעבר לפני יותר משתים עשרה שנים. בעיני רבים הוא נחשב להבטחה גדולה. הוא התחיל כשר לביטחון פנים ונדמה היה שזו רק ההתחלה ומכאן הכיוון הוא רק כלפי מעלה. הקריירה הפוליטית של דיכטר אכן המשיכה במגמה ברורה ועקבית אבל לכיוון ההפוך. מתפקיד שר הפנים לשר לביטחון העורף, לראשות ועדה, לחבר כנסת מן השורה ולישיבות של סיעת הליכוד בחברתם של מאורות גדולים כמו אורן חזן, דודי אמסלם, מיקי זוהר ועוד רבים וטובים. אפילו לשם הוא כבר הגיע בקושי רב, משולי העשיריה השלישית ברשימת הליכוד. אלמלא נאום הערבים הנוהרים ביום הבחירות הוא ככל הנראה היה נפרד לשלום מהפוליטיקה. מפה לשם, עם הירידה העקבית בתפקידים אותם הוא ממלא, דיכטר הפך ל- one trick pony. הטריק שלו הוא חוק הלאום. קשה לזכור אותו בהקשר אחר מאשר החוק הגזעני שעבר השבוע בכנסת והסעיף המהותי ביותר שלו מבחינת הקואליציה הוא זה שמאפשר למנוע מערבים לגור ביישובים יהודים. אפשר לברבר עד מחר על צביון קהילתי ותרבותי ועל זה שאנשים רוצים לחיות ליד אנשים כמוהם ושאר הטענות שמועלות. גזענות, גם כשעוטפים אותה במלים יפות ובהסברים, היא עדיין גזענות. מעייף לחזור על כך אבל אם במדינה אחרת היה נקבע חוק שמטרתו להדיר יהודים מיישובים אז קל לתאר את הסערה שהיתה מתעוררת כאן, במיוחד בקרב אלו שהצביעו עבור חוק הלאום בכנסת. אז ברכות לאבי דיכטר שעומל על החוק משנת 2011. קצת עצוב שמההבטחה שהוא היה כאשר הוא נכנס לפוליטיקה נזכור בעיקר חוק אחד מיותר, גזעני ועלוב.

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!