בסוף השבוע זכתה ישראל ב'פרס' מפוקפק למדי: חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס החליטה להעלות את דירוג האשראי של הכלכלה הישראלית מ'נייטרלי' ל'חיובי'. כמנהגו במקרים כאלו, שר האוצר כחלון מיהר להתגאות בהחלטה ואמר כי "העלאת תחזית דירוג האשראי היא עדות נוספת לחוזקה ויציבותה של כלכלת ישראל".
מה שכחלון שכח לציין הוא מדוע הדירוג הועלה, ומי שילם את המחיר על כך. בהצהרה הסבירה מודי'ס כי הסיבה לשינוי התחזית לחיובית היא 'משמעת פיסקלית' שהציגו ממשלות ישראל האחרונות. במילים אחרות, מדובר בפרס שחברת דירוג האשראי מעניקה על התנהגות טובה בעיניה – קיצוץ מתמשך בהוצאה הציבורית.
כדי להבין את משמעות ההעלאה יש להכיר את אופן הפעולה של חברות דירוג האשראי. החברות הללו מציעות את שירותיהן למשקיעים בינלאומיים שרוצים להחליט היכן להשקיע את הונם. הן מבצעות סקירות של כלכלות מדינות שונות ומדרגות את רמת הסיכון ברכישת אגרות חוב ממשלתיות בכל אחת מהן. רמת הסיכון של האג"ח הממשלתיות אמורה לשקף את הסיכון הכללי שבהשקעה באותה המדינה. רבות כבר נכתב על האינטרסים הסמויים של הסוכנויות האלה, וגם על האמינות שלהן, שהתגלתה כלא גבוהה במיוחד עת פרץ לפני כעשור משבר הסאב-פריים בו הגיעה ארה"ב בעלת הדירוג הגבוה לסף חדלות הפירעון, ולא נרחיב על כך כאן.
למודי'ס מערכת דירוג של 12 ציונים לביטוי רמת הסיכון, שמתחילה ב-C (הסיכון הגבוה ביותר) ומסתיימת ב-AAA (הסיכון הנמוך ביותר). 12 הדרגות מחולקות לשתי קטגוריות – 'ספקולטיבי', או בעלי סיכון גבוה, ו'שווה השקעה' שמוגדרות כמדינות בהן הסיכון נמוך. ישראל 'זכתה' בדירוג A1 של מודי'ס, שנמצא בחלק העליון – זה של המדינות ש'שוות ההשקעה". בנוסף לדירוג עצמו, מפרסמת החברה תחזית להעלאות או הורדות דירוג בעתיד. כך, אם תחזית הדירוג העתידית היא חיובית, המשקיעים יכולים לצפות שהדירוג יעלה בעתיד הקרוב.
דירוג חברות האשראי לא קובע את מחיר האג"ח הממשלתית, אלא מהווה המלצה למשקיעים. מדינות עם דירוג גבוה יותר ימשכו אליהם משקיעים שמעוניינים בהשקעה ארוכת טווח, מתוך הנחה שהתנאים הכלכליים יציבים ואפשר לסמוך על החזר נאה. דירוג אשראי נמוך עשוי להבריח משקיעים מישראל ולהביא לפגיעה בכלכלה.
עם זאת, חשוב לציין שוב שישראל נמצא בטווח העליון של אותו הדירוג. שינוי התחזית אמנם מצביע על כך שבטווח הקרוב מודי'ס עשויים להעלות שוב את הדירוג של ישראל, אך ספק אם לצעד זה תהיה השפעה משמעותית. למעשה, ישראל נחשבת כבר היום לאחת המדינות הבטוחות להשקעה, ולמשקיעים אין סיבה לחשוש מדירוג האשראי שלה.
אם כך מדוע שר האוצר, יחד עם רוני חזקיהו החשב הכללי, מתייחסים לאירוע כמשמעותי כל כך? התשובה נמצאת בתוך ההצהרות שלהם: "העלאת תחזית הדירוג של מדינת ישראל פעם שנייה בתוך שנה ע"י סוכנויות דירוג אשראי שונות משקפת את הביצועים הפיסקליים החזקים, ומדגישה את החשיבות בהמשך מדיניות המעודדת צמיחה תוך כדי הורדת נטל החוב". אמר חזקיהו.
דבריו של חזקיהו נשענים על הודעת החברה עצמה, בה נכתב כי אחד הגורמים להעלאת תחזית הדירוג הוא הביצועים הפיסקליים החיוביים, ובייחוד הורדת יחס החוב תוצר ביותר מ-10 נקודות אחוז מאז שנת 2008, לרמה של 60%. במילים אחרות, מדיניות הקיצוץ התקציבי שהובילו כלל ממשלות ישראל בשנים האחרונות מזכה את ישראל בפרס – מודי'ס 'שוקלים' להעלות לנו את הדירוג. בכך הם מספקים רוח גבית לאידאולוגיית הקיצוצים, שרואה בהורדת החוב הלאומי כערך בפני עצמו, למרות ההשלכות החברתיות הקשות שלה.
אזרחי ישראל עשויים לשאול את עצמם האם הקיצוץ התקציבי האדיר שמקדמות ממשלות ישראל, והגעה לרמת חוב נמוכה שכמעט אף מדינה מערבית לא עומדת בה, שווה את אותו הפרס של חברת דירוג האשראי? האם הצפיפות בבתי החולים ובבתי הספר, קריסת הדיור הציבורי והמאבק הארוך והמתיש שניהלו הנכים בשביל להעלות את קצבת הנכות לסכום המתקרב לראוי, וכעת מתנהל סביב קצבאות הזיקנה, שווים את זה? הי, אומרים לנו באוצר, אמנם קשה כאן, אבל תראו איזה יופי של משמעת פיסקלית…
מדינת ישראל כבר נמצאת בחלק העליון של דירוג האשראי, ואין בה מצוקת משקיעים. בניגוד להתלהבות העצומה שמשדרים באוצר, להעלאת הדירוג שמודי'ס הודיעה שהיא שוקלת לבצע יש משמעות זניחה. ובכל זאת, האוצר ישתמש בהודעה של מודי'ס כדי להצדיק את המשך הורדת רמת החוב, שמתבטאת תמיד בקיצוצים תקציביים כואבים. את המחיר החברתי של העלאת הדירוג אנחנו משלמים כבר עשור, וכל עוד שר האוצר ה'חברתי' ואנשי משרדו יהיו קשובים יותר לסוכנויות דירוג בינלאומיות מאשר לציבור שבחר אותם, כנראה שנמשיך לשלם.
