על רקע המחאות בכל רחבי הארץ כנגד אפליית קהילת הלהט"ב, השתתפו אתמול (ראשון) אלפי בני אדם בעצרת ובצעדה למען שוויון זכויות וביטחון לאחת הקבוצות המופלות והמותקפות ביותר בתוכה – הקהילה הטרנסית. העצרת נערכה בגן לווינסקי הסמוך לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ממנה יצאו המשתתפים לצעדה שהסתיימה בעצרת המרכזית של מחאת הלהט"ב בכיכר רבין בעיר. הבחירה בגן לווינסקי כמיקום הצעדה נבעה בין היתר מאירוע שהתרחש בו בשבוע שעבר: דקירה של אישה טרנסג'נדרית על ידי זנאי מחדרה, עקב ויכוח כספי ביניהם
מאיה, האשה הטרנסית שנדקרה, בחרה לעלות לבמה ולהודות לאלפים שהגיעו לקרוא לשוויון וביטחון לקהילה הטרנסית. "אני גאה בכם. כל הכבוד. לא לנוח. לעמוד על הרגליים. לא לוותר כי אנחנו אנשים ולא חיות. אנחנו צריכים את כל הזכויות כמו כולם" אמרה מאיה, "עברתי משהו מאוד קשה ואני פונה לכולם ואומרת די. קשה לתאר. אבל עברתי את זה בשלום ברוך השם…. הייתי מונשמת ומורדמת. הצילו אותי בדקה האחרונה. אני מודה לכל מי שהגיע. זה המון תמיכה ואהבה. אנחנו קהילה גאה. וקוראים לנו כך כי אנחנו גאים בעצמנו. אחרים מתחבאים – לא אנחנו. אנחנו מי שאנחנו מרימים בכל. לא לעצור, להיות חזקים, לא לוותר".
אלישע אלכסנדר, מנכ"ל 'מעברים', ארגון למען הקהילה הטרנסית, נאמר בעצרת כי "אנחנו לא נאבקים פה על הורות. אנו נאבקים על החיים שלנו. על החופש שלנו. בשבוע שעבר מאיה נדקרה. למה יש כזו אלימות, עוני והסללה לזנות? איך יכול להיות שמתייחסים ככה לטרנסיות, שהן נשים פורצות דרך? נשים שורדות, נשים חזקות. למה הן משלמות מחיר כל-כך גבוה?".
אלכסנדר התייחס לנושא חוק הפונדקאות החדש שעורר את גל המחאה, ואמר כי "נישואין והורות משמעותיים, אבל אם רוצים למגר את האלימות כלפי כלל הקהילה הגאה, לא נוכל להתעלם מהנושא הזה. גם אם חוק הפונדקאות יעבור מחר, ממש לא סיימנו את המאבק. אפילו לא התחלנו".
ירון, תל אביב, 34, הגיע לתמוך. "לא יתכן שדוקרים מישהי רק בגלל הזהות שלה. חייבים להפגין, אחרת זה לא ייפסק לעולם", אמר. המשתתפות והמשתתפים בצעדה קראו קריאות במחאה על מצב הביטחון האישי של קהילת הטרנס: "גם לטרנס וגם לסיס, ביטחון הוא הבסיס" (סיס – קיצור של סיסג'נדר, כינוי לכל אדם שאיננו טרנסג'נדר – י.ק.) ו"טרנספוביה, גזענות, זאת אותה האלימות".
בצעדת המחאה השתתפה גם חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ), יו"ר שותפה בשדולה הגאה, ואמרה כי "הזכות לחיים בביטחון היא הבסיסית מכולן. טרנסים וטרנסיות בישראל חיים תחת איום יומיומי, וזו מציאות שאסור לנו לקבל. הרוח השלטת במסדרונות הממשלה שמפלה את הקהילה בחוק, מתורגמת בסוף לאלימות ברחוב, והתוצאות בשטח".
