אם נראה לחלק מאיתנו שבישראל הקיץ השנה דווקא יחסית נעים, בחלקים גדולים מהעולם חודש יוני האחרון שבר שיאי טמפרטורה היסטוריים. בחלקים גדולים של צפון אירופה ובריטניה לא הגיעו הטמפרטורות לרמה גבוהה כל כך מאז תחילת המדידות במאה ה-19. ברמה העולמית היה חודש יוני החודש השני ברמת החום שנמדד אי-פעם ומרבית המדענים טוענים כי מדובר בהשפעות של תופעת שינוי האקלים. מעבר לתחושות הקשות הנובעות מהחום, שבמקרי קיצון אף מסכן חיי אדם, לשינוי האקלים עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה העולמית – ובאופן ספציפי על מחירי המזון העולמיים – דבר שעשוי להשפיע על חייהם של מאות מיליוני בני אדם.

"מה שאנחנו חווים הקיץ הוא שינוי אקלים בפעולה", אמר ג'רלד דום, סגן נשיא התאחדות החקלאים הגרמנים. הוא טוען שכמות המשקעים הנמוכה תקטין משמעותית את תפוקת החיטה הגרמנית השנה בכ-7 טון. החום יוצא הדופן והיובש הובילו לכך שממשלות ליטא ולטביה הכריזו על מצב חירום והוטלו הגבלות על שימוש במים, גם לחקלאים. שוודיה זכתה הקיץ ל-12% בלבד מכמות המשקעים הממוצעת, והעיר גלזגו שבצפון סקוטלנד חוותה במהלך חודש יוני חום של 32 מעלות, לעומת ממוצע של 18 מעלות.

כנסייה עתיקה בספרד שנחשפה כאשר המים במאגר שהטביע את הכפר העתיק התייבש עקב הבצורת. (צילום ארכיון: AP Photo/Emilio Morenatti)

מדענים צופים כי שינוי האקלים, שנגרם בעקבות פליטת גזי חממה כתוצאה משריפת דלקים מאובנים כגון נפט, גז ופחם, יביא לשינוי בדפוסי המשקעים העולמיים. לשינויים בדפוסי המשקעים ובטמפרטורות יש השפעה אדירה על ייצור המזון וחקלאים רבים בעולם מודאגים מאי-היכולת לתכנן את הגידולים לטווח ארוך.

ההפסדים של אותם החקלאים הם רק קצה הקרחון של השפעות שינוי האקלים על נגישות תזונתית. ככל שמשתנה האקלים העולמי, כך אזורים גדולים יותר מהעולם הופכים לבלתי מאפשרים גידול של סוגי המזון ממנו התקיימו עד היום. במקומות בהם מסיבות גיאוגרפיות, אקלימיות, כלכליות או פוליטיות אין אפשרות להסתגל לשינויים, יגבר הסיכון לתופעות נרחבות של רעב ומחסור.

לאחרונה פיתחו מדענים בבריטניה "מדד פגיעות תזונתית" שמודד את רמת הפגיעות של מדינות שונות למחסור במזון בעקבות שינויי אקלים. המדד משלב בין רמת העלייה הצפויה בטמפרטורות לבין הפיתוח הכלכלי והיציבות הפוליטית. על פי אותו המדד חלקים גדולים מדרום אסיה ומערב אפריקה עשויים לסבול בעתיד ממחסור במזון, שעשוי להוביל לאי-יציבות פוליטית ולגלי הגירה גדולים.

רעב ובצורת בסומליה, פברואר 2017 (צילום: AP Photo/Farah Abdi Warsameh).

הטמפרטורות הממוצעות ברחבי העולם ממשיכות לעלות, ומאז 1950 עלתה הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-0.13 מעלות בכל עשור. גם אם נראה שמדובר במספרים קטנים, לטמפרטורה הממוצעת יש השפעה על כמות המשקעים, הלחות ועוד משתנים בעלי השפעה מכרעת על גידול המזון. כבר היום, באזורים מסוימים בעולם יורדת תפוקת היבול המסורתי שהחקלאים מגדלים. באוסטרליה למשל, על-פי התאחדות החקלאים האוסטרלית, שטח שהפיק בעבר טון וחצי של שעועית מש, עלול להפיק היום כ-0.1 טון בלבד.

לירידה בתפוקה החקלאית יש כבר היום השפעות כלכליות קשות על אותם החקלאים. החקלאים קונים את הזרעים מראש, ומשלמים עליהם פעמים רבות מתוך הלוואות אותן הם מצפים להחזיר מתוך הרווחים ממכירת התפוקה. בשנים בהן התפוקה נמוכה מהמצופה, החקלאים סופגים את ההפסדים. התאחדות החקלאים השוודית מעריכה כי חקלאי שוודיה הפסידו עד כה קרוב למיליארד דולר ברווחים בעקבות הבצורת.

"המצב מאד חמור", אמר לנרט נילסן, סגן נשיא התאחדות החקלאים השוודית. "רוב דרום מערב שוודיה לא זכה לגשם מאז מאי. התחלנו לקצור אבל התפוקה נמוכה מאד, הנמוכה ביותר מזה 25 שנים. בחלק מהמקרים מדובר בירידה של 50% בתפוקה, ובחלק אפילו יותר מזה. זה גורם להפסדים גדולים".

מטע שקדים חדש שניטע בזמן הבצורת בקליפורניה (צילום: Shutterstock)

לשינוי אקלים עשויות להיות בעתיד הקרוב עוד השפעות על תזונתם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. בחודש שעבר פורסם מחקר לפיו העלייה ברמות הפחמן הדו-חמצני באוויר עשויה להשפיע לא רק על היצע המזון, אלא גם על האיכות התזונתית שלו. לטענתם, רמות הפחמן הדו-חמצני שהאוויר צפוי להכיל לפני סוף המאה, בקצב הפליטה הנוכחי, יביאו לירידה בכמות החלבון שמכיל האורז, מאכל חיוני למיליארדים בעולם.

"בערך שני מיליארד אנשים מסתמכים על אורז כמקור תזונה ראשי, ורבים מהם מגיעים מהחלקים העניים ביותר בעולם. לעיתים קרובות אורז מהווה מקור של 50% מהקלוריות היומיות לאנשים אלה", אמר ד"ר לואיס זיסקה ממשרד החקלאות האמריקאי, כותב המחקר. "כל מה שמשפיע על האיכות התזונתית של אורז הולך להשפיע באופן ניכר על אותו חלק מאוכלוסיית העולם".

מחקר נוסף שנערך בגרמניה מצא כי השינויים הצפויים באקלים עשויים להוריד את תפוקת מוצרי המזון הבסיסיים כגון חיטה, תירס, אורז וסויה בכ-23% עד לשנת 2050. לטענת החוקרים, קצה העלייה הנוכחי יוביל לירידה הדרגתית באיכות תפוקת המזון, אך טמפרטורות קבועות של מעל ל-32 מעלות עלולות אף להביא לצניחה דרסטית בתפוקה.