בחודש מאי האחרון נפגשו מסוט אוזיל, שחקנה של ארסנל ואילקי גונדוגאן, קשר מנצ'סטר סיטי, שניהם ממוצא טורקי, עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, באירוע צדקה בלונדון. דבר הפגישה עורר ביקורת מצד נשיא התאחדות הכדורגל הגרמנית (ה-DFB), ריינהרד גרינדל, שקרא לאוזיל להסביר את עצמו עם שובו מהמונדיאל ברוסיה.

לאחר הפגישה ולכל אורך המונדיאל, ספג אוזיל, שהיה שחקן הרכב של נבחרת גרמניה, את מירב האש מהתקשורת, הפוליטיקאים ושחקני עבר שביקרו את הנאמנות שלו ללאום הגרמני ולנבחרת הלאומית, בעקבות הפגישה עם מי נחשב בעיני רבים לאויב המדינה הגרמנית. השבוע הודיע אוזיל בן ה-29 על פרישה עצובה מהנבחרת הלאומית ופתח את ליבו במכתב שהעלה מחדש את סוגיית הגזענות בגרמניה של ימינו והאינטרסים הפוליטיים שעומדים מאחורי הכפשת שמו הטוב של השחקן.

"בשבועיים האחרונים לקחתי זמן להתבונן ולחשוב על אירועי החודשים האחרונים", כותב אוזיל במכתבו. "כתוצאה מכך, אני רוצה לחלוק את המחשבות והרגשות שלי על מה שקרה. כמו אנשים רבים, המוצא שלי בעל שורשים שמגיעים ליותר ממדינה אחת. בזמן שגדלתי בגרמניה, ברקע המשפחתי שלי יש שורשים מבוססים בטורקיה. יש לי שני לבבות, אחד גרמני ואחד טורקי".  לאחר מכן הסביר אוזיל כי בילדותו לימדה אותו אימו תמיד לכבד ולעולם לא לשכוח מאין בא. "אלה עדיין ערכים שאני חושב עליהם עד עצם היום הזה".

אוזיל המשיך והודה שאכן, בחודש מאי נפגש עם הנשיא ארדואן בלונדון, באירוע צדקה חינוכי. "נפגשנו לראשונה ב-2010 ,אחרי שהוא ואנגלה מרקל צפו בברלין במשחק בין נבחרות טורקיה וגרמניה. מאז, דרכינו הצטלבו פעמים רבות ברחבי העולם. אני מודע לכך שהתמונה שלנו עוררה תגובה אדירה בתקשורת הגרמנית, ובעוד כמה אנשים בוחרים להאשים אותי בשקרים או בהונאה, לא היו שם כוונות פוליטיות", כתב. "מבחינתי, התמונה עם הנשיא ארדואן לא הייתה על פוליטיקה או על בחירות. היה עליי לכבד את המשרה הגבוה ביותר במדינה שממנה הגיעה משפחתי. תפקידי הוא להיות שחקן כדורגל ולא פוליטיקאי, והפגישה שלנו לא הייתה תמיכה במדיניות. למעשה, דיברנו על אותו נושא עליו אנחנו מדברים תמיד – כדורגל. גם הוא היה שחקן בצעירותו".

לטענת אוזיל, "על אף שהתקשורת הגרמנית הציגה משהו אחר, האמת היא שאם הייתי מסרב להיפגש עם הנשיא לא הייתי מכבד את שורשי משפחתי, שאני יודע שאני גאה בהם במקום שבו אני נמצא היום. לי זה לא משנה מי הנשיא, זה היה חשוב שזה הנשיא". לדבריו מתן כבוד לנושאי משרות ממלכתיות בכירות היא השקפה "שגם המלכה באנגליה וגם ראש הממשלה תרזה מיי חולקות איתי. פעולותיי לא היו שונות".

אוזיל מוסיף במכתבו כי הרבה אנשים דיברו על הופעותיו במונדיאל – חלקם משבחים וחלקם מבקרים אך התלונן על שהיו שעשו קישור בין התמונה לבין ההופעה המאכזבת של גרמניה במונדיאל. "אם עיתון או מישהו אחר מוצא פגם במשחק שלי, אז אני יכול לקבל את זה. אני לא שחקן כדורגל מושלם ולעתים קרובות זה נותן לי מוטיבציה לעבוד ולהתאמן קשה יותר. אבל מה שאני לא יכול לקבל, הם כלי התקשורת הגרמניים ששוב ושוב מאשימים את המורשת הכפולה שלי ומקשרים בין התמונה עם ארדואן, לבין גביע העולם הגרוע של כל הנבחרת הגרמנית".

יותר מכך, טוען אוזיל שעיתונים גרמניים מסוימים משתמשים ברקע שלו ובתמונה עם ארדואן לצורך תעמולה ימנית לקידום אינטרסים פוליטיים שלהם. "הרי איזה עוד סיבה יש להם להשתמש בתמונות ובכותרות עם השם שלי כהסבר ישיר לתבוסה של הנבחרת ברוסיה?", שאל. "הם לא ביקרו את ההופעה שלי. הם לא ביקרו את ההופעות של הנבחרת, הם פשוט מתחו ביקורת על מוצאי הטורקי ועל הכבוד שלי לחינוך שלי. זה חוצה קו אישי שאסור לחצות אותו, כמו עיתונים שמנסים להתסיס את כל האומה הגרמנית כנגדי". אוזין אף התלונן על כך שבמהלך המונדיאל סייע כלכלית ל-23 ניתוחים משני חיים לילדים צעירים ברוסיה, כפי שעשה בעבר גם הטורנירים בברזיל ובאפריקה. "זה בשבילי הדבר החשוב ביותר שאני עושה בתור שחקן כדורגל, אבל העיתונים לא הצליחו למצוא מקום להעלות את המודעות לדברים מסוג זה".

לדברי אוזיל, בעיני ריינהרד גרינדל, נשיא ההתאחדות הגרמנית, ותומכיו "אני גרמני כשאנחנו מנצחים, אבל אני מהגר כשאנחנו מפסידים. הסיבה לכך היא כי למרות תשלום המסים בגרמניה, תרומות מתקנים לבתי הספר הגרמניים וזכיה בגביע העולם עם גרמניה בשנת 2014, עדיין לא התקבלתי לחברה הגרמנית. מתייחסים אלי כאל 'שונה'. קיבלתי את פרס 'במבי' ב-2010 כדוגמה לשילוב מוצלח בחברה הגרמנית, קיבלתי את פרס עלה הדפנה הכסוף (Silver Laurel Leaf) בשנת 2014 מהרפובליקה הפדרלית של גרמניה, והייתי 'שגריר כדורגל גרמני' בשנת 2015. אבל ברור, אני לא 'גרמני'".

אוזיל תהה האם יש קריטריונים להיות "גרמני" לגמרי שאינו ממלא. "חבריי לוקאס פודולסקי ומירוסלב קלוזה מעולם לא נקראו "פולנים-גרמנים", אז למה אני "גרמני-טורקי"? האם זה בגלל שזה טורקיה? האם זה בגלל שאני מוסלמי? אני חושב שאני מזהה כאן בעיה חשובה. על ידי כך שקיים ביטוי של גרמני-טורקי, נוצרת הבחנה בין אנשים שיש להם משפחה ביותר ממדינה אחת. נולדתי והתחנכתי בגרמניה, אז למה אנשים לא מקבלים שאני גרמני?".

אוזיל סיים את מכתבו בפנייה כאובה וכעוסה אל נשיא ההתאחדות הגרמנית, ריינהרד גרינדל. "אני מאוכזב, אבל לא מופתע מהפעולות שלך. ב-2004, כשהיית חבר פרלמנט גרמני, טענת ש'רב-תרבותיות היא למעשה מיתוס ושקר לכל החיים', בזמן שהצבעת נגד חקיקה של לאומיות כפולה, אמרת כי לתרבות האיסלאמית יש אחיזה עמוקה מדי בערים גרמניות רבות. זה בלתי נסלח ובלתי נשכח".

"הטיפול שקיבלתי מהתאחדות ומרבים אחרים גורם לי כבר לא לרצות ללבוש את חולצת נבחרת גרמניה", סיכם אוזיל. "אני מרגיש לא רצוי וחושב שמה שהשגתי מאז הופעת הבכורה הבינלאומית שלי ב-2009 נשכח. אנשים בעלי רקע מפלה וגזעני, לא צריכים להיות מורשים לעבוד בהתאחדות הכדורגל הגדולה בעולם שיש לה שחקנים רבים ממשפחות בעלות מורשת כפולה. עמדות כמו שלהם פשוט לא מכבדות את השחקנים שהם מייצגים כביכול".