אנחנו מעדיפים לחשוב על ישראל כעל אומת היי-טק, זוכת אירווזיון והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, עובדות שרירות וקיימות, רק שלצידן אנחנו חווים גם את החיים עצמם, והחיים בישראל סובלים מפקקים ורמת תכנון תחבורתית מוגבלת ביותר. מחקר של בנק ישראל שפורסם אתמול (שני) פורש את המעקשים העומדים בפני הישראלים המבקשים להגיע למקום עבודתם, ומנסה לשרטט פתרונות.
המחקר בדק כיצד מגיעים העובדים בישראל למקום עבודתם ומה משך הזמן שלוקח לעובדים לעשות את הדרך, מפלח את הנתונים לישובים ולאשכולות יישובים ומצליב את הנתונים עם מספר מקומות העבודה המוצעים בישובים הללו. 60.7% מהעובדים בישראל מגיעים למקום עבודתם באמצעות רכב פרטי, כ-17.5% משתמשים באוטובוס ציבורי, 3.4% מגיעים למקום העבודה ברכבת, כ-7.8% מגיעים באמצעות הסעה המאורגנת על ידי המעסיק, 7.6% מגיעים לעבודה ברגל וכ-1.7% מגיעים ברכיבה על אופנים.
מהמחקר, שפרסמה מחלקת המחקר של הבנק, עולה כי כ-60% מהמועסקים בישראל עובדים מחוץ לישוב מגוריהם ומתוכם כשני שליש משתמשים ברכבם הפרטי כדי להגיע לעבודה. הישובים הערביים סובלים מנגישות נמוכה לאמצעי תחבורה, כך שתושביהם תלויים במעסיקים המספקים הסעה מאורגנת לעבודה.
יש פריפרייה ויש פריפרייה
החוקרים בחנו את רמת הנגישות לתחבורה ציבורית בישובים שונים בארץ ודרגו אותם במדד של 0-1. כאשר ציון הקרוב ל-0 מעיד על רמת נגישות נמוכה בעוד שציון הקרוב ל 1 מעיד על רמת נגישות גבוהה. המדד שיכלל משתנים רבים, כולל מספר תחנות לכל קמ"ר, הנגישות של התחנות ושביעות הרצון של התושבים. מפילוח הישובים עולה כי רמת הנגישות הנמוכה ביותר נרשמה בישובים יהודים קטנים ומרוחקים (0.21 במדד הנגישות). החוקרים מסבירים נתון זה בנטיה של תושבי ישובים קטנים ומבוססים להסתמך על רכב פרטי גם אם אפשרות של תחבורה ציבורית היתה זמינה עבורם. הפילוח השני של ישובים עם רמת הנגישות נמוכה לתחבורה ציבורית הוא הישובים הערבים (0.25 במדד הנגישות). דווקא הישובים החרדיים זוכים לרמת נגישות הגבוהה ביותר (0.69 במדד הנגישות), ובין הערים הגדולות בולטת פתח תקוה עם רמת נגישות נמוכה (0.36), לעומת נתניה שנהנית מרמת הנגישות הגבוהה ביותר לתחבורה ציבורית (0.76)
נתון מעניין שמובא במחקר מעיד על כך שמרחק הנסיעה הממוצע דומה בין אלו שנוסעים לעבודה ברכבם הפרטי (17.7 ק"מ) לבין אילו שנוסעים באוטובוס (18.7 ק"מ) עם זאת הזמן הממוצע שלוקח לנוסעי הרכבים להגיע לעבודה עומד על 26.4 דקות לעומת 41.7 דקות לנוסעים באוטובוס. השילוב בין הנתונים מעיד על חוסר היעילות היחסי של התחבורה הציבורית בישראל לעומת הרכבים הפרטיים, כשמדובר במשך הזמן הנדרש להגיע לעבודה.
עורכי המחקר מצביעים על הבעייתיות הנובע משימוש בהסעות המאורגנות על ידי המעסיקים, חרף העובדה העולה מהמחקר לפיה זהו אמצעי התחבורה היעיל ביותר, במיוחד כשמדובר בהסעות למרחקים גדולים – בהעדר חלופות תחבורה אחרות, ההסתמכות על הסעות מאורגנות מגבילות את אפשרויות התעסוקה של העובדים המתגוררים בישובים מרוחקים בדירוג סוציואקונומי נמוך. בעיה זו בולטת במיוחד בישובים הערביים, שבהם רמת הנגישות לתחבורה ציבורית נמוכה ביותר ובכ-48% מהם נרשמה דומינטיות של הגעה לעבודה באמצעות הסעות המאורגנות על ידי המעסיקים.
בשורה התחתונה, מסכמים עורכי המחקר את הממצאים בהמלצה לפיתוח מערכי התחבורה הציבורית דווקא בישובים הערביים ובישובים מרוחקים נוספים. שיפור של מערך התחבורה הציבורית יכול גם לשפר את יכולת ההשתכרות של התושבים באותם הישובים, וגם להקל על מצוקת הדיור באיזורי הביקוש ככל שיפתחו אפשרויות מגורים נוספות המאפשרות גישה נוחה ויעילה למקומות עבודה.
הפתרון: תחבורה ציבורית יעילה
דו"ח מבקר המדינה משנת 2016 מחזק את מסקנת המחקר הנוכחי, ומצביע על כך שהפקקים עולים למשק כ-25 מיליארד שקלים בשנה. המחקר של בנק ישראל ממקד את הבעיה של התחבורה הציבורית דווקא בפריפריה. למרות שהפקקים מתנקזים לכניסה למטרופולינים, המקור שלהם הוא בהיעדר מערכת תחבורה ציבורית שמתחילה דווקא בפריפריה. בעוד שתושבי תל אביב יכולים לשקול לוותר על הרכב שלהם ולנסוע באופניים או בתחבורה ציבורית, לתושבי הפריפריה שמבקשים להיכנס לערים הגדולות בכל בוקר אין מענה אמיתי בדמות מערך תחבורה ציבורית.
באוצר מבינים את הקשר שבין תחבורה ציבורית לתעסוקה. לא סתם נושא התחבורה הציבורית עמד במרכזה של תוכנית החומש למגזר הערבי שמטרתה לעודד גידול בשיעורי התעסוקה במגזר הערבי. התוכנית שקידמו במשרד האוצר קבעה מפתח השקעה של 40% לתחבורה בישובים הערביים כאפליה מתקנת שתצמצם את הפער בתשתיות. עם זאת מדובר עדיין בסכום נמוך שלא מתקרב לייצירת מענה הולם לעומק הבעיה שמציג המחקר של בנק ישראל.
מארגון 15 דקות העוסק בקידות התחבורה הציבורית בישראל הגיבו על פרסום המחקר. מנכ"ל הארגון גיל יעקוב אמר כי ״הממצאים של בנק ישראל מוכיחים שוב שהפתרון למשבר התחבורה הציבורית בישראל הוא קיצור זמני הנסיעה בתחבורה ציבורית לאזורי תעסוקה – זאת באמצעות קווים מהירים ונתיבי תחבורה ציבורית. זו משימה לאומית שתוציא אותנו מהפקקים, תחבר את הפריפריה למרכז ותקדם צמצום פערים.״
