כ-700 אלף בנות ובני נוער נמצאים כעת בעיצומו של החופש הגדול. רבים מהם, כ-250 אלף, ינצלו את החופשה על מנת לעבוד כדי לממן את הבילויים ולהגביר את תחושת העצמאות שלהם. בדרך כלל ניתן לראות את בני הנוער עובדים במלצרות, מזון מהיר, או כמוכרים בחנויות. אבל יש גם כאלה שעובדים במקומות מעט פחות צפויים, לצד ההורים שלהם.

לעבודה המאורגנת יתרונות רבים, אחד מהם הוא האפשרות של ילדי עובדים לעבוד בחופשת הקיץ. מה שיכול להיראות כמו סעיף מצחיק בהסכם קיבוצי, הוא דווקא בעל ערך רב. עבודה בקיץ במקום העבודה של ההורה מאפשרת לבני נוער כניסה קלה לעולם העבודה, שמירה על תנאי עבודתם, הגנה על זכויות, קרבה משפחתית והבנת ערך העבודה בדגש על העבודה המאורגנת.

למרות שמדובר, לרוב, בהעסקה לתקופות קצרות, זוהי הטבה משמעותית שלא מאפשרת רק הזדמנות לבני הנוער להשתכר, אלא מעניקה גם הזדמנות להורים לתת לילדיהם משהו לעשות בקיץ, להרוויח כסף בכבוד ולעבור חוויה מקרבת לחיי ההורה המבוגר.

נגה סספורטס, בת 15 מקרית חיים, תעבוד שבוע בבנק הפועלים.

"אמא שלי עובדת כבר 25 שנה בבנק הפועלים והיא הציעה לי לעבוד בקיץ. העבודה היא במסגרת התנדבות של בנק פועלים. הבנק משלם לבני נוער להתנדב בשבילו. בסופו של דבר כל העובדים שם קשורים לעובדי בנק הפועלים. יש כאלה שמתנדבים בבתי ילדים וכאלה שעובדים עם קשישים

"בינתיים אני עובדת בבית תלתן – מקום לקשישים, בקריית מוצקין. אני יכולה להיות שם במטבח לסדר את הכלים, לשים את האוכל שצריך, לחלק את המנות שאנשים רוצים

נגה סספורטס (צילום: יעל אלנתן).

"ביום הראשון של העבודה הייתי בקמפוס של הבנק בשפיים, שם עברנו הכשרה. הייתה לנו סדנה על נגישות – התנסינו בכיסא גלגלים, איך זה מרגיש לא לראות או לא לשמוע. אחרי יום ההכשרה התחלתי לעבוד, העבודה היא שבוע מחמישי עד חמישי.

"אני שמחה על ההזדמנות ולראות ולהרגיש איך זה לעבוד. אין לי בעיה עם זה שאמא סדרה לי את העבודה, בסך הכל אני צריכה לחסוך כסף כי לא תמיד נעים לבקש מאמא וצריך גם להיות עצמאי.

"אני מאמינה שגם כשאני אהיה גדולה, ואמא לא תבחר לי את העבודה, אני אדע להיות עצמאית. אני נערה, וזאת עבודה ראשונה שלי\ ולא תמיד אני מסתדרת עם למצוא עבודות".

על העבודה עצמה: "זה מעניין ומאתגר, גם למצוא חברים ולהתחבר לזקנים. זו הזדמנות שלי להראות צדדים שלי אני שלא תמיד אני יכולה להציג. להתחבר יותר, להכיר, להיות פתוחה"

מעיין שקד, בן 15 מקריית טבעון, יעבוד עשרה ימים ברשות מקרקעי ישראל

"אני אעשה עבודה משרדית, מה שיבקשו ממני. אני הלכתי כבר לעבודה עם אבא שלי, אבל הפעם זה יהיה לבוא לעבוד בעצמי. אני רוצה לעבוד שם, צריך לעשות משהו בחופש.

"מה אעשה עם הכסף שארוויח? אני רוצה לקנות עם זה ספרים. הרבה מאוד ספרים

מעיין שקד (צילום: יעל אלנתן).

"העבודה תהיה בנצרת, ואגיע לשם ובחזרה הביתה. גם אם זו תהיה עבודה לא מוצלחת, לא אכפת לי, אני רוצה שיהיה לי כסף של עצמי, ולא להיות תלוי באמא ואבא. השנה התחלתי להיות פחות תלוי בהם ואני אוהב את זה. אני שמח שאבא שלי סידר לי את זה".

על העבודה עצמה: "אני לא הולך להיות עובד קבוע שם, נפשית זה סוחט. אבל מוזר לי בזמן שרוב הילדים יעבדו בבייביסיטר, אני אעבוד ברשות מקרקעי ישראל".

עמית אברהם, בת 17, מנצרת עלית, תעבוד חודש במפעל "לירד שטייניץ תאורה" או "אינטר אלקטריק"

"אבא שלי עובד שם כמנהל אבטחת איכות כבר חמש שנים. אמרתי לו שנגמר לי הכסף, ושאלתי אותו אם הוא יכול לסדר לי עבודה. הוא בדק ואמר לי שכן. העבודה היא לחודש באוגוסט, מראשון עד חמישי  בשכר מינימום.

"אני לא עובדת עם אבא ישירות, אלא בחברת בת בחברה של החברה שהוא עובד בה. לילדי עובדים אסור לעבוד עם ההורים באותו המקום.

עמית אברהם (צילום באדיבות המצולמת).

"אני רואה את זה כאחלה דרך לעשות כסף. עבדתי בעבר בפיצה, ואם לא הייתה לי את העבודה הזאת הייתי חוזרת לשם.  עצמאות כלכלית זה חשוב. לא להיות תלויה בהורים, ולקנות לעצמי דברים שאני רוצה ולא לבקש כל הזמן.

"אבל זה לא רק עניין של כסף, זה גם מבגר, נותנים לך אשכרה אחריות".

על העבודה עצמה: "אני אעשה שם מה שצריך. כשעבדתי שם בשנה שעברה היו נותנים לי משימה וכשהייתי מסיימת אותה, היו שולחים אותי למשימה הבאה. סידרתי ארון קטלוגים, סימנתי עם מדבקות, פעם עזרתי להקליד מסמכים במחשב. זה עבודה שחוסכת זמן לבוסים, ועדיף לתת אותה לילד מאשר למישהו שיש לו משהו יותר טוב לעשות".