הפאזל הגדול שנקרא מדינת ישראל מתפרק. יש לנו ארץ נהדרת ואנשים נפלאים שיחד מרכיבים מדינה צבעונית ומדהימה. להרכיב פאזל כל כך גדול וכל כך צבעוני זה לא דבר פשוט. לשמור על כל החלקים' שלא תיפגע התמונה בגלל חתיכה חסרה או בגלל חלק שאי אפשר להשתמש בו כי צורתו נפגמה, או שצבעיו דהו מכל סיבה שהיא. רק כשכל החלקים במקומם ניתן לראות את התמונה המלאה.

אחת הפעולות של הממשלה, של הממסד, היא להכניס אותנו לתבניות המתאימות לה, ליישר ולהחליק את הקצוות, שהיא תוכל לערום אותנו הערמות מסודרות – חילונים בערימה אחת, חרדים בערימה נפרדת, אתיופים בערימה קטנה ושחורה בצד, ולהט"בים בערימה נפרדת. אשכנזים, מזרחים, ימנים, שמאלנים, ערימות ערימות, ערוכות מוכנות להיכנס לארגזים ולהישלח. לאן? מי יודע…

מסביב פזורים אריחים הנוצצים בזהב וכסף. אלו כמובן בעלי ההון שהממסד משרת אותם. הם ממלאים את תפקידם שהוכתב להם בזכות מעמדם. לעומתם, בארגז זניח מחוץ לדלת נאספו כל החלקים השבורים והמרוסקים שהקיצוץ והשיוף שברו אותם, הזמן פגע בהם, או שהתנגדו לשינוי צורתם הייחודית, ולא ניתן עוד להשתמש בהם, והם בדרך לפח האשפה.

חלקי הפאזל החלקים, היפים והמשוייפים לא מתחברים. מרוכזים בערימות נפרדות, שכל קשר ביניהן הוא מקרי בהחלט ואין אפשרות לעבור מערימה לערימה. הממסד דאג לכך. כבר אי אפשר לראות זכר לחלקים המקוריים. שיטת הערימות הרגילה אותנו לראות רק ערימות ולא חלקים בודדים של פאזל. לכל ערימה יש צבע אחד שולט ועברנו לדבר ב"אתם" ו"הם" כשאנו מייחסים לכל הפרטים בערימה את התכונות הרשומות בכותרת.

אין לכם מושג כמה פעמים בשנה האחרונה אמרו לי – תפסיקו להצביע לביבי! מי זה תפסיקו? אני והתולעים? האמונה שטבועה כבר היא שהנכים, השכבות החלשות, מצביעים ומצביעות אוטומטית לימין היא גזענית באותה מידה כמו האמירה שאתיופי הוא לא יהודי ואסור לו לייצר יין או שכל ערבי הוא מחבל בפוטנציה.

את פעולת הקיצוץ והשיוף מתחילים כבר מגיל 0. מיטת סדום של טיפת חלב בוחנת פרמטרים רפואיים וקגנטיביים, ובתהליך איטי של מערכת החינוך, הצבא, הבירוקרטיה והחיים עצמם, גם החלק עם הצורה הכי מעניינת והצבע הכי עז, הופך לריבוע דהוי ומשמים.

השיטה מפלגת אותנו ומשסה קבוצה לעומת קבוצה, מנגנון השליטה בפעולה. הסדר נותר על כנו. קבוצות לא מתערבבות. פרטים בקבוצה לא מכירים פרטים בקבוצות אחרות וצבע הקבוצות נשמר. הפאזל כבר הרבה פחות צבעוני, והחלקים פשוט לא מתחברים.

בשביל להרכיב פאזל דרושה סבלנות, עין חדה ותשומת לב לפרטים הקטנים. צריך למצוא את הקו המחבר, את הצורה המשלימה, את הגוונים וחצי הגוונים המרכיבים כל חלק. את הדומה ואת השונה. אין שני חלקים זהים בפאזל. לא בצבעם ולא בצורתם. כל חלק וחלק חייב לשמור על צבעו וצורתו כדי שהפאזל יהיה מושלם. כדי שהוא יתחבר לתמונה אחת מרהיבה.

ככל שהשונות בין החלקים גדולה יותר וצורתם יותר מעניינת ומורכבת, כשהם מתחברים ביניהם, החיבור הוא חזק יותר, ולא דורש כל אמצעי הדבקה נוסף. חלקים אלו יכולים להחזיק את הפאזל כולו אם רק יתנו להם. היו מי שאתם. היו גאים במי שאתם! בצבעים הייחודיים לכם, בפיתולים ובמגרעות, כי כל אחד מהם מתאים בדיוק לאותו חלק שמתחבר אליכם ומשלים לתמונה הגדולה. אל תנסו לנצח לבד את הממסד. שלבו ידיים עם חלקים הנראים שונים לכאורה, אבל אם תבדקו תגלו שאתם משלימים זה את זה, ושאתם הרבה יותר חזקים ביחד!