בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הטיל על חברת ר.י.א. אביב ניהול ואחזקת מבנים בע"מ קנס של כ-955 אלף שקלים, זאת בעקבות הודאתה בעבירות כלפי זכויות העובדים של עובדיה. עם זאת, ייתכן שהחברה שבבעלות אביב ירון, שהוכרז בראשית שנת 2017 כפושט רגל, כלל לא תשלם את הקנסות שהוטלו עליה – ואף לא תשלם לעובדיה את חובותיה בגין שכרם שהולן ובגין הפרשות הפנסיה שנגזלו מהם כפי שעלה מטענות התביעה.

בגין אי תשלום שכר מינימום לעובדים נפסק כנגדה למעלה מ-542 אלף שקלים, ובגין ניכויי הפרשות פנסיה לעובדים ואי העברתם ליעדם למעלה מ-375 אלף שקלים. בין השיקולים לפסק הדין החמור – טענת התובע ממשרד העבודה כי החברה טרם שילמה חובותיה לעובדים.

עבירות נוספות שבית הדין קבע שביצעה החברה הן אי תשלום פדיון ימי חופשה, ופעולה כקבלן שירותי ניקיון ללא רישיון קבלן, בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.  בנוסף, חויבה החברה לחתום על כתב התחייבות בסך של 1,130,000 שקלים, להימנע מביצוע העבירות שבהן הורשעה לשלוש שנים. מנהל החברה אביב ירון הורשע בביצוע העבירות האמורות ובמסגרת הסדר טיעון ונגזר עליו קנס בסך 40,000 שקלים וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירות למשך שלוש שנים בסכום של 116,800 שקלים.

"הצדק עם המאשימה בכל הקשור לערכים החברתיים המוגנים, שנפגעו כתוצאה מהתנהלותה של הנאשמת. המסקנה המתבקשת מכך היא כי יש להחמיר בענישת הנאשמת באמצעות הטלת קנסות גבוהים, שיהוו הרתעה כלכלית אפקטיבית" קבע שופט בית הדין אורן שגב .

כתב האישום הוגש על ידי עו"ד יצחק ששון, מטעם הלשכה המשפטית במשרד העבודה, בעקבות חקירה של האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה כנגד החברה, אשר מצאה את ההפרות כנגד ארבע עובדים במשך מספר חודשים.

"מדובר בעבירות שתכליתן הינה הבטחה סוציאלית מינימאלית של זכויות לעובדים הן בהווה והן בעתיד. אי תשלום שכר מינימום מונע מהעובד את הרף המינימלי לקיום, וניכויים ואי העברה לפנסיה  משמעם, כי המעסיק פגע בזכות העובד להבטחת מינימום של קיום לעת זיקנה" מסרה יפה סולימני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, "בנוסף לאמור פעילות של קבלני כוח אדם/שירות ללא רישיון מלווה לעיתים קרובות גם בהפרת חוקי עבודה אחרים, כמו במקרה הנוכחי, מה שמדגיש את חשיבותם של מנגנוני הפיקוח של המשרד במסגרת הליכי הרישוי".

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית: "אני מברכת על החלטת בית הדין. לא תמיד בתי הדין לעבודה נותנים דגש מספיק לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו במסגרת הפרת חוקי העבודה שאנו אוכפים ולעיתים קיימת סלחנות כלפי מבצעי עבירות שמובילה לפגיעה בהרתעה. גזר הדין המשמעותי לצד האמירה ברורה שיש מקום לקנסות גבוהים שיהוו הרתעה כלכלית אפקטיבית הוא חשוב, בפרט שהמדובר בהפרה משמעותית של מספר חוקי עבודה. אנו פועלים ונמשיך לפעול להעלאת רף הענישה ומיצוי הדין. זאת, על מנת שהעסקה עבריינית שבמסגרתה אף קיימת פגיעה בזכויותיהם של עובדים בכלל ואוכלוסיות מוחלשות בפרט – לא תהיה כדאית ולא תהווה חלק משוק העבודה הישראלי".

דבר ראשון ניסה לאתר את פרטי ההתקשרות של החברה המורשעת לשם בקשת תגובה, אך בלא הצלחה.

בעבר, עם הגשת כתב האישום, פנינו לאבי זעפרני, המנהל אף הוא חברה תחת השם 'ר.י.א. אביב אחזקות ומבנים בע"מ' הממוקמת ברמת אביב, אולם זה הבהיר לנו כי לא מדובר בחברה שלו – הרשומה כחוק במינהל ההסדרה והאכיפה, וכי לטענתו "נגנב" שם החברה שלו והלוגו שלו, ומשמש אדם אחר לכאורה שלא כחוק. "אני 20 שנה בתחום, אנחנו יושבים ברחוב שוסטר ברמת אביב" אמר לנו אז זעפרני, "לפני כעשר שנים בא בחור, שכנראה שגר באחד הבניינים שטיפלנו בו – ועשה שימוש בלוגו ובניירות המכתבים שלי, ופתח חברה בבאר יעקוב עם אותו שם ולוגו דומה. הוא עבד שם במשך כמה שנים וכנראה קיבל די הרבה בניינים. חשבתי לתבוע אותו, אבל בסופו של דבר החלטתי לא להגיש נגדו תביעה – אבל התחילו להגיע אלי טלפונים של עובדים וספקים שלא קיבלו תשלום. כנראה שעשה עוקץ או פשט רגל". לדבריו, הבלבול בין החברות גרם לו לנזקים עסקיים.

התנהלות זו מעלה את החשש כי החברה, בבעלות אביב ירון אשר הוכרז בראשית שנת 2017 כפושט רגל,  כלל לא תשלם את הקנסות אשר הוטלו עליה – ואף לא תשלם לעובדיה את חובותיה בגין שכרם שהולן ובגין הפרשות הפנסיה שנגזלו מהם (כפי שעלה מטענות התביעה שלא שילמה עד כה). בטיעונים לעונש טען ירון כי הוא לוקח אחריות על העבירות שביצע, אולם הם נבעו מכך שהגיע לחדלות פירעון ולשוקת שבורה. "אם הייתי יכול הייתי נותן…" אמר אז ירון כפי שעולה מפרוטוקול הדיון. "אני מנסה לשקם את עצמי ב-4 השנים האחרונות ולהסדיר ולשלם את כל החובות, אם לא היה קורה כל המצב הכלכלי של העסק, אין לי עבר והיום אני שכיר. העסק היה קיים במשך שנה וחודשיים".

חוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם, שנחקק ב-1996, קובע כי קבלני כוח אדם או ספקי שירותים בתחומי השמירה, האבטחה והניקיון, מחויבים בקבלת רישיון ממינהל ההסדרה והאכיפה. קבלת הרישיון מותנת בבדיקת הרקע ואופן ההתנהלות של החברה ומנהליה, ומאפשרת למינהל לפקח על העסקת העובדים בחברה ועל קיום זכויותיהם הסוציאליות. חשוב לציין כי החוק קובע עונש פלילי לא רק על קבלן שירות המספק שירותים ללא רישיון, אלא גם על מזמין שירות המתקשר עם חברה שעובדת ללא רישיון. זאת, בכדי להרתיע ולהגביר את יכולת האכיפה של זכויות עובדי חברות הקבלן המשויכים, על פי רוב, לאוכלוסיות מוחלשות.

מינהל ההסדרה והאכיפה מפעיל קו חם לדיווח אנונימי על הפרת חוקי העבודה – ביניהם חוק זה, שמספרו *2570.