האם הסכם השלום שנחתם לפני כשבועיים בין אתיופיה לאריתריאה, יוביל לשינוי מדיניות כלפי אזרחים אריתראים המבקשים מקלט בישראל? ההסכם סיים מלחמה בת עשרים שנה בין שתי המדינות, ואף מוביל על פי דיווחים שונים להקלה במדיניות הגיוס לצבא אריתריאה. נכון לעכשיו, ישראל לא תחזיר לאריתריאה את מבקשי המקלט שהגיעו ממנה, מאחר והיא עדיין נחשבת למדינה המסכנת את אזרחיה וכופה עליהם שירות צבאי לכל החיים.

הדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בוועדת הפנים של הכנסת, חשף כי מוקדם להצביע בוודאות על שינוי של ממש באריתריאה, וישראל תיישר קו בנושא זה עם האו"ם ומדינות מערביות אחרות, שלא שינו בינתיים את יחסם למדינה. עם זאת, חברי כנסת מהימין ונציגי תושבים בדרום תל אביב התומכים בגירוש, דרשו שינוי מיידי: "זה לא יכול לחכות לשלום בין אריתריאה למדינה אחרת", אמר סגן ראש עיריית תל אביב ארנון גלעדי, "כל המתנה להסדרים בין מדינות רק משרישה את הבעיה ומחזקת אותה".

משאית עם לוחמים אריתראים באיזור העימות בין אריתראה לאתיופיה (צילום: Tyler Hicks/Liaison).

יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש (הליכוד) אמר בפתח הישיבה כי הסכם השלום אתיופיה-אריתריאה "הפתיע אותנו" וכי הוא דרמטי. קיש הציג לוועדה מכתב משגריר שוויץ בישראל, המציג החלטת בית משפט השוויצרי מלפני שבועיים בעניינו של מבקש מקלט אריתראי אשר פסק שאין מניעה להשיבו לאריתריאה והקריא 2 סעיפים המתירים הרחקה משוויץ. הסעיף הראשון גורס כי הרחקה וגירוש של מסתננים אפשריים גם אם בחזרתם יקראו לשירות צבאיף והשני כי התנאים בשירות לאומי בעייתים אך לא לנקודה שהם מגדירים את הגירוש לבלתי חוקי. על אף הלשון הברורה במכתב השגריר, נציגת נציבות האו"ם לפליטים שהשתתפה בדיון אמרה כי שוויץ אינה מחזירה משטחה אריתראים חזרה למדינתם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"סיכוי לשינוי עתידי אמיתי"

"יש סיכוי לשינוי עתידי אמיתי באריתריאה", טען גיל אבאריאל, היועץ המשפטי של המטה לביטחון לאומי ונציגו, אך הוסיף כי, "עוד מוקדם לומר אם הנסיבות והתנאים החדשים ככל שיתפתחו יאפשרו את חזרת האריתראים תוך הבטחת ביטחונם האישי. אני אומר, ולא בסאבטקסט, שאנחנו חיים במציאות בה השיקולים הבינלאומיים הם מרכיב בקבלת החלטות. אנו קשובים להיבט הבינלאומי והמשפטי. הפרקטיקה המקובלת תהיה כמו בכל העולם".

יורם אלרון, סמנכ"ל אפריקה במשרד החוץ, סקר בפני המשתתפים בדיון את ההתפתחויות האחרונות בקרן אפריקה: בהן תחילת כהונתו של ראש הממשלה חדש באתיופיה אותו כינה כבעל "כיוונים חדשים, רפורמטור" ועם כוונה להסיג כוחות מ-2 מובלעות אותן כבש צבא אתיופיה. "מה שחשוב לציין שזה תהליך בהתהוות", אמר אלרון והוסיף, "מאוד דרמטי ומאוד משמעותי. הדברים לוקחים זמן". ביחס לשאלת שינוי מדיניות אי ההסדרה הישראלית לאריתריאה אמר אלרון כי, "בנושא הזה מוקדם מידי להגיע למסקנה. זה יכול לקחת זמן. אנחנו גם קראנו את הידיעות בתקשורת שכביכול מקצרים את השירות אך שר המידע של אריאתיראה אמר שזה עדיין לא בגדר מדיניות רשמית". יתר נציגי משרדי הממשלה אמרו בדיון כי הם בוחנים את ההתפתחויות במשותף וכי אין להם מה להוסיף לדיון מעבר למה שנאמר.

במענה לשאלת קיש מדוע ישראל לא נוקטת מדיניות החזרה לאריתריאה אנשים אשר לא מצויים בסכנת גיוס כמו נשים ותינוקות, השיבה נציגת משרד המשפטים כי אין שום מדינה מערבית שמרחיקה לאריתריאה והוסיפה, "בעניינים האלה שיש משקל למשפט הבינלאומי אנחנו מסתכלים בעין בוחנת מה קורה בעולם".

קרן מיכאלי ראש היחידה המשפטית של נציבות האו"ם לפליטים, אמרה בדיון כי הנציבות מברכת על ההתפתחויות האחרונות והצטרפה לדברי ראש המל"ל כי "לפני שמסירים הגנה קבוצתית צריך לבדוק אם השינוי בשטח אומר שאפשר להחזיר". לדברי מיכאלי כבר בשנת 2015 נאמר רשמית ע"י רשויות רשמיות באריתריאה למשלחות רשמיות של דנמרק ומדינות מערביות נוספות כי השירות במדינה יקוצר, אך הם חזרו בהם. "לכשיבשילו התנאים הנציבות תשמח לסייע בחזרה" אמרה מיכאלי.

תומכי הגירוש: "נגמרה לנו הסבלנות"

ארנון גלעדי, המשנה לראש עיריית תל אביב אמר בדיון כי הוא מברך את ראש הממשלה על הכרזה על שיקום האזור בדרום ת"א, אך הוסיף כי השיקום אינו הנושא העיקרי והמהותי. "שיקום שכונות זה דבר נכון, אבל איני יודע איך אפשר לעשות הבדלה בין תושבים ותיקים לחדשים", אמר גלעדי.

יונתן יעקובוביץ, מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית אמר בדיון כי הוא מברך על ההתפתחויות באריתריאה אך הוסיף בהסתייגות, "אם נחכה אז גם נחכה עוד שנתיים. אין הצדקה לסטגנציה". ביחס לטענה מצד ממשלת ישראל כי היא מיישרת קו עם מדינות המערב ובשל כך אינה מחזירה אריתראים לארצם, האשים יעקובוביץ את אריתריאה כי אינה משתפת פעולה גם בנושא ההחזרה של אזרחיה.

פעילת עמותת 'עוטף תחנה מרכזית' שפי פז אמרה בדיון כי "בנווה שאנן היום יותר מסוכן לאריתראים מאשר באריתריאה" וכי "הם מנהלים מלחמות אזרחים מתחת לבתים שלנו". פז ביקרה את הממשלה כי נושא המסתננים בשכונות דרום תל אביב נסחב ואמרה, "אני מבקשת להפסיק לומר לנו סבלנות. נגמרה לנו הסבלנות ואנחנו לא רוצים לשבת 10 שנים בוועדות הללו".