מכירים את זה שימנים אומרים "גם אצלנו מקבלים את הקהילה הגאה ודואגים לשוויון זכויות עבורה – לא רק בשמאל"?

אכן, ההתגייסות המרשימה של רוב הציבור למאבק למען זכויות הקהילה הלהט"בית מוכיחה כי אין קשר בין עמדה מדינית או כלכלית לבין השקפת עולם ליברלית. העם, בגדול – בעד.

אבל אם נבחן את המציאות, אין התגייסות אמתית של ארגוני הימין או מובילי הדעה במחנה זה בכל מה שקשור לקידום זכויות הקהילה. הם יתגאו באמיר אוחנה ושפי פז, ישתמשו בהם כדוגמא לפלורליזם וקבלה, אבל לא ממש ירתמו למאבק עבורם.

שרה העצני, יו"ר ארגון הימין "ישראל שלי" ואחת המנהיגות המובילות בציונות הדתית, יכולה לשתף פעולה בלי בעיה עם שפי פז (לסבית) בהפגנות בדרום תל אביב, אך לא תראו אותה מביעה בפומבי תמיכה בשוויון זכויות מלא לכל או רותמת את השפעתה לטובת הנושא. גם אבישי שורשן, מתיישב ימני מארגון "האמת שלי" ואחת מאושיות הרשת הפופולריות ביותר, לא יעמוד באופן ברור לצד הקהילה וידרוש זכויות שוות לחבריה.

מה שעצוב במיוחד זה שכמוביל ארגון תמיכה בחיילי צה"ל, שורשן מפקיר ציבור שלם של חיילים ובני משפחותיהם המשתייכים לקהילה הגאה. יתר על כן, לכל אלו לא תהיה בעיה לשתף פעולה עם רבנים ופוליטיקאים המסיתים באופן קבוע ושיטתי נגד הקהילה, ואף לצאת להגנתם ולהמעיט בחומרת מעשיהם והתבטאויותיהם. לא תראו את אושיות הימין מוציאות את בצלאל סמוטריץ׳ וחבריו מחוץ לקונצנזוס במחנה שלהם. לעומת זאת, הם נזעקים בקול גדול ובצדק מול כל ביטוי לגזענות או הסתה נגד מתנחלים או דתיים.

עשו ניסוי: קחו אמירות של פוליטיקאים ורבנים נגד להט"ב והחליפו את המילה "הומואים" ב"מזרחים/מתנחלים/דתיים". האם לדעתכם התגובה תהיה זהה?

האגף הנאור כביכול בימין החדש משחק משחק כפול: מצד אחד הוא מציג עצמו כליברלי ותומך בשוויון זכויות, ומנגד הוא ממשיך לשתף פעולה עם גורמים שמרנים ולאומנים קיצוניים שמסיתים נגד חברי קהילת הלהט"ב בכל במה. למעשה, גם אם אותם אנשי ימין חדש באופן אישי מחזיקים בהשקפת עולם ליברלית יחסית, ידיהם כבולות כל עוד הם בוחרים לשכב באותה מיטה עם אנשים כמו אלי בן דהן, סמוטריץ׳ ורבני מכינת עלי שהחזון שלהם הוא חורבן מדינת ישראל והקמה על חורבותיה של מדינה קנאית-דתית שאין בה מקום לזכויות להט"ב.

אחד התירוצים שמשמיע הימין הוא שאינו יכול למצוא את מקומו במאבק משום שזה הפך להיות "פוליטי", ומובל על ידי ארגוני שמאל. מי מונע מארגוני הימין להצטרף, או יתרה מכך, להיות חלק מחוד החנית של המאבק? מדוע אנחנו לא רואים את ארגוני ואושיות הימין הליברלי במאבק הזה? נדמה לי שהתשובה ברורה.

כסף רב מגיע לארגוני ימין. כמה מהם מתעסקים בסיוע לנוער להט"בי במצוקה ולטראנסג׳נדרים או בלובינג לקידום זכויות הקהילה?

כרגע, אם נרצה או לא, המאבק הוא אכן פוליטי וחצוי בין שמאל וימין. ארגוני ואושיות השמאל תומכים פה אחד ופועלים לקידום שוויון מלא, וארגוני ואושיות הימין מגמגמים או שותקים במקרה הטוב ומסיתים נגד הקהילה במקרה הרע. כשאתרי ימין כמו ערוץ 20, ערוץ 7, סרוגים ומידה, לצד מובילי דעת קהל כמו איילת לאש, בועז גולן ורבנים, מייצרים באופן עקבי תעמולה נגד חברי קהילת הלהט"ב, מצופה מהנהגת הימין הצעירה לעמוד באופן שאינו משתמע לשתי פנים נגדם.

הגיע הזמן גם שמובילי דעה ימניים שמשתייכים לקהילה, כמו לי מלאך ונדב אבוקסיס או תא גאווה בליכוד, יתחילו לדרוש מחבריהם התחייבות אמתית למאבק ולא יעשו להם הנחות. עד אז, הם לא יותר ממקהלת צבועים ש"יורים ובוכים" – מחזקים בפועל את אויבי השוויון ומזילים דמעות תנין על הפגיעה בו שהם עצמם שותפים לה.