ב-27 במאי 2018, השתתפה דניקה פטריק במירוץ הרשמי האחרון בקריירה. פטריק, נהגת המירוצים בתחרויות אינדי והנאסקאר היא ככל הנראה אחת מהספורטאיות הגדולות בכל הזמנים, שתיזכר תמיד כאישה הראשונה שמנצחת מרוץ בסדרת מרוצי האינדי, והראשונה שהתחרתה במרוצי ה'נאסקאר' הפופולריים.

דניקה סו פטריק נולדה ב -25 במרץ 1982 בבלויט, ויסקונסין למשפחה שהייתה נטועה היטב בעולם מירוצי המכוניות. הוריה נפגשו במירוץ שלג בשנת 1978 בגראנד פורקס, צפון דקוטה. אביה היה הנהג שזכה במירוץ, ואימהּ הייתה מכונאית רכב של אחת מהנהגות במירוץ הנשים. עם שני הורים שאוהבים מירוצים, הדרך של פטריק למסלול המירוצים הייתה מהירה מאוד.

כבר בגיל 10 היא זכתה לחוויה ראשונה מיוחדת בנהיגה ברכב קארטינג, במהלכה היא התנגשה ישירות בקיר בטון.  פטריק סיפרה על החוויה הראשונית בעיתונות המוטורית האמריקאית  "הייתי בת , כאבא שלי בנה רכב גו-קארט ולקח את אחותי ואותי למגרש חנייה שבו הקמנו פחיות ובקבוקים במעגל. ואז התחלנו לנסוע סביבם, אבל הבלמים שלי לא פעלו!" היא פגעה בקיר במהירות של בערך 32 קמ"ש והתהפכה.  אביה רץ לחלץ אותה ואת אחותה הצעירה, לאחותה היה מעיל שנתפס במנוע הבוער והתחיל להישרף, אביה הצליח להוציא את שני בנותיו מהרכב וכך ניצלו חייהן.

למרות התאונה המלחיצה, פטריק הייתה כבר התאהבה במירוצים ורצתה להתחיל להתחרות מול ילדים אחרים בגילה בתחרויות הקארטינג האזוריות. "כשהייתה בת 13, היא רצתה שנעבור לקליפורניה כדי שתוכל להתחרות כל השנה", מספר אביה בראיון משותף. הוא אמר לה כמובן שהם לא יכולים לעבור לקליפורניה, כי למשפחה יש עסק ליצור זכוכיות. אבל אחר שראה את הנחישות שהפגינה בתו, הוא החליט לטוס איתה לתחרויות ארציות בקרטינג לגילה, בהן היא זכתה 3 פעמים (בשנים  1994, 1996 ו-1997).

בגיל 16, פטריק החליטה לעזוב את בית הספר התיכון ולעבור לאנגליה כדי להתאמן בסדרה התפתחותית של נהגי מירוץ באירופה. במשך שלוש שנים נאבקה פטריק בגעגועים הביתה ובהתנגדות תכופה כלפיה מצד נהגים ואנשי צוות. למרות זאת, במבט לאחור, רוב החוויות שלה כאישה בספורט המוטורי הן חיוביות. "אני מרגישה נוח מאוד עם בחורים" סיפרה בראיון, "זה כל כך קל להיות בסביבה שלהם. המחשבות שלהם הם כמו 'גולף, רעב, עייף'. אנחנו, הנשים, יכולות לפעמים להתעלות על דברים האלו".

פטריק נשארה באנגליה והצליחה להתגבר על כל המכשולים דרך היכולת שלה על המסלול וההישגים שהצליחה להגיע אליהם. השיא שלה היה כשסיימה במקום השני במהלך מירוץ ב"ברנדס האטצ'" – הגבוה ביותר אי פעם עבור אמריקאי – שהתקיים בפסטיבל פורמולה פורד 2000 .

בשנת 2002 היא חזרה לארצות הברית כשזכתה להיכלל בסגל של קבוצת רחאל-לטרמן ראסינג, קבוצה בבעלות משותפת בתחרויות ה- IndyCar, של האלוף לשעבר בובי רחאל ומגיש תוכניות האירוח דוד לטרמן.

בשנת 2003 היא הצטרפה למירוצי סדרת טויוטה והפכה לאישה הראשונה לעלות על הפודיום, כאשר חצתה את הקו הסיום במקום השלישי במירוץ במונטריי, מקסיקו. שנה לאחר מכן, היא המשיכה לנפץ את תקרת הזכוכית לנשים וסיימה במקום השלישי הכולל באליפות טויוטה אטלנטיק. בעקבות ההצלחה של הנהגת הצעירה החליט הבעלים של הקבוצה, בובי ראחל לצרף אותה לקבוצה הבכירה שמתחרה בליגת מירוצי האינדי היוקרתית.

בשנת 2005, כשהיא בת 23, פטריק הצטרפה כנהגת רוקי לליגת מירוצי האינדי והחלה לרשום מחדש את ההיסטוריה הנשית בעולם המירוצים המוטורי. ב-20 באפריל 2008 הפכה פטריק לאישה הראשונה שניצחה מירוץ בסדרת מירוצי האינדי, כאשר שרפה את המסלול ביפן וסיימה ראשונה עם תוצאה נהדרת 1:51:02.

בשנת 2012 רשמה עוד הישג משמעותי כשהפכה לאישה הראשונה שהצטרפה למרוצי הנאסקאר, הנחשבים יותר בתחום התחרויות המוטוריות. בשש העונות בהן השתתפה היא סיימה 14 מרוצים בעשירייה הראשונה והוכיחה בכל תחרות שהיא לא פחות טובה מרוב הגברים מולם היא מתחרה. כבר בעונה הראשונה שלה היא סיימה במקום הרביעי ב Las Vegas Motor Speedway, המיקום הגבוה ביותר לנהגת, וסיימה במקום ה-10 בסבב מירוצי האקס פיניטי במירוצי הנאסקאר לשנת 2012.

בשנת 2013  פטריק הפכה להיות האישה הראשונה לזנק מהמקום הראשון במירוץ החשוב ביותר בנאסקאר – דייטונה 500. היא הייתה בעשירייה הראשונה ברוב שלבי המירוץ, אבל נפלה בחזרה מהמקום השלישי בשלוש הקפות האחרונות כדי לסיים במקום השמיני, ובכך הפכה לנהגת בעלת הדירוג הגבוהה ביותר עבור אישה בהיסטוריה של המירוץ. לאחר שהובילה במירוץ היוקרתי במהלך חמש הקפות, היא הצטרפה למועדון העילית שחברים בו רק 14 נהגים בהיסטוריה, שזכו להוביל בשני מירוצי המכוניות היוקרתיים  ב-דייטונה 500 וב-אינדיאנפוליס 500.

בסיום המירוץ הטוב בקריירה שלה היא אמרה במסיבת העיתונאים "הביאו אותי לקבוצה, כדי להיות הנהגת המהירה בין כל הנהגים בסבב ולא להיות האישה המהירה ביותר. הייתי ברת מזל מספיק כדי לעשות היסטוריה, להיות האישה הראשונה לעשות הרבה מאוד דברים. ויש לנו עוד הרבה היסטוריה לעשות".

בגיל 36 דניקה פטריק מסיימת קרירה ספורטיבית יוצאת דופן, במהלכה היא הוכיחה שבעולם המוטורי נשים יכולות להתחרות ברמות הגבוהות שוות לגברים ולנפץ כל תקרת זכוכית אפשרית. כעט נותר רק לחכות לנשים נוספות שיבואו אחריה ויקבעו שיאים חדשים בשביל לכתוב את ההיסטוריה מחדש.