ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום (שישי) בלשכתו בירושלים עם השר איוב קרא ועם השייח' מוואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. נציגי העדה הדרוזית ביקשו מראש הממשלה את שינוי חוק הלאום כך שיבטא את עקרון שוויון הזכויות והאזרחות השווה לכל אזרחי המדינה, בהתאם לכתוב במגילת העצמאות, ואת עיגונה החוקתי של מעמד העדה בישראל. נתניהו סירב להתחייב לשינוי החוק, והציע לקדם יוזמת חקיקה נוספת לטובת הדרוזים במקום את שינוי החוק הקיים. בפגישה נכחו גם תא"ל במיל' אמל אסעד וח"כ לשעבר שכיב שנאן.
מטעם השייח' טרים נמסר כי נתניהו התחייב להקים צוות שיובל על ידי יואב הורוביץ', ראש הסגל שלו, לבחינת דרישות העדה. בלשכת ראש הממשלה מסרו כי הישיבה התנהלה באווירה טובה וכי ראש הממשלה ייפגש בתחילת השבוע הבא עם ראשי הרשויות כדי להשלים אותן: "המטרה היא להגיע לפתרון מהיר ומקובל שיבטא את ההערכה הרבה של מדינת ישראל לשותפות הגורל הייחודית עם העדה הדרוזית".
ניסוח זה מעיד על הרצון לבדל את העדה הדרוזית, שבניה מתגייסים לצה"ל ולכוחות הביטחון, מבני מיעוטים אחרים – מוסלמים ונוצרים, ששיעורי הגיוס בהם נמוכים יותר – באופן הקושר בין מידת המחוייבות וההכרה של המדינה וחוקיה לאוכלוסיות השונות.
מגמה זו באה לידי ביטוי גם מהודעתו של נתניהו אמש, לאחר שנפגש עם חברי הכנסת הדרוזים בקואליציה, שר התקשורת איוב קרא (ליכוד), חמד עמאר (ישראל ביתנו) ואכרם חסון (כולנו), לצד השרים כחלון וליברמן, כי בכוונתו לגבש תוכנית שתתן ביטוי 'למחוייבות העמוקה של מדינת ישראל לציבור הדרוזי' ושתכלול טיפול בסוגיית הרס הבית והקצאת תקציבים.
מגילת העצמאות, המצהירה על היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, כוללת גם התחייבות כי מדינת ישראל "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". עקרונות אלו אינם מופיעים בחוק יסוד הלאום שנחקק השבוע בכנסת ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים.
החוק קובע כי מדינת ישראל הינה מדינת הלאום של העם היהודי, כי בירתה היא 'ירושלים השלמה והמאוחדת', מעגן את סמליה היהודיים, קובע כי השפה העברית הינה שפת המדינה ואילו השפה הערבית היא בעלת 'מעמד מיוחד' – שיש להסדירו בחוק, וקובע כי המדינה רואה בפיתוח 'התיישבות יהודית' ערך לאומי וכי תפעל על מנת לעודד, לקדם ולבסס אותה.
