רו"ח רנאטו ערן יאראק משמש בשנתיים האחרונות כחבר מועצת המוסד לביטוח הלאומי וכיו"ר ועדת הכספים של המוסד. מחר (ראשון) בבוקר הוא יגיע לישיבת הממשלה כדי להציג את הדו"ח הכספי של הביטוח הלאומי לשנת 2017. למעשה, יאראק מגיע לממשלה עם חומר נפץ: מהדו"ח שיציג עולה כי המוסד שאחראי על קצבאות הזיקנה, הילדים, והאבטלה שלנו נמצא בגרעון של לא פחות מ-440 מיליארד שקלים. אליהם יש להוסיף כ-260 מיליארד שקלים שהם השקעה שביצע המוסד באגרות חוב ממשלתיות, שספק אם לאוצר יש איך לכסות אותן. הגירעון הזה גדל משנה לשנה, ובקצב הנוכחי, הביטוח הלאומי צפוי לקרוס בשנת 2045.

אבל הדו"ח הכספי הוא רק קצה הקרחון של הדרמה שמתרחשת בחודשים האחרונים בביטוח הלאומי. שר העבודה והרווחה חיים כץ, הנושא בתפקיד יו"ר מועצת המוסד, יחד עם המנכ"ל מאיר שפיגלר, יאראק וחברים נוספים במועצה מובילים מהלך להצלת הביטוח הלאומי על ידי חיזוק העצמאות שלו ובעיקר – ניתוק התלות שלו במשרד האוצר.

רו"ח רנאטו ערן יאראק (צילום באדיבות המצולם)

"זה לא סוד שיש גרעון אקטוארי גדול למוסד לביטוח לאומי, כבר כמה שנים מדברים על זה", מסביר יאראק לדבר ראשון "העניין הוא שהגרעון הזה הולך ומתעצם. כשבשנת 2007 דיברו על גירעון של כ-100 מיליארד שקל, הקימו ועדה שתגיד איך מייצרים יציבות לביטוח הלאומי. בינתיים הגירעון הזה רק הלך וגדל, כאשר ב-2012 הוא הגיע ל-200 מיליארד שקל. בשנת 2017 אנחנו כבר מדברים על גירעון של למעלה מ-400 מיליארד שקל".

ההתחייבויות של הביטוח הלאומי – סך כל הקצבאות שהמוסד אמור לשלם למי שכרגע מקבל אותן – עומדות על כ-700 מיליארד שקלים. אבל יאראק מסתייג מהחישוב הזה.  "ההתחייבות נרשמת בספרים רק כשמתחילים לשלם אותה", הוא מסביר, "לצורך העניין, בקצבאות זקנה רשומות רק הקצבאות של מי שהגיע לגיל 67. ההתחייבויות בגין אלו שהגיעו לגיל 66 ושילמו במשך עשרות שנים ויתחילו לקבל בשנה הבאה קצבה, לא נכללות באותם 700 מיליארד. אז צריך לקחת בחשבון שההתחייבויות בפועל גדולות הרבה יותר".

מול ההתחייבויות מציג הדו"ח הכספי כי לביטוח הלאומי נכסים בשווי 260 מיליארד שקל, שמוחזקים כאיגרות חוב ממשלתיות. אלו הצטברו מהעודפים השנתיים של הביטוח הלאומי, אותם הוא מעביר בכל שנה לקופת המדינה, בתמורה לאג"ח שמשרד האוצר מנפיק לו.

יאראק מסביר לנו את ההיסטוריה של התהליך הזה: "מדובר בהסכם שנחתם ב-1980 בין המוסד לבין הממשלה. בביטוח הלאומי נצברים כספים. אדם עובד ומשלם לביטוח הלאומי, בציפיה שבבוא העת הביטוח הלאומי ישלם לו כשלא יוכל לעבוד. הכסף הזה ששייך למבוטחים נצבר, והיה צריך לעשות איתו משהו. באותן שנים זה היה נראה הגיוני להשקיע את הכסף באג"ח ממשלתי, שכמו האג"ח המיועדות של קרנות הפנסיה הניבו אז תשואה גבוהה".

ומה קורה היום?

"נכון להיום מדובר באיגרות חוב בסכום של 260 מיליארד שקל, שהביטוח הלאומי רכש מהמדינה. חשוב להבין, שהאוצר הכניס את הכסף הזה בכל שנה לתקציב השוטף שלו. זה לא שהכסף נמצא באיזשהו מקום, הוא מזמן איננו. כשאיגרת חוב מגיעה לפדיון הם מחזירים את הכסף עם הריבית, אבל מיד מנפיקים אג"ח חדשה ולוקחים אותו בחזרה, כי אין להם באמת כסף לתת".

ואיך באוצר מתייחסים לחוב הזה? הם מתכחשים אליו?

"הם לא מתכחשים לחוב, אבל אם תסתכל בהסכם מ-1980 אתה תגלה את סעיף 8 – סעיף מיוחד שלא היה מתקבל בשום פנים ואופן בחוזה הלוואה נורמאלי. בסעיף הזה כתוב שאם הביטוח הלאומי יזדקק לכספים הללו, אז ינוהל משא ומתן בין הביטוח הלאומי לממשלה לגבי החזרת הכספים. שמעת פעם על הלוואה כזו? אני נותן לך הלוואה, על ההחזר שלה ננהל משא ומתן בעתיד. אני לא מבין איך לא רעדה היד למי שחתם על הסכם כזה".

אם כך, מדוע בכל זאת ההסכם הזה נחתם?

"הרעיון היה לשים את הכסף של החוסכים בהשקעה סולידית עם תשואה סבירה. אז, ב-1980, האג"ח המיועדות שהנפיקה המדינה באמת נתנו תשואה יפה, והחליטו להצמיד את הריבית באג"ח של הביטוח הלאומי ל-50% מהאג"ח המיועדות של קרנות הפנסיה ו-50% לאג"ח הסחירות של קופות הגמל. אבל עם השנים המדינה שחקה את התשואה המובטחת לקרנות הפנסיה, אז היום אנחנו מקבלים בערך 2.7% ריבית על האגרות חוב האלו. אם תבדוק את התשואה של בתי ההשקעות הגדולים, אתה תראה שתשואה ממוצעת על השקעה סולידית עומדת סביב ה-5%. כך שבעצם הביטוח הלאומי נתן כל שנה למדינה מתנה של 2.3% מהחוב, שזה בערך 2 מיליארד שקל בשנה.

"זה לא אמור להיות ככה", מוסיף יאראק, "דמי הביטוח הלאומי אינם מס הכנסה. במס שהממשלה גובה, היא סוברנית להחליט מה עושים עם הכסף,  מהם סדרי העדיפויות שלה וכו'. אבל כספי הביטוח הלאומי הם תשלום ביטוחי, שאמור להישמר לטובת היעוד שלו".

ביחס להופעת הנכסים הללו בדוחות הכספיים אומר יאראק כי "ממשלת ישראל ידועה כמי שמשלמת את ההתחייבויות שלה, אבל מי יודע אם עוד כמה שנים לא תהיה מצוקה תקציבית שתמנע מהממשלה לעמוד בהתחייבויות שלה. תוסיף על כך את סעיף שמונה בהסכם שמאפשר לממשלה להתחמק מהתשלום, זה מטריד אותנו מאוד. זה לא נשמע לי הגיוני שזכויות סוציאליות של אנשים, ששילמו כל חייהם עבור הזכויות הללו יהיו כפופות להחלטות של פקידות או של שלטון נבחר".

אם הביטוח הלאומי מפסיק מחר את אותו הסכם ולוקח את כספי האג"ח, יש לו איך להשקיע 260 מיליארד שקל?

"גם בהשקעה לא חכמה, הביטוח הלאומי היה עושה בעשר השנים האחרונות 5% תשואה, שזה בערך מיליארד שקל בשנה יותר ממה שקיבלנו. המוסד לביטוח הלאומי יכול בהחלט להקים מחלקת ניהול השקעות ולהביא אליה את אנשי המקצוע הטובים ביותר, שלא יפלו מפקידי האוצר".

אז יש לנו 700 מיליארד שקל בהתחייבויות וכ-260 מיליארד בנכסים. מה עם עוד 440 מיליארד, לאן הם נעלמו?

"אין אותם. את יתרת הגרעון שבין ההתחייבויות לנכסים אפשר להסביר בכמה צורות. קודם כל, מעולם לא נעשתה העבודה שתחבר בין הפרמיה שמשלמים העובדים לבין הזכאות שלהם. אף אחד לא אמר אף פעם כמה פרמיה צריך לשלם במהלך שנות העבודה כדי באמת לממן את הקצבה לה אתה זכאי אחרי גיל הפנסיה. עשו תחשיבי אצבע, אבל לא תחשיב אמיתי.

"ההסבר השני הוא שהשתמשו בכסף הזה למטרות אחרות. מטרות חשובות כמו העלאת קצבאות הנכים. המדינה אמורה לשלם את הקצבאות האלה מהתקציב שלה, אבל המציאות היום היא שהביטוח הלאומי מחויב על פי חוק לשלם את הקצבה הזו לזכאים, אבל בשום חוק לא תמצא התחייבות של הממשלה עם סעיף תקציבי שבאמת יכסה את הסכומים שהביטוח הלאומי ישלם. אז בדו"ח הכספי הסכומים האלה (שהממשלה אמורה להעביר – ע.כ.) לא באמת יכולים להופיע כנכסים שעומדים מול ההתחייבויות. גם את זה צריך לתקן".

כאמור, הדו"ח הכספי של 2017 הוא רק קצה הקרחון. יאראק, יחד עם השר כץ והמנכ"ל שפיגלר מכוון לבעיה עמוקה הרבה יותר ולשינוי עמוק יותר שהביטוח הלאומי צריך לעבור.

"מי שמסתכל על ההתפתחות של המספרים מבין שהעניין עכשיו הוא לא לחבוש את הפצעים. אנחנו חייבים למצוא את המחלה ולטפל בה טיפול שורש" הוא אומר לנו. "בתאגיד עם ממשל תאגידי נורמאלי, דו"ח כספי כזה לא היה עובר מבלי שוועדת הכספים של המוסד ואח"כ הדירקטוריון יאשרו אותו. על פי החוק בביטוח לאומי, הם לא צריכים אותנו. הם עושים דו"ח ומפרסמים אותו, ולא עוברים דרך הדירקטוריון".

כרואה חשבון ותיק המנהל את אחד המשרדים הגדולים בישראל, אתה מכיר עוד תאגידים שזה המצב בהם?

"זה הממשל התאגידי הכי עקום שאפשר לחשוב עליו. העובדה שככה זה עבד במשך שנים, הביאה למצב שבו אנחנו נמצאים. חלוקת הסמכויות בביטוח הלאומי בנויה בצורה מאוד מוזרה: מצד אחד הוא כפוף למשרד העבודה והרווחה, בהתאם למטרה שעבורה הוא נוסד בשנות החמישים – ביטוח סוציאלי לכלל העובדים. עם השנים הוסיפו, ובצדק, גם תפקידי סעד ורווחה, אבל הסמכויות של שר הרווחה במוסד מאוד מוגבלות. למעשה המוסד כפוף לאוצר, ופקידים מאוד זוטרים באוצר מטילים וטו על כל מיני פעילויות והחלטות. החשבת של הביטוח הלאומי היא בכלל עובדת משרד האוצר. את המשכורת שלה היא מקבלת מאגף החשב הכללי באוצר, ולא מהביטוח הלאומי. היא למעשה מהווה זרוע שליטה של החשב הכללי בתוך המוסד".

שר הרווחה חיים כץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

על התפקיד של השר חיים כץ בתהליך שמובילה הנהגת הביטוח הלאומי אומר יאראק: "יש לנו שר מאוד פעיל שעשה הרבה צעדים חשובים, גם בתחום הרווחה וגם בתחום העבודה. בזמן האחרון הוא התפנה גם לסייע לנו להזיז דברים בביטוח הלאומי. הוא מאוד נחרץ בנושא הזה. הוא מינה בתחילת 2018 מנכ"ל חדש לביטוח הלאומי אחרי שבמשך שנה התנהל המוסד החשוב הזה ללא מנכ"ל. איש מצוין, יוצא דופן, שנחרץ להביא שינוי לביטוח הלאומי. אפשר לומר שיש גיבוי מלא של השר למהלך שאנחנו מציעים"

מהו בעצם המהלך הזה?

"אנחנו מכוונים לעשות שינויים שיאפשרו את קיימות הביטוח הלאומי. אנחנו מבקשים לשנות את המבנה התאגידי של הביטוח הלאומי. מחר נציג לממשלה את הבעייתיות שיש בהתנהלות הקיימת, ואת הצעדים שאנחנו מציעים לעשות כדי לתקן את המצב. הרי ברור לכל שההתנהלות שהיתה עד היום היא לא נכונה. היא זו שהביאה אותנו למצב הכספי הנוכחי. את זה אנחנו רוצים לשנות. פשוט מאוד, אין את האדם שיש לו גם את האחריות וגם את הסמכות. ברגע שלדירקטוריון תהיה גם האחריות על המוסד וגם הסמכות לפעול, הוא יוכל לדון ולבדוק ולהחליט מה עושים. כשאנשים נושאים גם באחריות וגם בסמכות אז הם נזהרים, והם יכולים לעמוד לדין. אבל פה אין את האדם הזה. לדירקטוריון ולשר יש אחריות, אבל אין שום סמכות לקבל החלטות".

מאיר שפיגלר (אריאל קטן – קק"ל/ ויקימדיה)

אתה מציע לנתק בין הקצבאות הביטוחיות שנגזרות מהתשלומים שמבצעים העובדים, לבין הקצבאות התקציביות אותם אמורה לממן הממשלה?

"כן. הביטוח הלאומי עדין יוכל להיות אחראי גם על הקצבאות התקציביות כי אין למדינה זרוע שיכולה לעשות את זה. אבל אז זה יהיה שירות שהביטוח הלאומי עושה עבור המדינה, עם ההפרדה הנדרשת מהפעילות הביטוחית".

אתה מאמין שישיבת הממשלה מחר היא נקודת מפנה בעתיד של הביטוח הלאומי?

"צריך להתחיל באיזשהו מקום. הישיבה ביום ראשון היא לא ההתחלה של כל המהלך הזה, אבל זו נקודה דרמטית שתכניס את המהלך לשיקום הביטוח הלאומי לדרך המלך".